בין הר הדולרים בישראל לקופה הריקה במצרים

אתמול הדיח צבא מצרים את הנשיא מוחמד מורסי. הפגנות של מיליונים קדמו לצעד זה בדרישה לסילוקו של הנישא שנבחר רק לפני שנה. בין שאר הסיבות למחאה - המצב הכלכלי הקשה.

יתרות המט"ח המדלדלות של מצרים הן מקור לדאגה גדולה. כמה זמן עוד נשאר עד שינוצל הדולר האחרון בקופה, איך זה קשור אלינו ומה צפוי לקרות כשקופת המט"ח תהיה ריקה? שנה קשה צפויה לעבור על המצרים.

בחינה של מאזן התשלומים במצרים מעלה תמונה מדאיגה מאוד מבחינתה, מאז ינואר 2010 – תחילת "אביב העמים הערבי" במדינה. למרות שהמצרים קיבלו מענקים גדולים יותר מהעולם, החשבון השוטף שלהם מצוי בגירעון הולך וגדל. ההסבר העיקרי לכך נובע מהפסקה כמעט מוחלטת של תיירות נכנסת והפחתה משמעותית של פעילות הייצוא של מצרים. נקודה זו מעניינת במיוחד לאור החלטת המצרים לשבש ולהפסיק את יצוא הגז לישראל – פגיעה קשה בייצוא המצרי.

בריחה זו של מט"ח יוצרת לחץ אדיר להפחתת ערך הלירה המצרית. הבנק המרכזי במצרים פועל נמרצות במכירות מט"ח כדי לספק את עודפי הביקושים וכדי להגן על המטבע הנחלש. בתקופה האחרונה מדובר במכירות מט"ח בכ-11 מיליארד דולר בשנה. למרות זאת, אנו עדים להפחתה משמעותית של הלירה המצרית משער של כ-5.5 לירות לדולר לשער של כ-7 לירות לדולר.

המונים חוגגים בקהיר את הדחת מורסי צילום: אי פי איי

כמה זמן עוד נותר לבנק המרכזי במצרים להגן על המטבע המקומי? למרות שעד 2009, ואף בשנת 2010 יתרות הנכסים הזרים במצרים עלו משמעותית והגיעו לכ-35 מיליארד דולר, מ-2011 חלה תפנית חדה שגרמה להפחתה משמעותית ביתרות נכסי המט"ח במצרים עד לרמה של כ- 12.5 מיליארד דולר, כאשר הבנק המרכזי מוכר מט"ח בקצב של כ-11 מיליארד דולר בשנה.

לפיכך, אם לא יקרה משהו מהותי במצרים, המצרים ישתמשו בדולר האחרון שלהם! ומה יקרה כאשר המצרים יישארו ללא מט"ח? הבנק המרכזי כבר לא יוכל להגן על המטבע המקומי והלירה המצרית עלולה לקרוס.

האם זה טוב לישראל? כנראה שלא. ההיסטוריה מלמדת שמשברי מט"ח הם בעלי תכונת הדבקה מהותית (כך למשל במשבר המטבעות באסיה ומשבר המטבעות במקסיקו). כך ששכנותינו האחרות עשויות גם הן להיפגע. פגיעה ישירה בישראל עצמה לא צפויה, מאחר ולבנק המרכזי בישראל "הר מט"ח".

מתן מענקי מט"ח גדולים יותר למצרים

לתמונה מדאיגה זו ישנם מספר פתרונות. הראשון הוא מתן מענקי מט"ח גדולים יותר למצרים על ידי הבנק המרכזי העולמי (כפי שהוצע למצרים בינואר השנה), מאידך מענקים אלו מותנים בביצוע רפורמה כלכלית במצרים, שהמצרים אינם מעוניינים ליישם משיקולים פוליטיים.

הפתרון השני הוא הטלת מס גבוה במצרים על יבוא, כדי לצמצם את רכישות המצרים מתוצרת זרה. פתרון זה אינו סביר שכן מדובר בתהליך שיקומם את המצרים נגד השלטון.

האפשרות השלישית היא קבלת מענקים ממדינות ידידותיות למצרים. תלות במדינה שתספק את אותו מענק, עלולה להחליש עוד יותר את הזיקה החלשה בין מצרים וישראל.

אופטימיים יראו בעובדה שלישראל הר מט"ח ולמצרים מחסור חמור במט"ח דווקא כבסיס להעמקת הקשר והידוק הסכם השלום בין ישראל למצרים. חלון ההזדמנויות של מצרים לייצוא גז טבעי לישראל נסגר, עם מציאת מאגרי הגז הגדולים לחופי ישראל. אולם, שיתוף הפעולה עשוי בכל זאת לקרום עור וגידים - ישראל יכולה להלוות למצרים; המצרים יכולים להדק את הביטחון בסיני כדי למשוך תיירות ובפרט תיירות ישראלית; או שניתן ליבא סחורה מצרית אחרת.

הכותבים הם שותפים מייסדים בחברת נומריקס ייעוץ כלכלי ומימוני בע"מ (www.numerics.co.il).