בין טיב טעם לחזון בן גוריון
סוגיית פתיחת חנויות בשבת בת"א אסור לה להשכיח את העובדה כי ללא אזורי הפרפריה לא יהיו לנו עתיד וקיום
בתל אביב דנו בימים האחרונים בלהט אם לפתוח סופרמרקטים בשבת אם לאו. כשברקע נושא זה פתח מהדורות, הבנתי שוב עד כמה טוב שקיימים עוד אזורים במדינתנו, הרחוקים במהותם מ"מדינת תל אביב" ומסדר יומה.
כן, הגיע הזמן להודות כי עם כל הכבוד לתזזיתיות האופנתית בטבורה של המדינה והזרקורים הנמשכים אליה, הרי ברור כי לולא אזורים, כמו הנגב והגליל, למשל, לא יהיו לנו עתיד וקיום. כמה טוב לדעת שיש מקום בו ניתן להתרכז במטרה כלשהי, בשלווה, ללא רעשיו של המרכז, בלי לרוץ ולחפש סופר או קניון פתוח בכל יום ושעה... כל זאת באווירה רגועה, במרחב מרחיב דעת ואוויר נקי, המעניקים את התנאים להתעמק, ליצור ולפרוץ דרך.
אמת, מודה, אני משוחדת. יש בו משהו בנגב הזה. יש בו משהו המביא לסוג של התמקדות המובילה ליצירתיות שופעת והישגים מופלאים; ואני נזכרת שהשבוע נודע לי כי השכנים שלנו, קיבוץ חצרים, השיקו אתר אינטרנט למורשת חברת נטפים שלהם. כן, כאן, בשדות הנגב, הם החלו באמצע שנות השישים לממש חלום ולהפריח שממה באמצעות פיתוח ושיווק אותה המצאה ייחודית וחסכונית של השקייה בטפטוף. לא בכדי מן הנגב יצאה הבשורה של אותה חברה והגיעה לרחבי העולם כולו.
ואכן חיבור בין העולם העסקי לבין העולם האקדמי הכרחי ומפרה. גישתנו למחקר האקדמי הבסיסי היתה תמיד מושרית שימוש ויישומיות. הרי איננו חיים באיזה שהוא כוכב בודד, שכולו אך תיאוריות לשם התיאוריות. וכך בבן גוריון אנו הולכים יד ביד עם התעשייה וחברות ההיי-טק. לא בכדי ממוקמים אצלנו מרכז הפיתוח של דויטשה טלקום – היחיד בעולם מחוץ לגרמניה, שעובר החודש לשכון בפארק ההיי-טק החדש הצמוד לאוניברסיטה. והרשימה ארוכה: חממת הסייבר, מרכז רובוטיקה, המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, המכון לננוטכנולוגיה והמכון הלאומי לאנרגית השמש. החיבור של הסטודנטים לעשייה של ממש, יוצר בעבורם סביבת לימודים ועבודה מאתגרת מסלול אמיתי ובעלת משמעות והמשכיות.
לאחרונה, התקיים שיח ציבורי ותקשורתי תוסס ורווי רגשות סביב אופן וסגנון החגיגות לכבוד יום הולדתו ה-90 של הנשיא שמעון פרס. השיח הזה העלה בי את המחשבה שוועידת הנשיא "תכל'ס בשטח" מתרחשת אצלנו בבאר שבע, בשדה בוקר או באילת, בעשייה החלוצית-מדעית-טכנולוגית היום-יומית.
הנשיא פרס מתחבר ישירות אל החזון שלנו: מימוש דרכו של בן גוריון. בן גוריון, שהפרחת הנגב היתה בנשמתו, מהווה עבורנו באוניברסיטה מקור השראה מתמשך. הפרחת השממה המודרנית ברוחו של דוד בן גוריון משמעותה סקרנות ותשוקה ליזום ולהמציא, בחינה מחקרית ופריצות דרך מדעיותו.
"הכוכבים ההוליוודיים" ב"ועידת הנשיא שלנו" הם הסטודנטים: אנשים צעירים, שיוצרים פה עתידנות ישראלית ציונית, הלכה למעשה. אולם איננו מסתפקים רק בהכשרת דור המשך מבריק שיוביל אותנו אל ה-waze הבא. האקזיט הוא אינו המטרה. חשובה הדרך וחשובים הערכים ההומניים והחברתיים הנלווים אליה. חשוב הכשרון, החדשנות, המקוריות, ההתמדה המוכנות להשקעה ועבודה קשה אבל גם האחריות והמעורבות החברתית והערבות ההדדית.
וקריטי עבורנו שהדור עתיר הכישרון הזה יישאר עימנו כאן. חובה לדאוג לכך שהדור הזה יהיה שותף נלהב לפיתוח הנגב, יבנה בו את ביתו, יתפרנס בו בכבוד ובמקביל יתרום לשגשוג המדינה בכל התחומים. הנגב זקוק למיטב המוחות
ולרוח היזמות והחדשנות וזה חלק בלתי נפרד מתפקידנו ואחריותנו כאן באוניברסיטה. כך נוכל להמשיך לממש את חזונו של בן גוריון ואת שאר הרוח שמעניק הנשיא פרס בוועידותיו.
הכותבת היא פרופסור, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון