מנפלאות המגזר הציבורי: מצנח זהב ליו"ר החברה לאוטומציה

בעוד כחודש יחול המועד האחרון להגשת ההצעות לרכישת השליטה בחברה לאוטומציה, חברת המחשוב (IT) של מרכז השלטון המקומי. 500 עובדי החברה, שחוששים לגורלם, כבר הכריזו על סכסוך עבודה, אך יו"ר החברה לא צריך לחשוש כלל: משה אלקסלסי קיבל מהחברה חוזה העסקה עד סוף 2017.

כך, אם המשקיע החדש ירצה להביא יו"ר משלו כשיקבל לידיו את השליטה (וסביר מאוד להניח שירצה, בתור הגורם שאמור להבריא את החברה), הוא יצטרך לשלם לאלקסלסי שכר עד סוף 2017. בהנחה כי המכירה תושלם עד תחילת 2014, מדובר בשלוש שנים מלאות של שכר - תקופה ארוכה במיוחד שנדיר לראות גם בחברות בורסאיות.

שכרו של אלקסלסי עומד על כ־42 אלף שקל ברוטו בחודש, כך שמדובר בחבילה כוללת של כ־1.5 מיליון שקל, לפני ההטבות הנלוות הנכללות בעלות שכרו של אלקסלסי אך לא בשכר הברוטו. אלקסלסי יקבל את שכרו בין אם יפוטר חלילה על ידי בעל השליטה החדש, ובין אם יחליט מרצונו להתפטר ולעזוב את החברה.

יו"ר החברה לאוטומציה משה אלקסלסי. "לא כתבתי את ההסכם" צילום: אדוארד קפארוב, גלובס

אלקסלסי: "אולי ירצו להשאיר אותי"

אלקסלסי התמנה ליו"ר החברה בשנת 2003, אחרי שכיהן בה כמה שנים כדירקטור. בעברו כיהן אלקסלסי כראש מועצת גן יבנה, הוא איש מפלגת העבודה ונחשב למקורב לעמיר פרץ. כמה שנים לפני שהתמנה ליו"ר החברה לאוטומציה, נדחה מינוי של אלקסלסי לשגריר ישראל בשוויץ, לאחר שנציבות שירות המדינה טענה כי הוא אינו עומד בדרישות הסף לתפקיד. אלקסלסי החל את דרכו הפוליטית אחרי שהועסק בגן יבנה כמנהל סניף הדואר.

כשנשאל על חוזה ההעסקה שלו, אמר אלקסלסי ל"כלכליסט" כי "ההסכם לא אקטואלי היום, בשום פנים ואופן. זה אקטואלי לעוד שנה, ועוד שנה תהיה מחשבה".

אבל המשקיעים מגישים הצעות בחודש הבא.

"אבל הביצוע של זה רק בעוד שנה. הוא לא בא ומשקיע כסף עכשיו. מאותו רגע צריך לשאול את השאלות, וזה תלוי במעסיק שיבוא. אם הוא ירצה לנצל את הכישורים שלי, אז אין להסכם ביטוי. ואם הוא לא רוצה לנצל את הכישורים שלי, אז ברור שהוא יצטרך להתמודד עם המצב. אפשר לבוא באופן דרמטי ולהגיד הבטיחו ככה וככה — אבל זה לא נכון, כי הביצוע של זה לא עכשיו".

ההסכם שלך לא ירתיע קונים אפשריים לחברה?

"אני לא כתבתי את ההסכם הזה, אבל המוכרים אפשרו לקונה לא להיות צמוד לעבודה איתי בכל מחיר. הם אמרו לו דבר פשוט - האיש יש לו ההסכם שלו. אם מפטרים אותו אז משלמים לו את השארית, וזה דבר שהוא לגיטימי. אולי האיש שיקנה ייצא מגדרו כדי להשאיר את היו"ר בתפקידו, כי הוא הכי מכיר את השלטון המקומי ואת השוק? ואת כל המערכות הטכנולוגיות? אני מעריך שהוא לא ירצה ישר להיכנס ולומר שלום על ישראל. אני כן מעוניין להישאר, החברה יקרה לי ואני רוצה להמשיך".

הרוכשות הפוטנציאליות: המתחרות של החברה

החברה לאוטומציה הוקמה כדי לספק שירותי מחשוב לרשויות המקומיות - ממערכות גבייה ועד מפות חכמות. עד לפני כשנתיים וחצי החזיקה המדינה ב־40% ממניות החברה לאוטומציה, ומרכז השלטון המקומי, שהוא למעשה עמותה, החזיק ב־60% הנותרים. באותה תקופה החליטה המדינה "להפריט" את החברה ולמכור את מניותיה למרכז השלטון המקומי, שרכש אותן תמורת 22 מיליון שקל, בעסקה שמשקפת לחברה שווי של 55 מיליון שקל.

לאחר שהתקבלה ההחלטה למכור את החברה בינואר השנה, במרכז השלטון המקומי רצו למכור אותה ללא מכרז. רק לאחר התערבות של משרד האוצר הוחלט לצאת למכרז, וההערכות הן כי הקונות האפשריות הן המתחרות שלה מתחום ה־IT, כמו מלם וקבוצת וואן.

לפי תנאי המכרז, לא יכולים להתמודד בו גופים שמספקים שירותים בהיקף גדול לרשויות המקומיות. כמו כן מתנה השלטון המקומי את ההשתתפות בניסיון מוכח של שלוש שנים של הגופים המתמודדים בפיתוח תוכנה, או לחלופין גופים שביצעו השקעות הון בהיקף של 100 מיליון שקל באותה תקופה. המשתתף צריך להיות בעל הון עצמי של 40 מיליון שקל לפחות, או שמניותיו ייסחרו בשווי של 40 מיליון שקל, וכן להיות בעל ממוצע הכנסות שנתי של 75 מיליון שקל בשלוש השנים האחרונות. שלמה בוחבוט, יו"ר מרכז השלטון המקומי, ציין בהודעה בתחילת יולי על היציאה למכרז כי "המכרז יביא בחשבון גם את איכות המציע. חשוב לנו שותף אסטרטגי שיוביל את הפעילות של החברה".

יו"ר מרכז השלטון המקומי שלמה בוחבוט. רצה לוותר על מכרז צילום: גל חרמוני

החברה עובדת כחצי שנה ללא מנכ"ל

האם אכן תארך שנה עד שתושלם המכירה? הגשת ההצעות היא באוגוסט, וגורמים המקורבים להליך מעריכים כי במרכז השלטון המקומי ירצו להשלים את ההליך לפני אוקטובר הקרוב, אז יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות. לאחר הבחירות ייתכן כי יחולו שינויים בהרכב מרכז השלטון המקומי, כך שהגיוני שההנהלה הנוכחית תרצה להשלים את המכירה כמה שיותר מהר. עם זאת, ייתכן כי העברת השליטה הסופית תארך עוד כמה חודשים וכי אכן תחלוף שנה עד העברת השליטה.

בינתיים החברה לאוטומציה תחת ההנהלה הנוכחית לא מציגה תוצאות כלכליות מזהירות. תוצאותיה אינן חשופות לציבור, אך כל הגורמים בחברה מסכימים כי מצבה אינו טוב.

בשנים האחרונות פוטרו 200 מעובדי החברה, והעובדים שנשארו התבקשו, בשורה של הסכמים, לספוג קיצוץ בשכר, לוותר על הטבות ואף על ימי חופשה. "ציפינו שהמצב ישתפר, ובינתיים הוא רק הלך והידרדר", אמר ל"כלכליסט" שמוליק לזרוביץ, יו"ר ועד העובדים.

מקורבים לחברה אומרים כי היא הגיעה למצבה הנוכחי, לאחר שבשנים האחרונות המדינה חייבה את הרשויות המקומיות לערוך מכרזים על ספקי מערכות המידע, מה שגרם לכך שהחברה לאוטומציה לא תמיד קיבלה את העבודה. מצב החברה מחזק את ההערכות כי הרוכש ירצה להביא הנהלה משלו, וייתכן מאוד כי יעדיף אנשים בעלי רקע טכני בעולם ה־IT, ולאו דווקא מנהלים שמגיעים מהעולם הפוליטי.

בשנים האחרונות סבלה החברה גם מחילופי מנהלים רבים. בשש השנים האחרונות החליפה החברה מנכ"ל כמעט כל שנה, כשהאחרון בשרשרת היה אריה מצליח, שפרש בפברואר האחרון, ומאז עובדת החברה ללא מנכ"ל. אז העריכו בשוק כי אחד הגורמים לפרישתו היה החלטת מרכז השלטון המקומי למכירת השליטה בחברה - החלטה שגרמה למנכ"ל להבין כי אם יגיע רוכש לשליטה בחברה, הוא ירצה למנות מנכ"ל מטעמו.

העובדים טוענים שהמכרז לא כולל התייחסות אליהם

בחודש יוני פרסם מרכז השלטון המקומי כי הוא מעוניין למכור 51% ממניות החברה למשקיע פרטי, כדי שזה ימנף את היכולות הטכנולוגיות שלה ויהפוך אותה למתמודדת לכל דבר בשוק התוכנה ומערכות המידע.

מי שמאמין מאוד בחברה הם דווקא העובדים. יו"ר הוועד לזרוביץ אמר אתמול ל"כלכליסט" כי "החברה במצב לא טוב, ואנחנו רוצים שהיא תבריא. אנחנו רוצים שירכשו אותנו, שיבינו את הפוטנציאל ונתקדם. אנחנו מחזיקים ידע ששווה מיליונים. כל מה שקשור לניהול רשות מקומית ומועצה מקומית, אנחנו אלופים בזה. אין מישהו בארץ שמתקרב לזה. זה חברה עם פוטנציאל אדיר, וכואב לנו לראות את העסק מתנהל ככה".

אם כן, מדוע הכריזו העובדים על סכסוך עבודה בסוף יוני? לזרוביץ מסביר כי מבחינתו, העובדים ספגו התנהלות של "זלזול בוטה, בלשון המעטה" בכל הליך הכנת המכרז. לזרוביץ טוען גם כי עד היום לא ראה כלל את מסמכי המכרז, שהוכנו ללא השתתפות העובדים. יש לציין כי במרכז השלטון המקומי לא הסכימו אתמול להעביר את מסמכי המכרז לידי "כלכליסט".

"כשיוצאים למכרז - צריך פרק על זכויות העובדים", אומר לזרוביץ. "לא באנו בדרישות שישלמו לנו משהו. באנו בדרישה עקרונית, שזכויות העובדים יקבלו פרק שלם במכרז. ב־21 במאי קיימנו ישיבה, אחרי שנודע לנו שיש טיוטת מכרז בלי אזכור לעובדים, נפגשנו עם שלמה בוחבוט, והיה רושם שהקשיבו לנו. אבל אז עובר שבוע ופתאום המכרז מתפרסם. אז אמרנו, זה מוגזם. בשביל החברה צמצמנו 5% בשכר, השתלמויות, דמי הבראה, תרמנו ארבעה ימי חופשה, הסכמנו לפיטורי עובדים - אחרי כל זה, זה מה שעושים?".

לזרוביץ מודאג בעיקר מכך שבמכרז לא מפורטים הסכמים שנחתמו בעבר עם הוועד. כך, למשל, לטענתו, בהסכמים קודמים נקבע כי במקרה של מכירת החברה יקבלו העובדים מענק. "כשהעליתי את זה, אמרו לי, 'מה אתה מערים קשיים?', אבל זה בהסכם שכבר נחתם. אנחנו רק מבקשים לקיים את מה שהסכימו בעבר".

כעת נמצא הוועד בדיונים עם מרכז השלטון המקומי כדי להוסיף את התיקונים האלה למכרז, וכן כדי לוודא כי הרוכש יהיה מחויב לכל ההסכמים שנחתמו בעבר עם הוועד. "אני לא רוצה שיהיה מצב שמישהו קונה אותנו ולא יודע שהוא צריך להשקיע כמה מיליונים לקיום הסכמים", אומר לזרוביץ.

בתגובה לטענות העובדים נמסר ממרכז השלטון המקומי: "יו"ר המרכז נפגש עם נציגי העובדים, עדכן אותם בכל הליכי המכרז והמכירה הצפויים, והבטיח כי כל התהליך יתבצע בשקיפות מלאה לעובדים תוך דאגה חד־משמעית לזכויותיהם".

הליך הכנת המכרז וניהול המכירה מלווה על ידי חברת הייעוץ E&Y (ארנסט אנד יאנג) קוסט פורר גבאי את קסירר. את ההיבט המשפטי של המכירה מוביל עו"ד מני גורמן ממשרד שטייניץ הרינג גורמן ושות'. בעבר פורסם גם כי החשב הכללי מלווה את הליך המכירה, אך לשאלת "כלכליסט" נמסר אתמול ממשרד האוצר כי למשרד "אין מה לומר בעניין".