גידור הכישלון
משפחות מנור ולבנת עשו אתמול את הצעד האחרון לקראת הינתקות מאחת מההשקעות הגרועות שעשו
השותפים השקטים של נוחי דנקנר, משפחות לבנת ומנור, עשו אתמול את הצעד האחרון לקראת התנערות סופית מאחת ההשקעות הגרועות שביצעו – קבוצת אי.די.בי.
- ימים של הכרעות באי.די.בי: לאן נעלמו השותפים עם הכיסים העמוקים?
- דירוג ראשון מ־S&P מעלות: "לתעבורה נזילות פחות ממספקת"
- "משפחת לבנת היתה מוכרת את חלקה באי.די.בי כבר מזמן"
אם נפרק את התמורה בהסכם הפשרה הרי למניות אין שווי אמיתי לנוכח מצב החברה, והתמורה הריאלית היא המזומן של 40 מיליון שקל. מבחינתם של בני המשפחות, סכום של 40 מיליון שקל הוא סוג של גידור על ההשקעה הכושלת שעשו.
מה שהתחיל לפני עשור כשותפות מנצחת במטרה ליצור גרעין שליטה באחת מחברות הגדולות במשק, מתפרק בימים אלו כאשר כל השותפים יוצאים חבולים. נוחי דנקנר מנסה בשארית כוחותיו להימנע מהדחה סופית, ושותפיו האחרים – יצחק מנור ואברהם לבנת – מוכנים לשלם עשרות מיליוני שקלים בשביל לצאת בלי נזק. בשוק ההון זו פשרה תקדימית. לבנת ומנור מפלים את עצמם לרעה לעומת שאר בעלי המניות ומחזירים לקופת החברה את הדיבידנדים שקיבלו.
עבור המשפחות זה לא סוף פסוק, הן הגיעו לפשרה בהליך מהותי - אך במקביל מתנהלות עוד שלוש תביעות נוספות: בנושא ההשקעה של דסק"ש במעריב, ההשקעה בישראייר וחלוקת הדיבידנדים בין אי.די.בי פתוח לאי.די.בי אחזקות. גם לנוכח הפשרה, משפחות לבנת ומנור לא חושבות שהן עשו דבר פסול בקבלת הדיבידנד. "אנחנו יודעים כל דבר איך מתחיל, אנחנו לא יודעים איך הוא מסתיים", אמרו אתמול נציגיהן.
אם בעבר השוק התאגידי בישראל היה נחשב פרוץ, הרי שכיום מבינים בעלי השליטה והדירקטורים שהרוח הציבורית נושבת בכיוון השני. המוסדיים ובתי המשפט לא יהססו לנקוט בצעדים קיצוניים שעד לפני שנים מעטות היו נראים כמעט דמיוניים. לכן, כאשר הפירדמה של דנקנר מתפרקת, הנושים והתובעים עומדים בשער, השותפים של דנקנר עושים הכול בשביל לא להיות שם כשהחומות נופלות.