ימים של הכרעות באי.די.בי: לאן נעלמו השותפים עם הכיסים העמוקים?
משפחות מנור ולבנת, שהרוויחו מההשקעה באי.די.בי, השתתפו בתהליכי קבלת ההחלטות שהובילו את הקונצרן למצבו הנוכחי. למרות זאת, קולן לא נשמע באחרונה, ולא נראה כי הן יהיו מוכנות להכניס את היד לכיס ולסייע לדנקנר
נוחי דנקנר לכוד בימים אלה בעין הסערה, לאחר שאי.די.בי אחזקות, החברה שבשליטתו, כללה בדו"חותיה האחרונים הערת "עסק חי" המעלה ספקות לגבי יכולת עמידתה בהתחייבויותיה.
- בלעדי ל"כלכליסט": הראל, אקסלנס ופסגות יכריעו את גורלו של דנקנר
- בלעדי ל"כלכליסט": אי.די.בי קיבלה אוויר ל-21 יום, תעביר 35 מיליון שקל לנאמנות
- בלעדי ל"כלכליסט": מחזיקי האג"ח עשו שריר, ודנקנר עשה אחורה פנה
הציפייה המתבקשת ממנו כעת היא להכניס יד לכיס ולהירתם להצלת התאגיד שממנו נהנה במשך שנים ארוכות מדיבידנדים ושכר גבוהים, אך כרגע נראה שאין בכוונתו לבצע הזרמת הון כזו. אלא שאף שנדמה באחרונה כי דנקנר לבד במערכה, יש לו שני שותפים בקונצרן אי.די.בי - משפחת לבנת (12.3%) ומשפחת מנור (10%). אולם באופן מפתיע, ולמגינת רוחם של בעלי האג"ח של החברות בקבוצת אי.די.בי, קולן של שתי המשפחות נאלם באחרונה והאפשרות שיסייעו לדנקנר להיחלץ מהמערבולת אפילו לא עלתה על הפרק.
משפחת לבנת עומדת בראשה של אימפריית עסקים ענקית, קבוצת תעבורה, שהיא חברת ההובלה הגדולה בישראל ומונופול בתחום הובלת המלט. ב־2003 נכנסה החברה להשקעה בקבוצת אי.די.בי, כשרכשה 11% ממניות חברת האחזקות והפכה לחלק מגרעין השליטה לצד דנקנר. השותפה הנוספת של דנקנר, משפחת מנור, חולשת על אימפריית הרכב לובינסקי - יבואנית פיז'ו וסיטרואן.
דנקנר עם יצחק מנור צילום: אוראל כהן
במהלך תשע שנות השותפות משכו מנור ולבנת דיבידנדים בהיקף כולל של 1.33 מיליארד שקל. בסביבת המשפחות מציינים כי בניכוי עלויות המימון הרווח מההשקעה הוא מינורי. למעשה, אף שהונו הפרטי של דנקנר אינו ידוע, ללא ספק אי־אפשר להשוותו לזה של שותפיו. ולמרות זאת, עוד לא עלתה על הפרק אפשרות שגם הם יזרימו כסף כעת.
אישרו ההשקעה במעריב
לאורך השנים אישרו הדירקטורים בקונצרן שורה של עסקאות בעלי עניין שהתבררו כבעייתיות. בין השאר הם אישרו את הכנסת חברת התיירות הפרטית, המפסידה ועמוסת החובות של דנקנר, גנדן תיירות, לתוך אי.די.בי פתוח - עסקת בעלי עניין שעוררה ביקורת אדירה. אותם דירקטורים אף תמכו בהשקעה של הקונצרן בעיתון "מעריב" וחתמו על אישור ההשקעה האדירה במניות בנק קרדיט סוויס השוויצרי - השקעה שבמידה רבה אחראית למשבר האדיר שבו מצוי הקונצרן כיום.
דנקנר עם אברהם בונדי
החלום של לבנת נגוז
בפברואר האחרון, כשדנקנר עשה מאמצים עילאיים למשוך את חבריו לגייס הון לאי.די.בי, שותפיו נענו לפנייתו. משפחת לבנת הכניסה אז בהנפקה 20 מיליון שקל, בדומה לסכום ששם דנקנר, ומשפחת מנור הסתפקה בהזרמה של 10 מיליון שקל. אלא שכעת, היחלצות נוספת של המשפחות לטובת הצלת הקונצרן לא עומדת על הפרק.
מדוע זה המצב? ראשית, היחסים בין דנקנר למשפחת לבנת התקררו באחרונה, וביולי האחרון עזבו בני המשפחה את הדירקטוריונים של החברות השונות בקבוצה. זה קרה לאחר שכלל תעשיות, החברה־הבת שבגללה משפחת לבנת נכנסה מלכתחילה לשותפות באי.די.בי, נמכרה למשקיע לן בלווטניק. במקור, ביקשו בני המשפחה, בראשות אב המשפחה אברהם לבנת, לקנות בעצמם את השליטה בכלל תעשיות מידי אי.די.בי ואף ניהלו מו"מ בעניין לפי שווי של 3.8 מיליארד שקל. אלא שהממונה על הגבלים הטיל וטו, ובני משפחת לבנת ראו איך עסקת חלומותיהם התעופפה להם בין האצבעות. הדבר העיב על מערכת היחסים עם השותף הוותיק דנקנר.
כעת בני המשפחה רוצים להתרחק ככל האפשר מהקונצרן הכושל והיו שמחים לממש את אחזקותיהם בו, אך אין באפשרותם לעשות זאת. כיוון שאי.די.בי שולטת בחברת הביטוח כלל ביטוח, מי שנמנה עם גרעין השליטה בקונצרן חייב לאתר רוכש שיהיה מאושר על ידי המפקח על הביטוח. היות שדנקנר לא מעוניין לרכוש את חלקם של בני המשפחה, עליהם לאתר משקיע חיצוני ולהמתין לאישור של המפקח לזהותו, תהליך שיכול לקחת חצי שנה. בכל מקרה, מבחינת בני המשפחה, הם יצאו חבולים מההרפתקה באי.די.בי.
שאלת חוסר נכונותם של בני משפחת מנור להירתם לעזרת שותפם מאתגרת יותר. ללא ספק יש להם כיס עמוק, ובפירוש הם היו חלק מקבלת ההחלטות שהובילה את אי.די.בי למקומה הנוכחי.
בסביבת שתי המשפחות עולים קולות התוהים מדוע עליהם להירתם לעזרת דנקנר, האחראי הבלעדי למצב בעיניהם - כשהוא בעצמו לא מוכן להזרים כסף נוסף לתאגיד ומעדיף להשתמש בכספו לרכישת מניות נוספות של אי.די.בי.
