הזמן לעצמאות בנק ישראל
מתן הנחיות לגבי מדיניות בנקים מרכזיים משמש בעולם ככלי רב עוצמה והגיע הזמן שבנק ישראל יאמץ אותה
בשבוע שעבר התקבלו החלטות ריבית היסטוריות של הבנק המרכזי האירופי והאנגלי.
נגידי הבנק האירופי מאז היווסדותו נמנעו מלתת תחזית לגבי מדיניות הבנק בעתיד מעבר להחלטת הריבית השוטפת. אולם, פעולת הבנק המרכזי האמריקאי שהודיע לפני שבועיים על תוכניותיו להפסיק את רכישות האג"ח וגרם לעלייה בתשואות האג"ח לא רק בארה"ב, אלא גם באירופה, עוררה את האירופים לשינוי הנוהג הרגיל.
האירופים החליטו להעתיק את מה שעושים האמריקאים כבר הרבה זמן ולהשפיע על השווקים לא רק במעשים, אלא גם בדיבורים. הנגיד האירופי אמר שהריבית תישאר נמוכה לתקופה ממושכת, כפי שיידרשו הנסיבות, עד שהכלכלה תשתפר או האינפלציה תעלה. הבנק האירופי לא הצמיד אומנם "תגי מחיר" מדויקים לאינפלציה או רמת האבטלה, שיגרמו לריבית לעלות, כפי שעשה הפד, אך יתכן שהנחיות מספריות יינתנו בחודשים הבאים. השווקים אהבו את צעד של האירופים והובילו לעליות שערים במניות ולחולשת המטבע היורו.
גם הבנק המרכזי האנגלי בהנהגתו של הנגיד החדש שינה את ההרגלים כאשר בניגוד למסורת לא לתת הסברים להחלטה על אי שינוי בריבית, אמר שהוא לא צפוי לשנות את מדיניותו המקלה למרות שהכלכלה נמצאת במסלול די ניכר של התאוששות והאינפלציה בבריטניה גבוהה יחסית למדינות האחרות. גם הבנק האנגלי חרג ממנהגו כדי להמחיש שלמרות פניית פרסה של הפד הוא ממשיך לנהל מדיניות עצמאית שמתאימה לצרכיו.
הצעדים של האירופים והאנגלים חשובים גם מבחינה סמלית וגם מהותית. קודם כל, אחרי תקופה די ממושכת, בעצם מאז המשבר של שנת 2008, שבה הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם הלכו בתלם של מדיניות ריבית נמוכה והזרמת כספים בהובלת הפד, כעת מסתמנת התבדלות. לא כולם ילכו יחד עם האמריקאים, מה שאומר שלמרות הפסקת הרכישות הצפויה של הפד, המדיניות המוניטארית בעולם תישאר מקלה בהובלה של הבנקים המרכזיים האחרים (יפן, אירופה, בריטניה).
אולם, לא כולם יכולים להתנתק מהקו שמובילים האמריקאים. המדינות בהן השינוי במדיניות הפד גרם לבריחת הון של משקיעים זרים ופיחות חד במטבע יאלצו להאט או להפסיק את הורדות ריבית למרות חולשה בכלכלתן. בדרך כלל מדובר במדינות שנמצאות במצב כלכלי בעייתי אשר לכודות בין כלכלה נחלשת לאינפלציה שמרימה ראש.
מבחינה זו, ישראל דווקא נמצאת במצב נוח. הבידול והעניין המועט יחסית שמגלים בנו משקיעים זרים מסיבות שונות כמו אי שייכות של ישראל לסלי השקעה בשווקים המתעוררים, הסחירות הנמוכה בשוק המקומי, הסיכונים הגיאופוליטיים וכו' לעיתים דווקא משרתות את השוק המקומי. סערת בריחת הכספים של משקיעים זרים שפקדה לאחרונה שווקים מתעוררים רבים, פסחה עלינו.
במצב זה בנק ישראל יכול עוד להוריד ריבית. כמו כן, הוא יכול לאמץ כלי מדיניות אותו אימצו האירופים ולהצהיר שבכוונותיו להמשיך ולנהל מדיניות של ריבית נמוכה עד שהאינפלציה לא תעלה על רמה מסוימת או עד שהכלכלה לא תתחזק. מתן הנחיות לגבי מדיניותם בעתיד משמש היום ככלי רב עוצמה, שכבר הוכיח את עצמו,בארגז הכלים של הבנקים המרכזיים בעולם.
כשמחסנית הריבית של בנק ישראל כבר חצי ריקה, הגיע זמן להשתמש ב"נשק" נוסף שבנק ישראל לא ניצל אותו עד עתה. המשפט הקבוע שמופיע בהודעות הריבית שלו בשנתיים האחרונות "תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין" - די חלול ממשמעות ואינו משרת שום המטרה. במצב בו השקל חזק, האינפלציה נמוכה והכלכלה חלשה ,בנק ישראל יכול לתת לשווקים להבין שהריבית הנוכחית לא עומדת להשתנות תקופה ממשוכת ולבדל את מדיניותו מהכיוון אליו הולך הפד.
הכותב הוא כלכלן ראשי במיטב-דש בית השקעות.