התנגדות בוועדת הכספים לפשרה בעניין נקודת זיכוי לאקדמאים
חברי הוועדה דורשים כי החוק בנושא יקבע כהוראת שעה בלבד. בפשרה נקבע כי במקום ביטול גורף, תקטן תקופת הזכאות של הסטודנטים לשנה בלבד
אתמול הושגה פשרה בין ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד) והתאחדות הסטודנטים למשרד האוצר בנושא נקודת הזיכוי לבעלי תואר אקדמי, אולם היום (ב') העלו חברי ועדת הכספים התנגדויות נוספות על נוסח החוק ודרשו שהחוק יקבע כהוראת שעה בלבד.
אורי רשטיק, יו"ר התאחדות הסטודנטים ביקש מחברי הוועדה שנקודת הזיכוי תוגבל להוראת שעה – לתקציב 2014 בלבד: "עכשיו אנחנו במשבר שלכאורה אמור להסתיים ב-2015".
אורי רשטיק, יו"ר התאחדות הסטודנטים צילום: טל שיפמן ח"כ גילה גמליאל (ליכוד) הודיעה כי היא מגישה הסתייגות לפשרה כך שהיא תהיה כרוכה בהוראת שעה וחברי הכנסת הצטרפו אליה.
כיום זכאים בוגרי תואר ראשון לנקודת זיכוי אחת במס למשך 3 שנים מסיום התואר. בוגרי תואר שני זכאים לחצי נקודת זיכוי למשך שנתיים. שווי נקודת הזיכוי מוערך בכ-2,616 שקל לשנה לסטודנט. חוק ההסדרים כלל ביטול נקודת הזיכוי ממס לבעלי תואר אקדמי שהיה צפוי, לפי משרד האוצר, לחסוך כ-190 מיליון שקל בשנה.
ח"כ גילה גמליאל. דרישה שהחוק יהיה כהוראת שעה בלבד צילום: עמית שאבי בדברי ההסבר להצעת החוק צוין כי ההטבה ניתנת לבעלי השכלה גבוהה או לבעלי מקצוע הנמנים עם שכבות מקבלי שכר גבוה יחסית, וכן כי ההטבה אינה מייצרת תמריץ חיובי לרכישת השכלה אקדמית או לימודי מקצוע, שכן היא מוענקת בתום הלימודים, אינה משפיעה על המצב הכלכלי בזמן הלימודים ואינה תורמת למשק ברמה הכלכלית.
על פי הפשרה שהושגה אתמול, במקום ביטול גורף, תקטן תקופת הזכאות של הסטודנטים לשנה בלבד. מסיימי תואר ראשון יהיו זכאים לנקודת זיכוי אחת ומסיימי תואר שני יהיו זכאים לחצי נקודת זיכוי. בעלי התואר יוכלו לבחור אם לנצל את נקודת הזיכוי בשנה הראשונה לאחר סיום התואר או בשנה לאחר מכן. השינוי יכנס לתוקף החל מ-2014. יוני רגב סגן ראש אגף תקציבים אמר בדיון כי לאור הפשרה שהושגה ההכנסה היא 120 מיליון שקל.
עופר מנירוב, יו"ר ועדת המיסוי בלשכת רואי החשבון, העלה את כך שמדובר בפגיעה רטרואקטיבית, שכן מי שקיבל כבר ב-2013 את נקודת הזיכוי למשך שנה אחת, לא יקבל אותה ב-2014.
היועצת המשפטית של הוועדה עו"ד שגית אפיק הסכימה עם הטענה וציינה כי "יש להביא בחשבון כי תיקון שנעשה בשנת 2012 מאפשר לסטודנט לבחור האם נקודות הזיכוי יובאו לגביו בחשבון בשנת המס שלאחר השנה שבה נסתיימו לימודיו, או
בשנת המס שלאחר השנה שבה סיים את התמחותו. כך, יכול להיווצר מצב שבו לאחר כניסת התיקון לתוקף סטודנט שהחליט לדחות את מימוש נקודת הזיכוי עד לאחר שנת התמחותו, יורע מצבו לעומת סטודנט שלמד יחד איתו והחליט לממש את נקודת הזיכוי שנה קודם – כלומר, בתקופת התמחותו".
אלא שחברי הכנסת שנכחו המשיכו להתנגד לחוק גם לנוכח הפשרה: איציק כהן (ש"ס): "זו פגיעה רבה מדי בסטודנטים", וגילה גמליאל הוסיפה: "לאחר שאנשים מסיימים ללמוד הם לרוב מתחתנים ומביאים ילדים. לקחת את זה, זו פגיעה בכבשת הרש של מעמד הביניים".
ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הוסיף כי "ב-2009 האוצר הביא את ההצעה הזאת גם כאשר הגירעון היה יותר גדול. אני סירבתי לכך. זה פגיעה במעמד הביניים. מתי שיהדות תורה בקואליציה אין פגיעה בסטודנטים. מתי שהיא באופוזיציה יש".
