עודד שריג: לבטל את הביטוח המשלים או את ההטבות שבו

שריג הציג את המאפיינים של הביטוח הציבורי שנועד לספק לתפיסתו ביטוח סוציאלי לכל אדם ללא צורך בחיתום (המבוסס על מצבו הבריאותי של המבוטח), ושעלויותיו אינן משתנות בהתאם למאפיינים בסיסיים של כל אדם ואדם (למשל ללא תלות בשאלה אם המבוטח מעשן או לא). לעומת זאת, טען שריג, הביטוחים הפרטיים פועלים בהגדרה למטרת רווח, ולהבדיל מהביטוח הציבורי - שנועד לטפל בתחלואות היומיום - הביטוח הפרטי ממוקד בסיכונים גדולים בעלי הסתברות קטנה להתרחשות.

המפקח על הביטוח עודד שריג. השב"ן נולד בחטא צילום: מיקי נועם אלון

שריג טוען כי השב"ן נולד בחטא והוא מהווה סוג של יצור כלאיים בין הציבורי לפרטי. מצד אחד, אמר, השב"ן בדומה לביטוח הציבורי לא מפלה בין סוגי אנשים כי אין בו חיתום, אך מצד שני במאפייניו הוא דומה לשירות למטרות רווח (אף שקופות החולים הן מלכ"ר - ר"ב).

שריג טען עוד שאי אפשר להתייחס לשב"ן כחלק מההוצאה הלאומית לבריאות (הכוללת את ההוצאה הציבורית והפרטית על בריאות), שכן הוא כולל כל מיני הטבות שמשרד הבריאות מאשר ושכלל לא ראוי שהמדינה תהיה מעורבת בהן, כמו רפלקסולוגיה ומאמן כושר אישי - הטבות שלא קיימות בביטוחים הציבוריים באף מדינה אחרת. כך נוצרים פערים בין אוכלוסייה שיכולה לשלם עבור הביטוחים המשלימים ונהנית מהטבות רבות, לבין אוכלוסייה שלא יכולה להרשות לעצמה את הביטוח המשלים ומסתפקת בסל בריאות בסיסי שהולך ומצטמק לטובת הביטוחים המשלימים.

שריג הציע שני פתרונות למצב הבעייתי הזה: הפתרון מרחיק הלכת הוא לבטל את השב"ן לאחר שתכניו יתחלקו, כך שאת השירותים הבסיסיים כמו בחירת מנתח וקבלת חוות דעת שנייה יש להכניס לסל הבסיסי (עם אפשרות לכלול גם הטבות נוספות, בכפוף לשיקול הדעת של ועדה ייעודית שתבחן את הנושא - ר"ב), בעוד שאר ההטבות שמציעים היום הביטוחים המשלימים למיניהם יעברו באופן בלעדי לביטוחים הפרטיים.

האופציה השנייה שמציע שריג היא להותיר את קיומו של השב"ן, אך במקום לייצר כמה שכבות של שב"ן (דוגמת ביטוח כסף, זהב, פלטינום וכו' הקיימים כיום) - שלטענת שריג נוצרות על ידי הקופות כגימיק ששיווקי שנועד לעודד מבוטחים להצטרף אליהן - לחייב כי השב"ן יהיה מורכב משכבה אחת ויחידה. השכבה הזו תכלול בחירת מנתח וחוות דעת שנייה בלבד. כל שאר ההטבות יבוטלו, וניתן יהיה לרכוש אותן רק באמצעות הביטוחים הפרטיים. מובן שמשרד הבריאות יוכל גם במקרה זה לבחון אם לכלול הטבות נוספות בתוך שכבת השב"ן על בסיס קריטריונים של נחיצות, ללא מותרות שהקשר ביניהן ובין הגנה בריאותית בסיסית הוא מקרית בלבד.

שריג טען בפני הוועדה כי במצב כזה העלות של הסל הבסיסי תורכב משני חלקים: אחוז מההכנסה כנהוג כיום ביחס לסל הבריאות הבסיסי (ביטוח סוציאלי עם סבסוד הדדי), לצד מרכיב קבוע שיכלול בחירת מנתח וחוות דעת שנייה, שיהיה נתון לבחירה בתשלום נוסף.

שריג מציע כי יש לבחון שמי שמשתכר פחות משכר מינימום יתקבל לשב"ן הבסיסי בחינם, תוך שהוא מציין כי ממילא כ־80% מהציבור מחזיק היום בביטוחים משלימים. לטענת שריג, אף שגם לפי הצעתו בעלי ההכנסות הנמוכות יסובסדו על ידי בעלי ההכנסה הגבוהה יותר, השב"ן עדיין יוזל משמעותית מכיוון שכבר לא יכלול את כל המרכיבים הנוספים שהם בבחינת מותרות.

שריג התייחס גם לצורך להגביל את הביטוחים המשלימים בסוגיית בחירת המנתח. כיום יכול להתקיים מצב שבו ביטוח משלים של קופת חולים מסוימת יכול להציע למבוטח להשתמש בשירותיו של מנתח מקופת חולים מתחרה. לטענת שריג, דבר כזה לא קיים בעולם כי הוא עוצר תחרות ויוצר קרטליזיציה.

לשיטת שריג, אם קופה רוצה לאפשר למבוטח לבחור מנתח עליה להציע זאת רק במסגרת הרופאים שבסל הציבורי הבסיסי שמציעה קופת החולים. מצב כזה יכול אמנם לייצר חולשה לקופות החולים הקטנות - לאומית ומאוחדת - שעובדות עם פחות רופאים, אך שריג גם סבור כי יש לבחון אפשרות לאחד את שתי קופות החולים הקטנות ולייצר תחרות אמיתית בין שלוש הגדולות.