"מיכאל רצון הציג את עצמו כיו"ר נתע כשהיה דירקטור"

רצון, היו"ר לשעבר של החברה הממשלתית נתע, עומד במרכז דו"ח שבשל ממצאיו החמורים הועבר לטיפול היועמ"ש. לפי הדו"ח, רצון מינה עוזר אישי עוד לפני שמונה בפועל ליו"ר וטס פעמיים לחו"ל בניגוד לנהלים של רשות החברות

אישור מכרזים בדיעבד, התקשרויות מקצועיות ללא הסכם עבודה, שינוי תנאי סף של מכרזי קבלנות, חשד להתחזות של בכירים, נסיעות לחו"ל ללא אישור והתערבות שוטפת של היו"ר בניהול החברה - אלה עיקרי דו"ח הביקורת הנוקבת שהוגשה לרשות החברות הממשלתיות בעניינה של חברת נתע (נתיבי תחבורה עירוניים), החברה האחראית להקמת הרכבת הקלה בתל אביב.

קראו עוד בכלכליסט:

דו"ח הביקורת, שנחשף כאן לראשונה, נידון בשבועות האחרונים במסגרת דירקטוריון החברה. בעקבות הממצאים החמורים העביר הדירקטוריון את הדו"ח לידי היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין במטרה לקבל חוות דעת על חשד לפלילים במעשים הללו. עיקרי הדו"ח מעלים חשד להתנהלות מופקרת של חברה ממשלתית שמשרדי האוצר והתחבורה אמורים לפקח עליה ושל היו"ר שלה, הח"כ לשעבר מיכאל רצון. התנהלות החברה הובילה להתערבותו של מבקר המדינה יוסף שפירא, שצפוי לפרסם בחודש הבא דו"ח על החברה.

היו"ר ממנה את עצמו ומעניק הטבות שכר

במרכז הדו"ח עומד היו"ר רצון, שנבחר לתפקידו בידי הדירקטוריון ב־29 באוקטובר 2009 ואת מינויו אישרו שר האוצר יובל שטייניץ ושר התחבורה ישראל כץ. אלא שלפי הדו"ח, עד ספטמבר 2011 הוגדר תפקידו של רצון בחברה כדירקטור בלבד, בהתאם להוראת רשות החברות. בפועל התנהלותו של רצון היתה שונה. "בבדיקתנו נמצא שיו"ר הדירקטוריון הציג עצמו בתקופה שבין אוקטובר 2009 לספטמבר 2011 כיו"ר הדירקטוריון, הן במכתביו, הן בכרטיסי הביקור שלו והן בנסיבות שונות ואחרות, וזאת בניגוד להוראות החוק", נכתב בדו"ח שהכן משרד רואי החשבון אילן שגב.

צילום: עמית שעל

לפי הדו"ח, "בתקופה הנ"ל, שבה כיהן רצון כדירקטור, שימש עובד החברה כעוזרו במשרת אמון, בשעה שלא יכלה להיות מוגדרת משרת אמון של עוזר ליו"ר למי שאינו כזה".

עוד נמצא בביקורת ש"ב־22 בספטמבר 2011 התמנתה מנהלת לשכת הדירקטוריון לעוזרת יו"ר הדירקטוריון. בעת שינוי מעמדה מסר יו"ר הדירקטוריון הנחיות בנוגע לעלייה שלה בדרגה ולשכרה מכאן ואילך מבלי להביא זאת לידיעתו של המנכ"ל ומבלי שיאשר זאת".

מחברי הדו"ח הסיקו גם שרצון קיבל לכאורה שירותים משפטיים בעניין משפטי אישי שלו בתקופה שבה משרד זה נתן שירותים משפטיים לחברה. התקשרות זו מעלה חשש לניגוד עניינים ולקשרי תלות לכאורה", בניגוד להוראות חוק החברות הממשלתיות. רצון טען שהוא שילם מכיסו 3,500 שקל עבור השירותים, שלדבריו ניתנו לו לפני שהתמנה רשמית ליו"ר החברה. "תשובה זו, להבנתנו, לא מתיישבת עם התנהלותו כיו"ר החברה", טוענים מחברי הדו"ח.

עוד נמצא בביקורת כי רצון ביקר פעמיים בחו"ל - בברלין בספטמבר 2010 ובלונדון בינואר 2011 - והדירקטוריון אישר את הנסיעות ימים ספורים לפני ההמראה. מחברי הדו"ח כותבים כי הוראות רשות החברות קובעות שיש צורך באישור של שבועיים לפחות לפני כל נסיעה.

מערך הכספים לא אויש והעלות צמחה ב־33%

רצון סיים את תפקידו בסוף 2012 לאחר תלונות על הטרדות מיניות. הוא נוקה מכל חשד והגיש מחדש את מועמדותו, אולם ככל הנראה הוא לא צפוי לשוב לתפקיד היו"ר. הסיבה לכך היא שכדי למנותו יש צורך בחתימה של שר האוצר ושל שר התחבורה. כץ חתם על מינויו, אך שר האוצר לפיד מסרב לעשות זאת.

פרויקט הרכבת הקלה נמסר במכרז ממשלתי לידי הקונסורציום הבינלאומי MTS, אולם על רקע בעיות בהשגת המימון הרצוי הולאם בסוף 2010 הפרויקט והופקד בידיה של נתע. לאחר מכן נקבע שהחברה תרכז את כלל הרכבות העירוניות במטרופולין, כך שעד שנת 2025 ינועו בין ראשון לציון לכפר סבא לפחות שבע רכבות עירוניות. עיקר עבודתה של החברה היא הקמת "הקו האדום" בתל אביב, שעלותו הוערכה ב־10.7 מיליארד שקל ב־2010 וצמחה מאז בכ־33% ל־14.3 מיליארד שקל.

לפי הדו"ח, מאז החלטת הממשלה בדצמבר 2010 להלאים את העבודות על הרכבת הקלה באמצעות נתע לא אויש מערך הכספים בבעלי תפקידים לצורך עמידה ביעדים. נוסף על כך, טרם מונה חשב לחברה, אף שהוא פורסם לפני יותר משנה. לפי הדו"ח, יו"ר הדירקטוריון רצון קיים דיוני תקציב בחברה "ללא נוכחות המנכ"ל". בבירור עם רצון בנוגע למהלך "נתקבלה תשובתו כי אינו מבין מה לא תקין בעצם קיום הישיבה ללא המנכ"ל".

יוסף שפירא, מבקר המדינה צילום: חיים צח

רצון השתתף באופן פעיל בהעברת המשרדים

אחד הפרקים החמורים בדו"ח מתייחס להתערבותו לכאורה של היו"ר בניהול. בתחילת הפרק מצטט רו"ח שגב את הוראות רשות החברות הממשלתיות: "תפקיד הדירקטוריון להתוות את מדיניות החברה, לקבוע את תוכניות פעילותה ואת תקציבה ולעקוב... אך לא ליישם את המדיניות בפועל".

ואולם, לפי הדו"ח, רצון הרבה להתערב בניהול השוטף. באחד המקרים "יו"ר הדירקטוריון הזמין אליו נציג משרד עורכי דין שנבחר להעניק שירותים משפטיים בהליכים מכרזיים שמבצעת החברה. יחד הם סיכמו נוסח כתב התחייבות להיעדר ניגוד עניינים, בלי שוועדת המכרזים היתה מעורבת בכך". לפי הדו"ח, המהלך בוצע בניגוד לעמדת הלשכה המשפטית של נתע.

עוד נכתב בדו"ח כי רצון נטל חלק פעיל באחד הנושאים שעוררו ביקורת ציבורית רבה כלפי החברה הממשלתית: המעבר למגדלי עזריאלי. באפריל 2012, לאחר עזיבתו, עברה החברה ממשרדיה בבניין אשדר ברחוב יגאל אלון בתל אביב למשרדים החדשים בעזריאלי.החברה חתמה על חוזה ל־24 חודשים שעלותו 8 מיליון שקל לשנה עם אופציה לשבע שנים נוספות. "היו"ר השתתף באופן פעיל באיתור משרדים לחברה", כותבים מחברי הדו"ח ומביעים חשש כי "עמדתו בנוגע לבחירת המשרדים השפיעה על יתר חברי הדירקטוריון". בעקבות הביקורת כלפי החברה החליטה לאחרונה נתע לנטוש את המשרדים בעזריאלי לטובת מקום צנוע יותר, מהלך שיחסוך כ־20 מיליון שקל.

הדו"ח עוסק לא רק בהתנהלות היו"ר, אלא גם באי־הסדר בנתע על התקשרות עם ספקי שירותים חיצוניים. כך למשל שכרה נתע את חברת שדמה, שהעניקה לה שירותי ייעוץ בתכנון וניהול מערכי ביטחון ואבטחה. לפי הדו"ח, החברה נשכרה "שלא בדרך של מכרז", אף שמדובר בחוזה התקשרות של 6 מיליון שקל. כמו כן נכתב בדו"ח כי מספר שעות הייעוץ של שדמה הוגדר כ־3,600 לשנה במשך חמש שנים, "אולם פחות משבועיים לאחר שנבחרה החברה הוצגה תוכנית עבודה חדשה לשנת 2012 בהיקף שעות של 9,290". כחודשיים לאחר מכן אושרה הגדלת היקף ההתקשרות ל־13 אלף שעות.

בתגובה לדו"ח נמסר מנתע כי "רוב הדברים קרו עוד בטרם נכנס מנכ"ל החברה יצחק זוכמן לתפקידו. החברה עושה הכל כדי לתקן את הליקויים שהתגלו בדו"ח כדי להמשיך לקדם את הפרויקט התחבורתי החשוב במדינה".

מיכאל רצון אמר ל"כלכליסט" שהוא עד היום לא ראה דו"ח כתוב ולכן הוא לא יכול להתייחס לטענות מבלי לראות אותן. עוד אמר רצון שהוא הגיש את תשובותיו לכל הטענות שעלו מולו לרו"ח שגב ושלכולן נתן הסברים. לטענתו, הדו"ח אינו נכון או מדויק.

תגובת מיכה רצון

מיכה רצון מסר בתגובה: "מעניינת השאלה מי הזמין את הדוח, מדוע הזמין אותו ומאיזו קופה שולמו מעל מיליון שקל עבור דוח שממצאיו מופרכים מיסודם. עוד מעניינת השאלה, כיצד זה יכול רואה החשבון המבקר של החברה, שהוא גורם בעל אינטרס המקבל את שכר טרחתו מקופת החברה ותלוי בהנהלתה, לערוך ביקורת מעין זו. עוד תמוהה העובדה, שהדוח נמסר לתקשורת בטרם נמסר לידיי, על מנת שאוכל להתייחס לאמור בו במוסדות החברה" מה גם ש"לרו"ח שגב נמסרו, בזמן אמת, כל התשובות"

בעניין הטענה שרצון הציג עצמו לכאורה כיו"ר בטרם מונה רשמית: "למיטב זכרוני, עד למועד שבו אושר מינויו באופן פורמלי (21.9.2011) לא עשיתי שימוש בכרטיסי ביקור של החברה כלל, ובוודאי לא כיו"ר הדירקטוריון. עד למינויי הפורמלי, הקפדתי להזדהות כ"יו"ר הישיבה" כאשר ניהלתי את ישיבות הדירקטוריון, אולם לא כ"יו"ר החברה".

בהתייחס לקבלת שירותים משפטיים: "התשלום למשרד עורכי הדין שולם מכיסי עבור הוצאת מכתב התראה לעיתונאי שעמד לפרסם כתבה הנגועה בלשון הרע. לא קיבלתי כל טובת הנאה. הטיפול שקיבלתי לא היה קשור לחברה עצמה, ולא היה כל חשש (ולו רחוק) לניגוד עניינים. משכך, לא ברור מהו הפגם שנפל בהתנהלותי זו"

בעניין נסיעותיו לחו"ל: "גם עורך הביקורת הדגיש, כי הנסיעות אושרו בדירקטוריון החברה על פי כל דין. נציג רשות החברות היה נוכח בדירקטוריון בעת הדיון בנסיעות , ואילו היה נופל פגם באישור, היה מביא עובדה זו לידיעת הדירקטוריון. חוזר רשות החברות הממשלתיות אינו מחייב אישור מראש של הרשות לנסיעות לחו"ל, ואינו מקנה לרשות סמכות למנוע נסיעות . הדרישה היא לאישור של דירקטוריון החברה, והודעה בלבד לרשות החברות, כפי שנהגה החברה".

לעניין נוסח מכתב התחייבות אמר רצון: "בראשית יוני 2012, קיבלתי פניה מהמחלקה המשפטית של החברה, במסגרתה התבקשתי לסייע ביישוב המחלוקת עם משרד עורכי הדין בנוגע להסדר ניגוד העניינים, וזאת בידיעתו של המנכ"ל. הדבר נעשה על רקע העובדה שהמשרד היה בעיצומה של עבודה ביחס למכרז גדול שפורסם, והחברה עמדה ערב כנס המציעים באותו המכרז, והתעורר חשש לפגיעה במכרז אם יוחלף משרד עורכי הדין. למשרד עורכי הדין הובהר, כי נוסח ההתחייבות שגובש בעזרתי כפוף לאישורה של המחלקה המשפטית ולאישור ועדת המכרזים – הן לנוסחו והן למהותו, ובכל מקרה, לא יהיה בהשלמת ביצוע העבודה שבה עסק המשרד משום התחייבות של החברה להמשך התקשרות, במקרה שלא יוסדר נושא ניגוד העניינים. לאחר החתימה על הנוסח המתוקן, הועבר הנוסח לעו"ד וולף, מ"מ היועץ המשפטי לחברה, אשר נתבקשה להעבירו לדיון ולהכרעה בוועדת המכרזים של החברה".

בנושא הנחייה לשלם לקבלן: "הדוח מציין בפירוש, כי אין מחלוקת שהעבודה בגינה הוריתי לשלם לקבלן בוצעה בפועל, והחברה עיכבה את התשלום שלא כדין. לא ברור מהו הפגם בדרישתי מהנהלת החברה לעמוד בהתחייבויותיה החוזיות לספקים שביצעו את העבודה".

בנושא איתור משרדים לחברה מודה רצון שהשתתף בחלק מהסיורים אולם "מעורבותי הוגבלה להשתתפות בסיורים בחלק מן האתרים המוצעים, ולהצגת התרשמותי ביחס לכל אחד מן האתרים שבהם סייר".

בנושא התקשרות עם חברת "שדמה": "ההתקשרות עם חברת שדמה הייתה באחריות הנהלת החברה, ולא היה לי כל קשר שהוא להתקשרות זו, להיקפה או לתוצאותיה".

בעניין החשב: "דירקטוריון החברה החליט כי יש למנות חשב לחברה, ויש לפתוח בהליך תחרותי. הליך המכרז לבחירת חשב נעצר ביוזמת מנכ"ל החברה".