קשישים לא יחויבו להעסיק בעצמם את המטפל הצמוד שלהם
באוצר רצו לבטל את המימון להעסקת מטפל דרך ביטוח לאומי. הפשרה עם ועדת הרווחה: קשישים יבחרו בין שירות דרך ביטוח לאומי לבין העסקה ישירה
פשרה בין משרד האוצר לבין הכנסת בנושא גמלת הסיעוד לקשישים סיעודיים. אחרי מאבק עיקש הצליח אתמול חבר הכנסת חיים כץ, יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, להכניע את אגף התקציבים במשרד האוצר. ל"כלכליסט" נודע כי על פי פשרה שהושגה בין הצדדים, בשנים הקרובות יוכלו קשישים סיעודיים שזכאים למטפל צמוד לבחור אם לקבל את השירות דרך ביטוח לאומי או לקבל מהמדינה סכום של כסף ולהעסיק את המטפל ישירות.
קשישים שלא יבחרו ישויכו אוטומטית לאחת משתי הקבוצות. אם הקשיש מעסיק עובד זר ולא יקבל החלטה בעצמו, הוא יקבל תשלום עבור העסקת העובד.
- בדרך לפשרה: קשישים יבחרו איך לקבל גמלת סיעוד
- מחקר של ביטוח לאומי: הבודקים מקשים על קבלת גמלת סיעוד
- האוצר יחייב קשישים סיעודיים להתייעל רק כדי להבטיח חיסכון
במקור הציע משרד האוצר, במסגרת חוק ההסדרים, לחייב את כל הקשישים הסיעודיים להעסיק את המטפל הצמוד בעצמם. עם זאת, ח"כ כץ התעקש כי לקשישים תישמר זכות הבחירה - כפי שאכן סוכם לבסוף.
במסגרת הדיונים בוועדת העבודה טען משרד האוצר כי מחקר של מכון ברוקדייל הראה שביעות רצון גדולה מצד קשישים שקיבלו כסף להעסקת העובד הצמוד, במקום קבלת השירות ישירות מביטוח לאומי. ח"כ כץ טען מנגד כי מוקדם מדי לחייב את כלל הקשישים להעסיק בעצמם את המטפלים מבלי לבחון את הנושא בצורה רחבה יותר, ולכן המחקר יימשך.
האוצר וכץ צפויים לסכם בימים הקרובים את משך התקופה שבה נבחן הנושא. ככל הנראה הסיכום יהיה תקף עד סוף שנת 2015.
ח"כ כץ אמר כי "לאחר דיונים עם בכירי האוצר ובהתערבות מבורכת של השר הגענו להחלטה שעיקרה טובת הקשישים בישראל. ועדת הרווחה של הכנסת לא נכנעה ללחצים של קבוצות אינטרס וראתה רק את טובת הקשיש לנגד עיניה. החוק יאושר כהוראת שעה כדי שנוכל לבדוק את יעילותו לאורך תקופה מוגדרת, זאת על מנת לוודא שאין פגיעה חלילה בציבור הקשישים מקבלי הסיעוד".
כיום יש בישראל 30־כ אלף קשישים סיעודיים בדרגה גבוהה המסתייעים במטפל זר, וסך כל הקצבאות הוא כמיליארד שקל בשנה. היתרון במעבר מגמלה דרך חברת סיעוד לגמלה בכסף הוא חיסכון של 400–200 שקל בחודש לקשיש. מנגד, גמלה בכסף מטילה על הקשישים סמכויות כבדות של מעסיק בלעדי של מטפל זר וכן את כאב הראש בגין זכויות העובד, שעשוי להתלוות לכך.