הוועדה שיצאה לחפש נגיד ומצאה מבוכה

החלטתו של פרופ' ליאו ליידרמן להסיר את מועמדותו לתפקיד נגיד בנק ישראל מסיימת שבוע שבו שני מועמדים לתפקיד הנגיד הודיעו על פרישתם לאור פניות שהגיעו לוועדת טירקל - הוועדה המייעצת לראש הממשלה לעניין תפקידים בכירים. תפקיד הוועדה הוא לייעץ לראש הממשלה לגבי שבעה תפקידים בכירים ורגישים שבסמכות ראש הממשלה למנות: הרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, ראש השב"כ, ראש המוסד, נציב שירות בתי הסוהר, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד בנק ישראל.

ככה זה עובד בעולם שימוע בבריטניה והמלצת ועדה בצרפת בארה"ב לנשיא יש חופש למנות לתפקידים בכירים אנשים לפי שיקול דעתו. בבריטניה יש ועדת איתור בכירים בשירות הציבורי רן אברמסון לכתבה המלאה 

על פי החלטת הממשלה שלפיה קמה הוועדה ב־1999, מטרת הוועדה היא "להבטיח את טוהר המידות, ובין השאר כי לא ייעשו מינויים לא ראויים מסיבות כגון: זיקה אישית, זיקה עסקית או זיקה פוליטית לגורמים בממשלה". ב־2007 הרחיב בג"ץ את הפרשנות לסמכות הוועדה וקבע כי עליה "לבדוק את המינוי המוצע מבחינת טוהר המידות במובנו הרחב של מושג זה, הן מבחינת האדם המוצע לתפקיד, הן מבחינת הגורם הממנה, והן מכל היבט אפשרי אחר שעשויה להיות לו נגיעה לשאלת טוהר המידות הכרוך במינוי".

בוועדה ארבעה חברים שממנה ראש הממשלה: יו"ר הוועדה, שופט בית המשפט העליון בדימוס שממונה בהסכמת שר המשפטים. כיום מכהן בתפקיד יעקב טירקל שיסיים בעוד שלושה שבועות קדנציה שנייה של שלוש שנים, כאשר שש שנים הוא הזמן המקסימלי המותר לחברות בוועדה. לצד היו"ר מכהנים שני נציגי ציבור, כיום אלו משה ניסים, שר המשפטים לשעבר, וגילה פינקלשטיין, ח"כית לשעבר מטעם המפד"ל. כמו כן חבר בוועדה נציב שירות המדינה, כיום זהו משה דיין.

חברי הוועדה מתכנסים לישיבות במשרד ראש הממשלה ומקבלים החזר הוצאות ותגמול לפי תעריף משרת דירקטור בחברה ממשלתית (בין 708 ל־1,406 שקל לישיבה). כולל הליך הבדיקה של ליידרמן, ועדה זו דנה עד היום ב־13 מועמדים שונים (ראו טבלה).

ועדת טירקל מובחנת משתי ועדות נוספות למינויים בשירות הציבורי: הראשונה היא ועדת דיין על שמו של נציב שירות המדינה משה דיין. ועדה זאת דנה במינויים לשורת תפקידי ניהול הקבועים בחוק אשר טעונים את אישור הממשלה (למשל מנכ"ל של משרד ממשלתי, מנהל מינהל מקרקעי ישראל ועוד). ועדה נוספת היא ועדת ברנר הדנה במינויים לכהונת דירקטור, יו"ר דירקטוריון או מנכ"ל בכ־200 חברות ותאגידים ממשלתיים.

יעקב טירקל. קדנציה שנייה של שלוש שנים צילום: אלכס קולומויסקי

ועדה ללא סמכויות חקירה או זימון עדים

מהו הליך הבדיקה שממנו נמנע ליידרמן? המינויים וחיווי דעתה של הוועדה בכל הנוגע למועמדים מתחיל כאשר ראש הממשלה, או השר המציע את המועמד, מעבירים לוועדה את קורות חייו של המועמד וכן שאלון פרטים שהוא ממלא. השאלון כולל פרטים אישיים, תפקידים ועיסוקים, תפקידים ציבוריים, חברות בדירקטוריונים, קשרים לפעילות המשרד, פעילות מפלגתית/פוליטית, הליכים משפטיים (הרשעות, כתבי אישום או חקירות בעבר ובהווה), ופרטים של קרובי משפחה המועסקים בשירות המדינה.

החלטת הממשלה שמכוחה פועלת הוועדה אינה מפרטת את סדרי העבודה שלה, אולם הנוהג הוא גם לראיין את המועמד לתפקיד ואת שאר הנוגעים בדבר. כיום מופיעים בפני הוועדה גם השר המציע או ראש הממשלה, ממלא התפקיד היוצא, ואם יש צורך בכך - גם אנשים נוספים שנראים לה רלבנטיים לצורך בירור העובדות. בסיום עבודתה הוועדה מוסרת את חוות דעתה הסופית לראש הממשלה ולשר המציע את המינוי. מזכיר הממשלה מחויב להביא את חוות דעת הוועדה לידיעת חברי הממשלה.

על אף חובת הבאתה בפני חברי הממשלה, חוות דעת הוועדה היא בגדר המלצה בלבד, ללא כל תוקף משפטי מחייב. הממשלה רשאית לפעול בהתאם לה או בניגוד לה, לפי שיקול דעתה.

כפי שנחשף בהליך בדיקת מינויו של פרנקל, גם הכלים שעומדים לרשות הוועדה לבחון את המינויים הם מוגבלים. אין לה סמכויות חקירה, או זימון עדים בצווים, ולכן במקרה של פרנקל היא נאלצה לפנות ליועץ המשפטי לממשלה כדי שינסה לסייע לה לבדוק את האירוע שבו היה מעורב פרנקל בהונג קונג.

ואכן במהלך השנים נמתחה ביקורת על הוועדה ועל כך שהיא מאשרת מינויים מבלי שקדמה להם בדיקה אמיתית. ביקורת מסוג זה נשמעה, לדוגמה, כאשר נידון מינויו של יואב גלנט לרמטכ"ל ב־2011. הוועדה אישרה את המינוי, למרות חשדות שעלו לגבי קרקעות שעליהן השתלט לכאורה גלנט ביישוב עמיקם. עתירה לבג"ץ הובילה לבדיקה של מבקר המדינה לשעבר מיכה לינדנשטראוס, שקבע כי גלנט מסר מידע מטעה וכוזב לבית המשפט ולמינהל מקרקעי ישראל. היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין התריע בפני ראש הממשלה ושר הביטחון שהוא אינו יכול להגן על המינוי בבג"ץ לאור דו"ח המבקר, והמינוי בוטל. גלנט, אגב, נוקה בסופו של דבר מהחשד שהשתלט על הקרקעות, אבל הכתם שדבק בוועדה לא הוסר.

במקרה אחר, בדומה למצב שנוצר עם ליידרמן, החליט מועמד למשוך את מועמדותו בטרם תכריע הוועדה בנושא, ובכך אולי לחסוך מבוכה מעצמו ואולי אף ממנה. כך קרה ב־2007 עם הכוונה למנות את יעקב גנות למפכ"ל המשטרה. גנות זוכה ב־1996 מעבירות של קבלת שוחד, טובות הנאה והפרת אמונים, אולם בית המשפט העליון מתח עליו ביקורת קשה בפסק הדין. הוועדה התחבטה אם הביקורת שמתח עליו בית המשפט פוסלת אותו מלכהן כמפכ"ל המשטרה, אולם גנות משך לבסוף את מועמדותו. המקרה של גנות העצים את האבסורד שבעבודת הוועדה. זאת משום שבהרכב אחר שלה ב־2002 היא אישרה את מינויו של גנות לתפקיד נציב שירות בית הסוהר.

"הביזיון דורש חקיקה שתמסד את הליך המינוי"

במהלך סוף השבוע נשמעו קולות שטענו שיש לשנות את הליך העבודה של ועדת טירקל בכלל, ואת הליך מינוי נגיד בנק ישראל בפרט. חוק בנק ישראל אינו קובע קריטריונים למינוי נגיד, אלא מסתפק בשורה אחת ולפיה: "הנגיד ימונה בידי נשיא המדינה לפי המלצת הממשלה".

יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ אבישי ברוורמן פרסם הודעה בסוף השבוע ובה טען כי "לאור הביזיון בהליך מינוי הנגיד ולאחר ביזיונות נוספים של הליך מינויים על ידי הממשלה בעבר, אני מתכוון להניח על שולחן הכנסת בקרוב חקיקה שתמסד הליך מסודר של שימוע בכירים כדי למנוע פארסות דומות".

ח"כ איציק שמולי פרסם גם הוא הודעה שבה נכתב כי "השאלה החשובה היא לא רק זהות הנגיד הבא, אלא הליך המינוי הפסול הזה אשר זימן לנו בפחות משבועיים את אותה המבוכה פעמיים. הביזיון הזה חייב להיפסק, והדרך למנוע זאת בפעם השלישית היא פשוטה: יש לאמץ את הצעת החוק הקובעת ועדת איתור מקצועית בראשות שופט לאיתור ולבחינת המועמדים על פי קריטריונים מקצועיים ושקופים בטרם המלצתה הסופית של הממשלה".

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "ראש הממשלה ושר האוצר הביעו צער על החלטת פרופ' ליידרמן להסיר את מועמדתו לתפקיד".