דוד המלך לא היה עובר את טירקל

ארבעת חברי ועדת טירקל הם אנשים דתיים: משה נסים, משה דיין, גילה פינקלשטיין והשופט יעקב טירקל שמגדיר עצמו אדם דתי אף שאינו חובש כיפה. הם בוודאי מכירים את הכלל ההלכתי ש"אין ממנים פרנס על הציבור, אלא אם כן קופת שרצים תלויה מאחוריו". הנימוקים מאחוריו מרתקים. אין בעיקרון זה כדי להכשיר אנשים מושחתים, אלא הכרה בכך שאין אנשים מושלמים, שפגמים עלולים ליפול, שהפנמת החטאים תכניס צניעות ופרופורציות בלבם של פרנסי הציבור. לא בכדי מפרט התנ"ך את חטאיהם של גדולי האומה, ממשה ועד דוד, שלבטח היו נכשלים כיום בכל ועדת איתור, חקירה משטרתית ומוקעים אל עמוד הקלון התקשורתי.

כיוון שאין עדיין ממצא רשמי או חד־משמעי לעניין חומרת התנהלותו של פרנקל בפרשה, יוכרע הקלירנס הערכי של המועמד לנגיד בנק ישראל בקביעת המשפטנים לגבי מידת הפגיעה של התנהגותו ב"טוהר המידות", אם בכלל. בהיעדר הרשעה, כתב אישום או דו"ח רשמי כלשהו, אמות המידה המשפטיות להכרעה בעניינו של פרנקל נגזרות ממבחנים עמומים כ"אמון הציבור", "הסבירות" שבמינוי, ואפילו "הפגם המוסרי", אם אכן יימצא שנפל כזה בעצם התנהלות פרנקל בשדה התעופה בהונג קונג לפני שבע שנים, בהיעדר הדיווח מטעמו לוועדה או בחולשות הסבריו.

יעקב פרנקל צילום: בלומברג

הסדר הוא שקודם ועדת טירקל תגבש מסקנה ואז היועץ וינשטיין יעביר אותה תחת שבט ביקורתו. בהחלט ייתכן מצב ששופט עליון בדימוס יכשיר ויועץ משפטי יפסול. מצד אחד, וינשטיין עורך את הבדיקה עבור טירקל, ומצד שני, בסמכותו להתנגד להמלצתו. המצב הזה משקף היררכיה משפטית שמאפשרת ריבוי מסקנות, המלצות וחוות דעת, וזה עוד לפני שהגענו לשופטי בג"ץ. מזל שלפחות מבקר המדינה נמצא הפעם מחוץ לתמונה.