"מנהלים הופכים בני ערובה של התאגיד"

"ראוי לתת את הדעת על הפערים המשמעותיים בין השלכת ההליך הפלילי על התאגיד ובין השלכתו על אדם פרטי", כתבה שופטת בית הדין לעבודה בתל אביב ד"ר אריאלה גילצר־כץ בפסק הדין שבו ביטלה את כתב האישום נגד יהודה לוי, מנהל בחברה קבלנית שהועמד לדין עם החברה בעבירות על חוק עובדים זרים.

המדינה הגישה ערעור על פסק הדין, אבל גם פרקליטתו של לוי, עו"ד מרי ציון, ראש מחלקת דיני עבודה בברנע ושות', מתכוונת לקחת את הסיפור הזה לבירור עקרוני נרחב - בירור שנוגע לעוול המשווע, לדעתה, שנגרם לנושאי משרה שנלכדים כ"בני ערובה בידי התאגיד כשזה מחליט להישפט ולא לשלם את הקנס".

עו"ד מרי ציון. "דרוש בירור עקרוני נרחב" צילום: נמרוג גליקמן

הנפגע מברירת הקנס

קצת רקע: בישראל יש מאות חוקים להגנת העובדים. חלקם מאפשר בחירה בין אכיפה פלילית לאכיפה מינהלית. האכיפה המינהלית נועדה לייעל את ההליך ולחסוך עומס מבתי המשפט.

התאגיד העברייני יכול לשלם קנס, אך אם הקנס גבוה מדי לטעמו, יש באפשרותו לבקש להישפט, ואז באופן אוטומטי מועמד לדין עמו גם נושא המשרה. לעו"ד ציון טענות כבדות על ההליך שבו נגרר גם נושא המשרה לספסל הנאשמים.

"בתיק שלנו בחרו את נושא המשרה כי הוא הראשון שהופיע בתדפיס רשם החברות. כשהוא נקרא לחקירה במשרד התמ"ת הוא הבין שעליו לשתף פעולה כנציג החברה ולא כמי שעלול בעצמו לעמוד לדין. הוא לא הוזהר כחוק ולא הבין שזכותו להתייעץ עם עורך דין או לשמור על זכות השתיקה. להפך, הוא מסר חומרים והשיב על כל השאלות".

כשמסתיימת החקירה, והתהליך יכול לפעמים להימשך שנים, מתנהל משא ומתן בין החברה למדינה. אם החברה מחליטה לשלם, הסיפור נגמר. ואולם, אם היא מחליטה להישפט, אותו נושא משרה שנבחר באקראי בתחילת הדרך נגרר לספסל הנאשמים גם הוא, ואז מתברר לו שאולי הוא סיפק לחוקרים במו ידיו את החבל שייכרך סביב צווארו.

עו"ד ציון, כסנגורית של המנהל יהודה לוי, מינפה התנהלות זו לטענה של הגנה מן הצדק: "גם האזהרה הלא ברורה וגם המדיניות של הגשת כתבי אישום אוטומטית יכולות להיות בסיס לקבלת הטענה".

השופטת גילצר־כץ ביטלה את כתב האישום בגלל טענת התיישנות, העירה כמה הערות נזפניות על התנהגות התביעה, אך קבעה שחומרתה לא מגבשת הגנה מן הצדק.

עו"ד ד"ר ישגב נקדימון, מתמחה במשפט פלילי ובמשפט מינהלי ומחבר הספר "הגנה מן הצדק", חולק על מסקנה זו: "בהנחה ובכפוף לכך שאכן קיימת מדיניות העמדה אוטומטית של נושא משרה לדין פלילי כשהתאגיד מבקש להישפט, נוצרת הצדקה משמעותית לביטול כתב האישום נגד נושא המשרה מכוח דוקטרינת ההגנה מן הצדק. כלל הבסיס הוא שלרשויות התביעה אסור להפלות בהעמדה לדין. אם שני בני אדם ביצעו אותה עבירה בנסיבות דומות, התביעה חייבת להעמיד לדין את שניהם. העמדה לדין רק של אחד מהשניים ואי־העמדתו לדין של האחר היא אפליה פסולה. זו בדיוק הסיטואציה שנוצרת מהפעלת המדיניות הנטענת של התביעה במקרה זה. החוק הפלילי אינו נאכף כלפי נושאי משרה בתאגידים שהסכימו לשלם קנס מינהלי, ואלה פטורים מאחריות פלילית. לעומת זאת, כשהתאגיד מחליט לבחור במסלול הפלילי, מוגש כתב אישום גם נגד נושא המשרה והוא בבירור מופלה לרעה לעומת נושא המשרה בתאגיד שבחר במסלול המינהלי. אבחנה כזו אינה נראית כקריטריון ענייני. לכך יש להוסיף שהבחירה בין שני המסלולים היא של התאגיד עצמו ונעשית לרוב ללא מעורבות של נושא המשרה. כפי שבית הדין ציין, עלול להיווצר כאן ניגוד אינטרסים בין התאגיד לנושא המשרה, והתוצאה היא שנושא המשרה בעצם 'נענש' על שהתאגיד שהוא מכהן בו בחר להישפט".

עו"ד ציון שוקלת לפנות ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיגבש מדיניות ברורה בנושא, במיוחד כשמדובר בעבירות שמלכתחילה נתפסו כקלות ולכן הוגדרו כעבירות מינהליות. "לתאגיד אין רישום פלילי", היא אומרת, "אבל נושא משרה יוכתם ברישום פלילי שיש לו השלכות תעסוקתיות ואחרות".

החלטה שרירותית

ציון מקווה שלפנייתה תצטרף עו"ד סיגל מלמיליאן־אלימלך, לשעבר תובעת במחלקה המשפטית לאכיפת חוקי עבודה וחוק עובדים זרים במשרד התמ"ת וכיום סנגורית המגנה על מעסיקים שעברו על החוק. "ההחלטה מיהו נושא המשרה שיש להעמיד לדין נעשית באופן טכני על סמך הרשום בתמצית רשם החברות", אומרת מלמיליאן־אלימלך. "הבעלים או מנהל החברה מוזמנים לתת עדות באזהרה. אותה עדות היא שתשמש בעתיד ראיה נגד החברה ונגד נושא המשרה. לצערי, מעסיקים רבים הופתעו מהפיכתם לנאשמים לאחר שסברו שעדותם מתייחסת לחברה ולא אליהם אישית".

עו"ד סיגל מלמליאן־אלימלך. "לחסוך עוגמת נפש" צילום: עמית שעל

מלמליאן־אלימלך מודה שכשלי החקירה גורמים עוול: "לעתים רבות בחירה אקראית של נושאי משרה באמצעות רשם החברות ואי־הקפדה על זימונם לחקירה באזהרה לוכדות אותם בהליך פלילי על לא עוול בכפם, הליך שיכול היה להימנע ולחסוך עוגמת נפש אילו החקירה ממוצה עד תומה".

תגובת משרד הכלכלה: "כשקיימת אחריות נושא משרה, נושא המשרה הרלבנטי נחקר באזהרה. המדיניות היא שככל הניתן יש לנקוט הליכים גם נגד נושא המשרה הרלבנטי". במשרד הכלכלה מבקשים להבהיר ש"בחלק מהעבירות לא ניתן להטיל קנס על נושא משרה, משום שהעבירה אינה מינהלית, חוק שכר מינימום למשל".