הכלכלנים כותבים: הנורמליות המטעה של אירופה
הרגיעה שפשטה הקיץ תתחלף בסערה אם לא יטופלו האתגרים הכלכליים שרוחשים מתחת לפני השטח
11:0115.08.13
אוגוסט הוא חודש החופשות של אירופה, ובמהלכו ממשלות יוצאות לפגרה ממושכת. בזמן הזה הרבה יוזמות חשובות מושהות עד "החזרה גדולה" לעבודה בספטמבר.
באוגוסט הנוכחי נכנסה אירופה למצב הקפאה מסיבה נוספת. מאחר שהבחירות בגרמניה יתקיימו בסוף החודש הבא, רוב המנהיגים מעדיפים לא
המטבע לא תחת איום
באחרונה התפרסמו כמה חדשות כלכליות שמצדיקות את הגישה הזאת. נתוני הייצור רשמו עלייה יפה בחודש יולי, וגם כמה הצהרות של מנהיגים הוסיפו לתחושת הנורמליות. נשיא המועצה האירופית הרמן ואן רומפיי הצהיר לא מזמן כי גוש היורו ומטבע היורו "היו תחת איום לפני תשעה חודשים, אך עכשיו זה כבר לא המצב". כל אלה יצרו רגיעה מבורכת בשווקים. הריביות על האג"ח הממשלתיות 'התנהגו יפה', היורו התחזק ושוקי המניות עלו.
ואולם, אל תשלו את עצמכם. תחושת הנורמליות שפשטה הקיץ באירופה לא טבעית ולא בהכרח תוכל להימשך לאורך זמן. היא תוצר של כמה גורמים זמניים שעלולים להתהפך אם אירופה לא תיתן עליהם את הדעת. אם המנהיגים לא יחלו לטפל במהרה באתגרים הכלכליים ביסודיות, ייתכן שהרגיעה תתחלף בסערה.
לפתחה של אירופה עומדים אתגרים ברמת המיקרו שהולכים ומתקבעים במבנה הפיננסי שלה. כל יום שעובר רק מסבך את המצב ואת היישום של הפתרונות לארבע בעיות עיקריות.
הבעיה הראשונה היא שיעור האבטלה שממשיך לגדול, בעיקר בשל המחסור הגדול במשרות לצעירים. הבעיה השנייה היא השחיקה הגוברת בעקבות מדיניות הצנע.
האזרחים האירופיים החנוקים, בייחוד המובטלים הכרוניים שבהם, עדיין לא זכו לתועלת כלשהי מצעדי הצנע הכפויים. התוצאה היא לא רק אכזבה כללית ותסיסה ציבורית מדאיגה, אלא גם איום ממשי על היציבות הפוליטית ביוון ובפורטוגל, כפי שראינו שם בשבועות האחרונים.
הבעיה השלישית היא העייפות מסוגיית החילוץ. יותר ויותר אזרחים בכלכלות החזקות של אירופה לא מוכנים יותר שכספי המסים שלהם יממנו את החובות של המדינות מוכות המשבר. הבעיה האחרונה היא החמצן המועט שמוזרם למגזר הפרטי. רוב צינורות האשראי עדיין חסומים, לפחות חלקית, בפני עסקים קטנים ובינוניים. המחסור באשראי לעסקים רק ילך ויחמיר כשהרגולטורים יתחילו לאלץ את הבנקים להקטין את המאזנים כדי להפחית את הסיכון.
כל אלה יוצרים מציאות עצובה באירופה. גם אם מדי פעם מבליח אינדיקטור כלכלי מעודד, ליותר מדי מדינות ביבשת אין מנועי צמיחה לטווח המיידי והארוך. בעקבות כך ימשיך יחס החוב־תוצר להיות גבוה, אנשים יהססו להפנות את ההון האישי להשקעות ויימשך המחסור האדיר במשרות ובהשקעות ההון, שדרושות כל כך כדי להבטיח שגשוג כלכלי מתמשך.
צעדים ניסיוניים
בעיקרו של דבר הרגיעה באירופה (ובמערב בכלל) היא תוצר של צעדים ניסיוניים שנקטו בנקים מרכזיים כדי לאזן מצב שבו הביקושים נמוכים מכדי לייצר מספיק משרות, הרפורמות המבניות לא מספיקות להנעת הצמיחה, שיעור החוב מחליש את ההשקעות ותיאום המדיניות בין המנהיגים לוקה בחסר.
לנוכח כל אלה הרגיעה על פני השטח רק ממסכת את היסודות הכלכליים והפיננסיים הרעועים.
כולי תקווה שקובעי המדיניות באירופה ימלאו מצברים בחופשת הקיץ שלהם. הם יזדקקו להרבה אנרגיה כדי לתעל את הנורמליות הכפויה הזאת לאסטרטגיית התאוששות יציבה או לפחות כדי למנוע ממנועי הצמיחה להמשיך להיחלש.
הכותב הוא מנכ"ל קרן פימקו ומחבר הספר "כששווקים מתנגשים". פרוג'קט סינדיקט 2013, מיוחד ל"כלכליסט"
