לא כל המתכנתים נוצרו שווים: כמה באמת הם מרוויחים?
לפי מחקר שוק שערכה אתוסיה עבור "כלכליסט" מהנדסים מרוויחים בממוצע 40% יותר מהנדסאי תוכנה ועד 80% יותר מבוגרי קורסים בתכנות
לפני שבועיים המליץ שר הכלכלה נפתלי בנט לצעירי ישראל "להפסיק עם השטות" של ללמוד משפטים וללכת להייטק. "אתם יודעים מה המשכורות בהייטק?", שאל בנט והבטיח שכל מתכנת סביר שיעבור הכשרה - יתקבל. הוא הוסיף שאת ההבטחה הזו הוא נותן באחריות, מכיוון שהוא ניהל חברת הייטק.
- "הייטקיסטים עסוקים בלייצר כסף אבל לא בלתכנן מה לעשות איתו"
- לא צריך תואר כדי להבין את זה
- מבט מבפנים: כך מתנהל הגיוס של גוגל
צודק בנט בכך שהמשכורות בהייטק, בעיקר בהתחלה, גבוהות משמעותית מהמשכורות להם זוכים עורכי הדין. ידוע וברור שיש עודף עורכי דין בישראל ולפני מספר חודשים נתונים שפורסמו ב"כלכליסט" ציירו תמונה עגומה לפיה כרבע מעורכי הדין מרוויחים פחות מהשכר הממוצע. אבל האם באמת כל מתכנת סביר שיעבור הכשרה עומד בפתחה של קריירה מזהירה עם משכורות עתק?
מסלולי ההכשרה למתכנתים מתחלקים לשלושה סוגים עיקריים, לימודים לתואר מהנדס תוכנה, לתעודת הנדסאי תוכנה ולימודים בקורס הכשרה מקצועי. ישנם גם כאלה שלומדים לתואר ראשון במדעי המחשב אשר אינם מהנדסים. לפי מחקר שוק שערכה חברת אתוסיה השמה בהייטק עבור "כלכליסט" ישנו פער ברור בשכר מתכנתים לטובת מהנדסי התוכנה. מהנדסי תוכנה בכל רמות הניסיון והבכירות זוכים לשכר ממוצע גבוה ב-25% עד 40% משכרם של הנדסאי התוכנה, וגבוה ב-60% עד 80% משכרם של בוגרי קורסים מקצועיים בתכנות. פערי השכר לא נסגרים אבל בהחלט מצטמצמים עם הניסיון במהלך הקריירה.
בוגר קורס מקצועי מתחיל ב-6,000 שקל לחודש
הפער הגדול בשכר המתכנתים הוא בהתחלה כאשר מהנדס תוכנה מתחיל (ללא ניסיון ועד שנתיים ניסיון) מרוויח בין 12 ל-17 אלף שקל לחודש, פי 2 מבוגר קורס מקצועי שיתחיל את הקריירה בשכר של 6,000 עד 8,000 שקל בלבד. הנדסאי תוכנה ירוויח 9,000 שקל עד 11 אלף שקל בתחילת דרכו.
בשנים הראשונות, שנתיים עד ארבע שנות ניסיון, מהנדס תוכנה מרוויח בממוצע 16 עד 19 אלף שקל, הנדסאי משתכר 12 עד 14 אלף שקל ומשכורתו של בוגר קורס מקצועי היא בממוצע 9,000 עד 11 אלף שקל. מהנדס תוכנה עם חמש עד שמונה שנות ניסיון מרוויח בממוצע 20 עד 23 אלף שקל בחודש, הנדסאי תוכנה עם ניסיון דומה ירוויח 15 עד 16 אלף שקל בחודש ובוגר קורס מקצועי יקבל משכורת של 12 אלף עד 14 אלף שקל בחודש.
הנתונים ממחקר שוק של חטיבת המחקר אתוסיה, חברת השמה בהייטק בכירים, עם ניסיון של 9 שנים ומעלה שעברו קורס מקצועי מרוויחים 15 עד 17 אלף שקל בחודש, הנדסאים בין 17 ל-19 אלף שקל בחודש ואילו מהנדס תוכנה בכיר ירוויח בממוצע 24 עד 28 אלף שקל.
אייל סלומון, מנכ"ל אתוסיה צילום: שרון ערמי לשם השוואה, אם באמת ההתלבטות שלכם היא בין משפטים לתכנות, אצל עורכי דין המשכורות ההתחלתיות נמוכות משמעותית מאשר בהייטק. לפי נתונים שהתפרסמו ב"כלכליסט" באפריל השנה עורכי דין עם ותק של עד שנתיים מרוויחים בין 5,000 שקל לחודש במשרדים קטנים בפריפריה ל-13 אלף שקל במשרדים בינוניים וגדולים. עורכי דין ותיקים יותר ואף שותפי חוזה מרוויחים בין 13 אלף ועד 21 אלף שקל. בכירים ושותפים מרוויחים ברף התחתון 21 עד 26 אלף שקל אבל שכר עורכי הדין הבכירים מגיע גם ל-37 אלף שקל ומעלה.
בסופו של דבר מה שחשוב זה הכישורים והניסיון - פחות ההכשרה
הייתרון של מהנדסי התוכנה מתבטא בעיקר בהתחלה, בצעד הראשון בשוק, בהיצע המשרות ומגוון האפשרויות שעומדות בפניהם. לאחר מכן, הניסיון הופך חשוב יותר לעיתים מאשר התואר או ההכשרה.
האם כל מתכנת עומד בפתחה של קריירה מזהירה? צילום: שאטרסטוק "מהנדס יכול לדרוש יותר, אפילו בהתחלה אבל אחרי שנתיים - שלוש זה כבר לא משנה מה התואר שלך אלא התחום בו אתה עובד והניסיון שלך", אומר תמיר קונורטוב, בוגר רופין סמנכ"ל טכנולוגיות בחברת S.O.D.A. קונורטוב מסביר שמהנדסי תוכנה חדשים מצפים להרוויח משכורות מאוד גבוהות כבר בהתחלה והנדסאים יותר צנועים בדרישות שלהם. לדבריו, הנדסאים ניתן להעסיק במשכורת נמוכה יותר והם בעלי ידע מעשי כך שהם נכנסים לעבודה יותר מהר.
תמיר קונורטוב צילום: תמיר קונורטוב קונורטוב סיים את הכשרתו כהנדסאי בשנת 2005 ומיד נקלט לעבודה בחברת IT כמתכנת צעיר. לאחר שנה הוא קודם להיות מנהל הפיתוח באותה חברה והמשיך להיות מנהל פיתוח בחברות סטארט-אפ. קונורטוב בחר לעשות תואר ראשון במדעי המחשב של האוניברסיטה האמריקאית כחמש שנים לאחר שסיים את הכשרתו ברופין וזאת על מנת שתהיה לו אפשרות לעבוד בחו"ל. לדבריו הקידום בהייטק לא תלוי בהכשרה אלא בכישורים. "אם האדם הוא איכותי הוא יוכל גם להיות מנהל יותר טוב שייבחר מתוך הצוותים", הוא אומר. העדפתו האישית היא למתכנתים שהם הנדסאים "מכיוון שבשעת מעשה הנדסאי ייכנס יותר מהר לפרויקטים".
לפי מחלקת המחקר באתוסיה האפשרויות שפתוחות למהנדסים רבות יותר. בוגרי הנדסה משתלבים במגוון משרות פיתוח Web בחברות הייטק גדולות, אשר דרישת הבסיס שלהן היא תואר ראשון במדעי המחשב או בהנדסת תוכנה. בוגרי קורסים בתכנות לעומת זאת מתקשים, לפי אתוסיה, להשתלב בתפקידי מפתח בעולם התכנות ומתמקמים לרוב במשרות בוגרים בתחומי ה-QA או ה-WEB. בנוסף, 70% מבוגרי המסלולים להנדסאים והקורסים המקצועיים מגיעים לבתי תוכנה או חברות מיקור חוץ המספקות שירותים לתעשיות השונות כמו בנקים, חברות ביטוח ותעשיות ביטחוניות. עובדה זו פוגעת בתנאי העסקתם לעומת המהנדסים.
להנדסאים ובוגרי קורסים מקצועיים יש סיכוי לא רע להתקבל גם לתפקידים מובילים בחברות סטארט אפ קטנות בתחום ה-WEB והמובייל. בחברות כאלו עניין ההשכלה לא תמיד נתפס כפרמטר מרכזי לגיוס עובדים ולכן הכשרת המועמד פחות חשובה מדברים אחרים כמו ניסיון בפרויקטים קודמים, יכולת למידה וכניסה לתחומים חדשים.
ינון שבירו לדברי ינון שבירו, סמנכ"ל שיווק בג'ון ברייס מכללת הייטק ישנם מסלולים שבהם יש דרישה מאוד גדולה לעובדים כמו למשל בתחום הסייבר. "בעולם המובייל חברות מקבלות בוגרים שלנו בשכר יחסית נמוך לשכר שמוצע היום למתכנת אפליקציות מובייל. מקבלים בוגר חסר ניסיון אך במחיר נמוך יחסית. יש 'מחיר למידה' של אותו תלמיד שמתפתח תוך כדי עבודה ברמת הידע והניסיון".
לדבריו הייתרון של הקורסים המקצועיים לעומת התארים האקדמים הוא שהתכנים משתנים וההכשרה מותאמת לצורך עכשווי ואולי גם העתידי. "מי שלמד הנדסה או מדעי המחשב לא בהכרח מוכן כבר לשוק העבודה", הוא אומר. הוא לא טוען שתואר הוא כדאי או לא כדאי, אבל מסביר שהיכולת להתקבל לשוק העבודה ולהתקדם תלויה באדם ולא בשאלה אם יש לו תואר. כדי להיכנס לשוק העבודה, מסביר שבירו, בוגרי קורסים מקצועיים צריכים להיות בינוניים ומעלה במהלך הקורס, כלומר להיות מהתלמידים הבולטים. בשלבים מאוחרים יותר של הקריירה אם הארגון ימצא לנכון שהעובד מתאים לניהול הוא יקודם. ישנם גם כאלו שבוחרים לעשות קורס מקצועי לאחר שהשלימו תואר כדי לחזק אספקטים מסויימים בהכשרתם או ללמוד נושאים חדשים.
קונורטוב מאמין שבוגרי קורסים מקצועיים ימצאו עבודה אבל יכולת ההתקדמות שלהם תהיה מוגבלת. לדעתו בוגרים, לא כאלו שעושים הסבה אלא אלו שמגיעים ללא ניסיון, מתחילים עם ידע חסר שמתגלה תוך כדי העבודה. לא כל מעסיק יסכים לקחת על עצמו את המשך ההכשרה ולכן אותו בוגר יצטרך ללמוד בעצמו או שלא יוכל להתקדם.
תואר של ארבע שנים מול הכשרה של שלושה חודשים
תוכנית ההכשרה להנדסאי תוכנה אורכת שנתיים. ברופין, שם ישנה תוכנית כזו דרישות הקבלה הן בגרות מלאה וכן מבחן פסיכוטכני שצריך לעבור בציון מסויים. בנוסף יש סינון בין השנה הראשונה לשנייה. לדברי מרכזת המגמה, מיטל אמזלג, התוכנית היא מאוד דינמית ומשתנה בהתאם לדרישות השוק. "אנחנו נותנים למשל קורס בפיתוח לסלולר שהוא תחום מאוד חם היום בשוק", היא אומרת. לדבריה שוק העבודה משווע לכאלו שעובדים עם הידיים ולא כולם צריכים להיות מנהלים.
תואר ראשון בהנדסת תוכנה אורך ארבע שנים. אמנם דרישות הקבלה משתנות אך הן כוללות בגרות מלאה ודרישות ציונים מינימאליים שמשתנות בין האוניברסיטאות והמכללות השונות. כמו כן נדרש ציון מסויים בפסיכומטרי שמשתנה בין המוסדות השונים. חלק מהמוסדות דורשים מספר יחידות מינימאלי באנגלית, מתמטיקה ופיסיקה. תואר ראשון במדעי המחשב לעומת זאת אורך שלוש שנים ודרישות הקבלה הם גם בגרות מלאה ופסיכומטרי בציון מינימאלי שמשתנה בין המוסדות. לדברי אמזלג לעומת בעלי תואר ראשון בתכנות, הנדסאים עוברים מבחנים מקצועיים שמקנים להם יתרון בשוק העבודה.
הקורסים המקצועיים בתכנות הם רבים ומגוונים ואורכים בין שלושה חודשים לשנה. לפי שבירו בג'ון ברייס מציעים 20 סוגים של הכשרות מקצועיות כמו פיתוח לאינטרנט, קורסי הכשרה לפיתוח אפליקציות מובייל, עיצוב אתרי אינטרנט ולהכשרת מומחי סייבר והבטחת מידע. דרישות הקבלה משתנות בין הקורסים השונים, יש כאלו שדורשים יכולת אנליטית, כאלה שדורשים יכולת מתמטית, או רמה גבוהה של אנגלית. המיון נעשה באמצעות מבדקים ממוחשבים של אדם מילא הכוללים מבחן פסיכוטכני ובהתאם לציון שמתקדם ניתן מדד לאיזה קורס מתאים הסטודנט.
