לא משתלם להיות תלמיד חילוני

עלויות: חרף הבטחת שר החינוך, תשלומי ההורים עלו השנה

אף כי משרד החינוך הודיע בחגיגיות באמצע יוני שתשלומי ההורים לא יעלו השנה, בפועל ההורים נדרשים לשלם השנה יותר במגוון סעיפים.

ראשית, תשלומי תוכנית הלימודים הנוספת (תל"ן) קפצו השנה בעשרות אחוזים. מדובר בתוכנית העשרה שההורים יכולים לבחור לילדיהם, כמו שיעורים על תוכנת אקסל. בלימודים קדם־יסודיים מחיר התוכנית יעלה מ־119 שקל ל־199 בשנה, ביסודי מ־116 שקל ל־177 שקל, בחטיבות הביניים מ־133 שקל ל־212 שקל, ובתיכון ניתן יהיה לגבות עד 230 שקל במקום 149 שקל. בממוצע מדובר בהתייקרות בשיעור של 58%. 

שר החינוך, שי פירון צילום: אוראל כהן

שנית, תשלום הביטוח השנתי יעמוד השנה על 49 שקל לכל היותר, במקום 34 שקל בשנה החולפת. באופן מפתיע, תשלומי הביטוח אינם אחידים בכל הארץ, ונוטים לרעת הפריפריה. בעוד הורים ברשויות בפריפריה ישלמו 49 שקל עבור הביטוח, דווקא הורים ברשויות הגדולות ישלמו בין 30 ל־35 שקל.

שלישית, סבסוד תשלום הטיולים השנתיים לכלל ההורים בוטל. הסבסוד היה אמור לתת הנחה של 81–404 שקל, בתלות בגיל הילד ובעשירון שאליו שייך הילד. מנגד, משרד החינוך יקצה השנה יותר מלגות לתלמידים נזקקים: 100 מיליון שקל לסיוע במימון טיולים שנתיים, סל תרבות וציוד לימודי.

צפיפות: כיתה בחינוך הממלכתי צפופה ב־20% יותר מבחינוך הדתי

אם חשוב לכם שהילדים שלכם לא יידחסו בכיתה, בדיקת "כלכליסט" מעלה כי מוטב שתשלחו אותם למסגרת חינוך דתית: ממוצע הילדים בכיתה בבית ספר יסודי בחינוך הממלכתי־דתי עומד על 24.5 ובחינוך החרדי על 23.1 - לעומת ממוצע של 28.6 בחינוך הממלכתי ו־28.3 בחינוך הערבי. מספר הילדים הממוצע בכיתת יסודי במדינות ה־OECD עומד על 21.2 ילדים.

כיום ישנם 7,795 מוסדות לימוד בארץ עם יותר מ־32 ילדים בכיתה. ב־569 בתי ספר מתוכם, מספר הילדים בכיתה הוא 40 ומעלה.

כמו כן, ב־617 גני טרום־טרום־חובה ישנם יותר מ־30 ילדים בגיל 3, אף כי התקן מתיר עד 35 ילדים בגן עם גננת וסייעת אחת.

בתקציב המדינה שהועבר לאחרונה הוקפאה התוכנית לפיצול כיתות א' ו־ב' ל־20 ילדים בכיתה ללימוד מקצועות היסוד למשך עשר שעות, והשנה, כמו שנה שעברה, הילדים ייהנו רק מחמש שעות כאלה. כמו כן הוקפאה התוכנית לצמצום מספר הילדים בכיתה לעד 32.

באשר לצפיפות בגני טרום־טרום חובה, משרד החינוך הבטיח להוסיף 500 סייעות מתנדבות שירות לאומי, אולם עד עתה הצליח לגייס רק 350. בנוסף, ההורים הפעילים לא מוכנים להתפשר על סייעת מתנדבת במקום סייעת בשכר.

דמוגרפיה: יותר תלמידים בחינוך החרדי, פחות בחינוך הממלכתי

בשנת הלימודים הקרובה ילמדו 1,607,551 ילדים לפי הלמ"ס, מתוכם 151,491 ילדים בכיתה א'. השוואה בין הפילוח הדמוגרפי של כלל מערכת החינוך לעומת הפילוח של כיתות א' מראה את השינויים הצפויים בחברה: בעוד החינוך הממלכתי תופס 42.1% מכלל מערכת החינוך, בכיתות א' צונח השיעור ל־39.4%. מנגד, תלמידי החינוך החרדי מהווים 20.1% מכיתות א' לעומת 17.4% בכלל המערכת. לשם השוואה שיעור החרדים בכיתות א' לפני עשור היה 16.3%.

במגזרים האחרים השינויים קטנים יותר. המגזר הערבי תופס 26.7% מכלל המערכת ו־26% מכיתות א', והמגזר הדתי מחזיק ב־13.8% בכלל המערכת לעומת 14.5 בכלל האוכלוסייה.

במשרד החינוך יוטרדו השנה בעיקר בשאלה כיצד הם יחייבו 280 אלף תלמידים במגזר החרדי ללמוד ליב"ה. לפי נחום בלס, חוקר בכיר במרכז טאוב לחקר המדיניות חברתית בישראל, מדובר בתוספת של 102 אלף שעות לימוד למערכת החרדית. כמו כן יש צורך להכשיר 6,000 מורים, שכן המורים הקיימים במערכת החינוך החרדית לא הוכשרו ללימודי ליב"ה. היות שהכשרת מורה עולה כ־250 אלף שקל, מדובר בהוצאה של 1.5 מיליארד שקל.

עלויות נוספות טמונות בכך שנדרש להכין תוכנית לימודים ייחודית שבה התכנים יותאמו לקהל היעד, ובהתאם להדפיס ולהפיץ חומרי לימוד מיוחדים.

כוח אדם: 7,669 מורים יחסרו למערכת החינוך בעוד ארבע שנים

על פי התחזית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במערכת החינוך צפוי מחסור של 7,669 מורים בשנת 2018. זאת לפי בחינה של ההיצע הצפוי מול הביקוש הצפוי. המחסור צפוי בעיקר במורים לספרות ובמורים למתמטיקה.

המחסור הגדול ביותר במורים צפוי במגזר הממלכתי ובו 4,781 מורים, ורוב המחסור - 2,771 מורים (58%) - יתבטא בתיכונים. במגזר הערבי, לעומת זאת, לא צפוי מחסור, בעיקר משום שאקדמאים רבים במגזר אינם מוצאים עבודה המתאימה להכשרתם, ובלית ברירה פונים להוראה.

שאלה נוספת שצריכה להטריד את ההורים היא אם יהיו מספיק מורים בעלי הכשרה מתאימה בכיתות. מבדיקה שערך משרד החינוך למרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת הלימודים הקודמת 83% מהמורים לאנגלית ו־%35 מהמורים למתמטיקה בחינוך הממלכתי העברי היו בעלי הכשרה ללמד את המקצוע. בחינוך הערבי 88% מהמורים לאנגלית, 64% מהמורים למתמטיקה ו־%59 מהמורים לעברית היו בעלי הכשרה מתאימה.

בחינוך הממלכתי־דתי 75% מהמורים לאנגלית ו־%33 מהמורים למתמטיקה היו בעלי הכשרה ללמד את המקצוע, ואילו בחינוך החרדי 47% מהמורים לאנגלית ו־%18 מהמורים למתמטיקה היו בעלי הכשרה מתאימה.