שתי גדות, שתי כלכלות

הכלכלה הפלסטינית, לפחות בגדה המערבית, לא מושפעת מהתבערה שבמדינות הערביות. ברמאללה מדברים בימים האחרונים אפילו על יציבות כלכלית. ראש ממשלת הרשות ראמי אל־חמדאללה הכריז שיש לו סיבות טובות להאמין שממשלתו תוכל לשלם במועד את משכורות העובדים עד סוף השנה.

מ־1,200 מנהרות ל־30 בלבד

בעזה התמונה שונה. אם בשנתיים האחרונות דובר על משבר בממשלה ברמאללה שאיננה מצליחה לשלם משכורות, הרי בעזה דובר עד לאחרונה על גאות כלכלית. זאת בזכות הסרה חלקית של המצור הישראלי, 500 מיליון דולר לפיתוח משליט קטאר והברחות במנהרות.

והנה עכשיו התמונה מתהפכת וכלכלת עזה מידרדרת במהירות. הסיבה הישירה: סגירת המנהרות על ידי השלטון המצרי. אם לפני שנתיים־שלוש פעלו בגבול רפיח מאות מנהרות (יש שמנו אפילו 1,200 מנהרות), הרי שעכשיו פועלות כ־30 בלבד.

את כל השאר סגרה מצרים בסוף יוני אחרי שהתברר שחלק מפעילות הטרור בסיני הגיעה מהרצועה דרך המנהרות. ביום שישי סגר הצבא המצרי את התנועה במנהרות כליל. על רקע זה מורגש מחסור חריף בדלק ברצועה, וליד תחנות הדלק משתרכים תורים ארוכים. בעזה מדברים על כך ש־50% מהסחורות בעזה הגיעו מהמנהרות.

חיילים מצריים בגבול ישראל־מצרים צילום: חיים הורנשטיין

שכרם של תושבי עזה נשען בעיקר על משכורות מהממשלה ברמאללה, מממשלת חמאס ושכר מסיוע בינלאומי. מדובר במשכורות זעומות יחסית, אבל כאשר הסחורות מגיעות ממצרים, כוח הקנייה של המשכורות הללו גדל פי כמה. הדוגמה המובהקת ביותר היא הדלק. ליטר בנזין נמכר במצרים בערך בשקל אחד, בגלל הסבסוד הממשלתי המצרי. הדלק מוברח לרצועה ונמכר שם בכ־4 שקלים בלבד (אחרי מס של ממשלת חמאס). הדברים דומים בעוד שורת מוצרי צריכה, בעיקר מזון, ובחומרי גלם לתעשייה ולחקלאות.

הסחורות מישראל לא מספיקות

אין ספק שללא המנהרות עזה בדרך להתמוטטות. הפרשן הכלכלי הפלסטיני עאדל סמארה כתב בסוף השבוע בביטאון "אל־אסתיקלאל" שאפילו אם יפעילו במלוא הקצב את מעבר כרם שלום מישראל, זה לא יפתור את הבעיה. לפי סמארה, מה שעובר רשמית מישראל יכול להספיק רק ל־30% מצריכת תושבי עזה. הוא ופלסטינים אחרים מתריסים בפני המצרים: אם יש סיבה ביטחונית לסגירת המנהרות, אתם יכולים לפתוח מעבר מסחרי רשמי. זה אמנם נוגד את ההסכמים עם ישראל, אבל זה יהיה לטובתכם ולטובתנו.