הוועידה הכלכלית
דוד ברודט מפציר בממשלה: "זה הרגע הנכון לעשות שינויים דרמטיים"
יו"ר בנק לאומי בוועידה הכלכלית הלאומית: "תקציב 2015 חייב לבטא סדר עדיפויות לאומי - לשלב חרדים וערבים בתעסוקה, להשקיע בהייטק ובהאצת הבנייה"
10:3028.08.13
"בעוד מספר ימים נחגוג את ראש השנה, ומטבע הדברים זו תקופה של הרהורים ומחשבות על מעשינו עד כה ועל תכניותינו לעתיד. אני רוצה לשתף אתכם בכמה מחשבות שלי, ובתחושה החזקה שלי כי אנו נמצאים בתקופה של שינויים דרמטיים, שכמותם לא ראינו שנים רבות", כך פתח את דבריו יו"ר דירקטוריון לאומי דוד ברודט בוועידה הכלכלית הלאומית 2013.
קראו עוד בכלכליסט:
- איך לחסוך שניקל על שמנת חמוצה ולהחמיץ את העתיד
- רוסק-עמינח: "מוכנה לספוג ירידה ברווחים בטווח הקצר לטובת שיפור חווית הלקוח"
- 1,500 איש בוועידה הכלכלית הלאומית של "כלכליסט"
"כאיש מקרו, אני עוסק שנים רבות בתהליכים רחבים וממושכים. בתפקידיי השונים ראיתי וחוויתי לא מעט שינויים בכלכלה הישראלית, ואין לי ספק כי המשק שלנו נמצא היום על פרשת דרכים משמעותית", אמר ברודט.
"השנתיים האחרונות היו שנתיים של אי נחת גדולה. השיח הציבורי הער - בנושאים כלכליים וחברתיים בוערים - חשף את עומק הקושי, התסכול והדאגה לעתיד, שאיתם מתמודדים הישראלים מדי יום.
דוד ברודט בוועידה צילום: עמית שעל "ההחלטות שיתקבלו כאן בשנה-שנתיים הקרובות ישפיעו על המשק והחברה שלנו לעשר שנים ויותר, באופן דרמטי. וכשאני אומר "דרמטי", אני מתכוון לדרמה במונחים של 1985 - שנה שבה יצאו לדרך מהלכים היסטוריים כגון תוכנית הייצוב, ושהייתי שם כשנפלו ההחלטות. שנת 1985 - אשר סימנה את קיצו של המשק הישראלי הקטן, הסגור, שאופיין במעורבות ממשלתית עמוקה- בישרה את עידן הרפורמות הגדולות והגלובליזציה, ועיצבה את חיינו כאן מאז, הוא הוסיף.
לדברי ברודט, ישראל נמצאת על סיפה של תקופה חדשה. "את שורשי המחאה והמתחים החברתיים-כלכליים שמלווים אותנו בשנתיים האחרונות, ניתן למצוא בתהליך השינוי - הטראומטי במידה מסוימת - שעוברים המשק הישראלי והחברה הישראלית מאז 1985, אמר ברודט. בעשור האחרון - שאני מכנה אותו 'העשור החברתי האבוד' - הוזנחו מגזרים חלשים, אי השוויון התרחב, ובעיות מבניות מהותיות לא טופלו. וכדרכן של בעיות מהותיות, הן לא נמוגו, אלא שבו לרדוף אותנו במשנה תוקף.
"בחודש שעבר אישרה הכנסת את תקציב המדינה לשנים 2013-2014. התקציב הזה אמנם מגדר באופן סביר את בעיית הגירעון העצום - וזהו הישג גדול שהממשלה ראויה עליו לשבח - והוא מביא פתרון מסוים לשילובם של החרדים בשוק העבודה, אך נאמר את האמת: לא די בכך. תקציב ראוי ונכון, שמייצר עתיד וצמיחה, הוא תקציב שצריך לבטא את רצונה ואת סדרי העדיפויות של החברה הישראלית. התקציב שאושר עדיין אינו עושה זאת. ולמרות זאת, עצם אישורו מציב בפני הממשלה הזדמנות נדירה", ציין ברודט.
"כבר שנים לא מעטות, שתקציב המדינה מובא אל הכנסת רק בסוף השנה ומאושר במהירות, כשהוא מלווה בביקורת ציבורית חריפה על החיפזון והיעדר השקיפות בקבלת ההחלטות. השנה, בשל לוח הזמנים שהכתיבו הבחירות, נוצר חלון הזדמנויות בתהליך הזה: התקציב לשנים 2013 ו-2014 אושר, ונותרה יותר משנה עד לאישורו של תקציב 2015. זהו מצב נדיר שראוי לנצלו.
לסיום, פנה ברודט לממשלה ואמר כי "אני מציע לממשלה לא לחכות. טוב יעשו ראש הממשלה ושר האוצר, אם ינחו את ראש אגף התקציבים החדש להתחיל כבר עכשיו בגיבוש התקציב ל-2015, על מנת להציגו לכנסת ולציבור כבר בתחילת האביב. בכך, תיענה הדרישה הציבורית, הצודקת, לקיים דיון ציבורי מקיף, שקוף ומעמיק על עקרונות התקציב, ולמעשה על עתידנו הכלכלי.
"בצד תהליך ראוי, אשר מקיים שקיפות ומאפשר קיומו של דיון ציבורי, חייב התקציב לשנת 2015 לבטא גם סדר עדיפויות לאומי נכון, ולכלול צעדים ממוקדים להנעת מנועי הצמיחה של המשק", סיכם ברודט.
לשלב את החרדים והערבים
ראשית, הוא חייב לכלול תוכניות הכשרה וחינוך, במטרה לשלב בשוק העבודה את הציבור החרדי והערבי. מדינת ישראל לא תוכל להמשיך ולממן את צורכי הרווחה והביטחון שלה, מבלי ליצור לציבור כה חשוב ומשמעותי אופק למימוש מלא של פוטנציאל הצמיחה והשגשוג שלו, ושלנו. יש לשוב ולהשקיע בקטר של המשק הישראלי - ההיי-טק. יש להגדיל את תקציבי המדען הראשי, לקדם את המחקר והפיתוח הישראלי בתחומים השונים, ולפתור את הסכסוך שיש לנו עם אירופה על תכנית המו"פ. בנוסף, יש לפעול באופן מיידי להאצת הבנייה, בכדי לספק את צורכי הדיור של הציבור ובכדי לייצר צמיחה. במקביל, יש להשקיע בתשתיות תומכות, ובראשן תחבורה ואנרגיה. גם את גילוי הגז הטבעי צריך ולנצל ולהאיץ את פריסת הרשת להפצתו בישראל, בין היתר באמצעות מתן הטבות של "פחת מואץ" להשקעות באנרגיה. על בסיס הגז הטבעי, המערכת הקיימת להולכה ולהפצה של הגז היא מוגבלת, ולא מכסה את כל המדינה. הרחבת מעגל המשתמשים חיונית להוזלת הייצור המקומי והגברת כושר התחרות של המשק הישראלי בעולם. לצד זה, חייבת הנהגתה הכלכלית של ישראל לנהל מדיניות מוניטארית תומכת ייצוא – וזו אחת המשימות שמונחות לפתחו של הנגיד שייבחר", הוסיף ברודט.
לדבריו, "ישראל אינה אי בודד וכי הכלכלה הישראלית אינה מתקיימת בוואקום. כל תהליך מקומי שמתרחש כאן, חייב להשתלב בתהליכים כלכליים גלובליים, ולהיתמך בהסדרים מדיניים מתאימים. יותר מכול, הכלכלה הישראלית זקוקה למהלך מנהיגותי משמעותי, ארוך טווח ובעל ראייה היסטורית. אם תרצה, יכולה ממשלת ישראל להפוך את תקציב 2015 לנקודת מפנה אמיתית - הן מבחינת תהליך גיבושו והן במהותו - לחולל באמצעותו שינוי בסדר העדיפויות הלאומי, ולהניח את הבסיס לצמיחה ולשינוי חברתי שאנו כה זקוקים להם. אני מרגיש שזה הרגע הנכון לעשות שינויים דרמטיים, ואני מפציר בממשלה שלא להחמיץ את ההזדמנות", סיכם ברודט.
