הוועידה הכלכלית
מנכ"ל הכללית: "הביטוחים המשלימים מלאים בקשקושים"
שירותי הבריאות הפרטיים עמדו בלב הדיון על מערכת הבריאות שהתקיים בוועידה הכלכלית לאומית 2013 של "כלכליסט". מנכ"ל הדסה, אביגדור קפלן: "אפשר לעשות את מה שהצרפתים עשו כשהחליטו שהמדינה קונה ביטוח משלים לעניים". יו"ר אסותא: "כשהיה שר"פ באיכילוב זה היה ישראבלוף". הממונה על אגף תקציבים באוצר: "בתעשיית הבריאות ניתן בקלות למכור לציבור מוצרים שהוא לא צריך"
"אני בעד לצמצם את הביטוחים המשלימים", כך פתח את דבריו מנכ"ל קופת חולים כללית, אלי דפס בפאנל הבריאות בוועידה הכלכלית לאומית 2013 והודה כי הביטוחים המשלימים שמוכרות קופות החולים "מלאים בקישקושים". לדבריו, יש להוציא מהביטוחים הללו "דברים כמו בריכה טיפולית ומדרסים הידראוליים וקשקושים שלא מקומם בביטוחים המשלימים. אז, מכיוון שנחסוך בפרמיה החודשית, נוכל לבוא לעם ישראל ולהוסיף במקום אחר הוצאה בדמות מס בריאות".
לדברי דפס, פעולה מסוג זה תאפשר הקטנה של גירעונות קופות החולים, שעשויים להגיע עד סוף השנה ל-1.5 מיליארד שקל. גירעון שכזה, לדבריו, יפגע אנושות ברפואת הקהילה שהיא הבסיס לרפואה השוטפת.
שמר: "אם מערכת הבריאות היתה מוסד עסקי היא הייתה פושטת רגל"
יו"ר אסותא, פרופ' שוקי שמר, אמר בפאנל כי "כאשר היה שר"פ באיכילוב, מה שבאמת היה זה 'ישראבלוף'. אז, כשחולה היה צריך ניתוח לב פתחו סניף של חברת ביטוח, אמרו לו לך לקיוסק של חברת הביטוח, שלם אלפי שקלים כאילו יש לך ביטוח ועם זה חברת הביטוח תשלם את אותו ביטוח פרטי וכדומה".
שמר המשיך: "בואו נגיד שבבתי החולים לא הייתה 80% תפוסה כמו ב-OECD, אלא 90%, גם אז חסרות מאות מיטות. ובואו נגיד שהמדינה היתה מוציאה את ה-10 מיליארד שקל מהכיס שלה הדרושים להשלמת התשתיות הללו ונגיד שהיו סוגרים את אסותא, ונניח ש-150 אלף הניתוחים יעבירו אותם לבתי החולים הממשלתיים ונניח שהם יצליחו לעשות את הניתוחים הללו, למרות התורים שישנם, אז אין לניתוחים הללו הוצאות? מי ישלם על כך?".
לדברי שמר, את המחסור בתשתיות אפשר לראות כבר היום בבתי החולים: "משרד הבריאות בעצמו אומר ש-4,000 חולים נפטרים כל שנה מזיהומים ושכ-3,000 מהם ניתן היה להציל אם היו לנו תשתיות טובות. אם מערכת הבריאות היתה מוסד עסקי היא הייתה פושטת רגל".
קפלן: "האופנה היא לתקוף את השר"פ של הדסה"
מנכ"ל הדסה ולשעבר מנכ"ל הכללית וכלל ביטוח, אביגדור קפלן, אמר כי "אפשר לעשות את מה שהצרפתים עשו. הם החליטו שלעניים המדינה קונה את הביטוח המשלים מהקופה הציבורית ואז כולם יכולים לבחור מנתח. מה העלות השנתית של בחירת מנתח בביטוחים המשלימים או הפרטיים? בערך 100 שקל לשנה. אני חושב שמדינת ישראל יכולה להסתדר עם הסכום הזה וניצור שיוויוניות".
לגבי הטענות על כך שהשר"פ של הדסה מנוצל כולו לטובת רווחים גדולים לרופאים ולא מבטיח שירות טוב יותר לחולים, אומר קפלן כי "האופנה היא לתקוף את השר"פ של הדסה. יש עיוותים בשר"פ הדסה ואני פועל לתקן אותם, יש עשבים שוטים שצריך לנכש אותם אבל המודל בבסיסו מאפשר שימוש יותר יעיל במשאבים ציבוריים ומאפשר נוכחות של רופאים במשך שעות רבות במהלך היום ומקטין את הסיכון לחולה בניתוחים מסבכים כי יש שורה של מומחים. צריך לעשות קוד אתי, צריך להפריד בין הניתוחים הפרטיים לניתוים הציבוריים ושאלו יעשו אחר הצהריים ואלו בבוקר".
סגן הממונה על אגף התתקציבים במשרד האוצר, משה בר-סימן-טוב, המוביל את ההתנגדות לשר"פ בוועדת גרמן, אמר בדיון כי "בתעשיית הבריאות ניתן בקלות למכור כל מיני מוצרים שלא צריך לציבור ואנחנו יודעים שבתעשייה הזו באמת מוכרים לאנשים כל מיני מוצרים שלא צריכים. כל פתרון הוא למנוע את הערבוב בין הפרטי לציבורי, מה גם שאם נאפשר שר"פ הפרמיות שהציבור ישלם לביטוחים לא ייגמרו ב-3 מיליארד שקל בשנה אלא פי 2".
בר-סימן-טוב הוסיף כי "אם מבקשים מהמדינה לתת כסף לנושא מסויים צריך לדעת על חשבון מה זה בא. החובה שלנו זה קודם כל לראות שהמערכת פועלת ביעילות הגדולה ביותר שהיא יודעת וזה לא כך היום. יש כפילויות, הכנסות שמגיעות ולא מנוהלות כמו תיירות מרפא ועוד. המערכת צריכה לעשות את בדק הבית".