אסד או ברננקי?

התרחשויות גיאופוליטיות לרוב משפיעות בפן הפסיכולוגי. הן יוצרות חשש מפני תרחישי אימה, כאשר מה שמעצים את החשש זו ההתעסקות התקשורתית הבלתי פוסקת. באופן ספציפי, החיים במזרח התיכון מאז ומתמיד היו מלווים בחשש מפני התממשות סיכון גיאופוליטי. בחלק מהמקרים הסיכונים התממשו, בחלקם לא.

ההשפעה על שוקי המניות בישראל תלויה בעיקר במידת ההסלמה של האירועים ובפגיעה ארוכת הטווח במשק. הפגיעה במשק נובעת משלוש סיבות עיקריות. ראשית, הפעילות הכלכלית באזור הלחימה (אם יש כזה) משותקת, אם בשל פגיעה אפשרית במפעלים ואם משום שהעובדים לא מגיעים למקום העבודה. שנית, חלק מהמפעלים המשותקים מספקים גורמי ייצור גם לאזורים אחרים במשק, כך שהשיתוק בפעילות באזור מסוים משפיע באופן עקיף על שאר המשק. שלישית, ההסלמה עלולה לפגוע כמובן בתיירות, כאשר פגיעה זו גם נמשכת לעיתים קרובות לאחר סיום הלחימה.

למרות זאת, כפי שאנו למדים מהעבר, רוב המבצעים בשנים האחרונות מסתיימים ללא פגיעה בשוקי המניות. זאת מאחר שהשפעתם על הפעילות במשק זניחה וקצרת טווח באופן יחסי. כמובן, בתרחיש שבו תקיפה בסוריה תגרור את האזור כולו למלחמה ארוכת טווח, ההשפעה על המשק ועל שוקי המניות תהיה הרבה יותר משמעותית, אך כרגע לפחות לא הנחת העבודה שלנו.

מעבר לכך, לאורך השנים, המשק הישראלי הצליח לפתח עמידות מרשימה כנגד הסיכונים הללו. גם בתקופות שבהן היה המשק מצוי בלחימה, ההשפעה המקרו כלכלית בסיכומה של תקופת הלחימה היתה מצומצמת מאד, וההתאוששות שהגיעה לאחר מכן הצליחה במרבית המקרים לכסות על הפסד התוצר שנגרם, למשל בעקבות עצירת הפעילות בנמלים.

ברק אובמה. מתכוון לפעול צילום: בלומברג

ההשפעות על סביבת המאקרו

השינוי במחיר הנפט ובשער החליפין עשוי לגרום לשינוי בתחזיות האינפלציה החודשיות, אך נכון להיום אין שינוי בתחזית שלנו בנוגע לסביבת האינפלציה בשנה הקרובה. זו להערכתנו צפויה להיות נמוכה, כאשר אנו לוקחים בחשבון גם את הנחישות של שרי האוצר והכלכלה לפעול להורדת יוקר המחייה במשק.

מאחר שיש להניח כי בבנק ישראל מברכים על פיחות השקל (גם אם פחות מברכים על הסיבות לכך), ולאור הסביבה האינפלציונית הנמוכה, אנו לא צופים כי בבנק המרכזי יגיבו לעלייה בפרמיית הסיכון של המשק בהעלאת ריבית.

אנחנו ממשיכים להתבסס על ניתוחים כלכליים בעת קבלת החלטות ההשקעה, ולכן איננו ממליצים לבצע שינוי מהותי בתיקי ההשקעות בשל המתיחות. כניסה לפוזיציית מגננה עשויה להסב הפסדים אלטרנטיביים בתיקי ההשקעות. במבט קדימה לטווח של שנה ויותר, סביר להניח כי המגמות הכלכליות העיקריות בעולם כמו צמצום ההרחבה הכמותית של הפד או התאוששות הכלכלה האירופית ישפיעו על שוקי ההון באופן משמעותי בהרבה מאשר עוד אפיזודה חולפת של עלייה בסיכון הביטחוני.

יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מתגובת השווקים לאירועים: ירידות חדות בשוקי המניות ועליות בשוקי האג"ח (ראו לדוגמה הירידה החדה בתשואת האג"ח האמריקאי בשבוע שעבר). התפתחות זו אינה מפתיעה, שכן השווקים לא אוהבים אי ודאות ולכן בתקופות רבות ראינו את שוק ההון מגיב בעוצמה לעלייה ברמת אי הודאות הגיאופוליטית, אך גם למגמה הפוכה של עליות חדות, לאחר שאי הוודאות מצומצמת, גם אם תקופת הלחימה טרם הסתיימה.

זה קרה במלחמת לבנון השניה, זה קרה שוב גם במבצע עופרת יצוקה, ויש מקום להניח כי זה יקרה שוב גם הפעם. אם הסביבה המקרו כלכלית תומכת בשוק מניות עולה לאורך זמן, ואם אנו מעריכים כי השפעת האירועים תהיה קצרת טווח, הרי שהשינוי היחסי במחירי המוצרים בימים האחרונים עשוי לספק לנו הזדמנות קניה בטווח הקצר.

כך שבהיבט זה, כדאי כיום לשמור על רכיב הנזילות גבוה, על מנת שנוכל בעת קרובה, באם התרחיש המרכזי שלנו יתממש, לנצל את השינוי שחל בשווקים, על מנת להגדיל רכיב מניות ולהקטין רכיב אג"ח.

אורי גרינפלד הוא מנהל מחלקת מאקרו בפסגות