כשהמיקרו מדבר, המאקרו שותק
הכלכלה הישראלית משתקפת בנתונים על העלייה במספר הבקשות לפשיטות רגל. וזו תמונה מפחידה
הסיפור הזה משום מה לא בא לידי ביטוי בנתוני המאקרו שכל כך נוח להתבשם בהם. שם הממוצעים הם המלכים. השכר ממוצע, הקריסות ממוצעות, המדד ממוצע והאבטלה ממוצעת, וגם המינוף של המשפחות הישראליות נראה לא חריג במיוחד. בממוצע.
עולם ההרפתקאות
אבל כשמגרדים את האקסלים ויורדים לשטח מגלים תמונת מיקרו לא ממוצעת בכלל. זה לא מדעי, זה לא מתוכלל לכדי מודל סטטיסטי תקף, אבל כשזה יקרה כבר יהיה מאוחר מדי. יוקר המחיה ודחיפת האשראי הבלתי פוסקת על ידי הבנקים, חברות כרטיסי האשראי ולאחרונה גם על ידי בתי ההשקעות - בין היתר בשל הריבית הנמוכה והאטרקטיבית לכאורה - דוחפים עוד ועוד אנשים להיכנס להרפתקאות מינוף. כשזה מצליח זה מצוין. כשזה נכשל, הקריסה כמעט ודאית והיא כואבת ואכזרית.
עוד סיבוב אשראי אחד
גם יכולת השיקום מוגבלת וארוכה: החזרה של סכומים פעוטים לאורך שנים רבות וניסיון לצאת לדרך חדשה. מכיוון שהאקלים הכלכלי העולמי כמו גם המקומי לא הולך להיות נוח במיוחד בשנתיים הקרובות, למרות ההצהרות של שר האוצר, הרי שהעלייה במספר פשיטות הרגל רק מסמנת את בוא החורף.
עוד כמה שנים של ריבית אפסית יביאו את מסוממי החוב לעוד סיבוב של אשראי, שאיכשהו בינתיים נראה בממוצע בסדר. כשזה יצטרף לעלייה באבטלה, כבר לא יהיה אפשר להסתיר את המכה.