השופטת אלשיך לא למדה לקח: ביקור בית אחד וארבע הפרות חמורות של הדין

כשנה ורבע חלפה מאז קיבל נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, את התלונות שהוגשו נגד השופטת ורדה אלשיך בפרשת הפרוטוקול המשופץ, אך נראה כי השופטת הבכירה לא למדה את הלקח: לידי "כלכליסט" הגיעה החלטה שמסר בימים האחרונים הנציב באשר לתלונה חדשה שהוגשה לו נגד אלשיך, הפעם על ידי החייבת רחל סופר, בעקבות ביקור הבית החריג שערכה אצלה השופטת אלשיך באפריל השנה, לאחר שלא התייצבה לדיון שנקבע לה בפני השופטת. הנציב מצא את התלונה מוצדקת ביחס לארבעה עניינים שונים.

העניינים שלגביהם התקבלה התלונה משתרעים כמעט על כל מרכיבי הדיון: הנציב קבע כי השופטת אלשיך שוחחה בטלפון על ענייני התיק עם סגנית כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), דבר שהיה עליה להימנע ממנו; עוד הוא קובע כי השופטת אלשיך שוחחה מחוץ לביתה של סופר ביחידות עם הנאמן, עו"ד איתן ארז, ואף הכחישה לאחר מעשה את השיחה; בהמשך נקבע כי השופטת אלשיך הזדרזה לערוך חקירה נגדית לסופר בביתה, כשפרקליטה של החייבת עו"ד אורן בן לא נוכח ואף על פי שאלישך ידעה שהסיבה לאיחור של עו"ד בן היא כי קבוע לו דיון באותה שעה בבית המשפט בלוד. גם בעניין זה הכחישה אלשיך את ידיעתה זו והנציב ביסס את קביעותיו על יתר העדויות שהוצגו בפניו; ולבסוף, הנציב שוב קובע כי השופטת אלשיך הכניסה תיקונים שלא כדין בפרוטוקול דיון, אף שהפעם כן ציינה בפרוטוקול שמדובר בתוספת מאוחרת.

ממצאיו של הנציב חמורים למדי: לפי שיטת המשפט בישראל, על שופטים להימנע מלנהל שיחה ביחידות עם אחד הצדדים ללא נוכחות הצד השני או לפחות יידועו. זאת, במטרה למנוע השפעה לא הוגנת על השופט, באין צד שני שיכול להגיב ולהתמודד עם הנטען בעניינו. כך גם ניהול חקירה נגדית בלא שהנחקר מיוצג עלול לפגוע בזכויותיו, באין לצדו פרקליט המקפיד כי השאלות הנשאלות יהיו רלבנטיות והוגנות. חומרת הדברים מתחדדת על רקע העובדה שבחלקים ניכרים מהחלטתו סותר הנציב את הגרסה העובדתית שהציגה בפניו השופטת אלשיך, וכך מתברר כי השופטת לא מסרה לנציב את כל האמת.

מסכת האירועים שהובילה לתלונה לנציב תלונות השופטים מתחילה עוד ב־2009. עד סוף 2009, עת נקלעה להליכי פשיטת רגל, היתה רחל סופר אשת עסקים מצליחה שחלשה על עסקים חובקי עולם. סופר ניהלה חברה בשם משתלות סייג, עסקה ביצוא פרחים וטכנולוגיות חקלאיות למדינות מתפתחות והיתה אחת מאנשי העסקים הישראלים הראשונים שפעלו בהודו. ב־2011 היא הוכרזה כפושטת רגל, ונקלעה עד מהרה לסדרת עימותים עם הנאמן שמונה לנכסיה, עו"ד איתן ארז. באפריל השנה אמור היה להתקיים בפני אלשיך דיון בבקשת עו"ד ארז להשליך את סופר לכלא, לאחר שלא עמדה בצו התשלומים שהוטל עליה. בקשה קודמת שהגיש עו"ד ארז לאלשיך בנושא התקבלה על ידיה, אך בית המשפט העליון ביטל את ההחלטה לאחר שקבע כי הדיון חייב להתקיים בנוכחותה של סופר (שנמנעה מלהגיע בנימוק שהיא חולה).

הדיון המחודש בבקשה נקבע ל־8 באפריל, בסמוך מאוד למועד יציאתה של אלשיך לשבתון ממושך, כך שאי־התייצבות של סופר לדיון עשויה היתה להוביל לכך שהתיק יעבור לטיפולו של שופט אחר.

בבוקר הדיון סופר לא התייצבה ושיגרה שוב אישור רפואי מקרדיולוג. אלשיך החליטה שאם סופר אינה יכולה להגיע לבית המשפט, ייצא בית המשפט לאלתר לביתה של סופר ויקיים שם את הדיון. כשעה לאחר מכן התדפקה על דלת ביתה של סופר פמליה ובה השופטת אלשיך, הנאמן עו"ד איתן ארז, נציג של הכונס הרשמי, קלדנית ומאבטח.

אף על פי שעו"ד אורן בן, המייצג את סופר, לא הגיע, אלשיך לא המתינה לו אלא הורתה להתחיל מיד בדיון וסופר נחקרה בסלון ביתה על ידי עו"ד ארז, כשהיא לא מיוצגת. בהמשך הורתה אלשיך לסיים את הדיון ולחזור לבית המשפט לשמיעת הסיכומים. החבורה יצאה החוצה, אך בחלוף דקות אחדות החליטה אלשיך לחזור על עקבותיה ולשמוע גם את הסיכומים בביתה של סופר, כדי שסופר לא תוכל לטעון בהמשך שלא נכחה אישית במעמד הסיכומים. בסופו של דבר, אלשיך הורתה כי אם סופר לא תשלם מיד 250 אלף שקל, היא תיאסר.

בינתיים בית המשפט העליון הורה על עיכוב ביצוע להחלטת המאסר עד להכרעה בערעור. במקביל הגישה סופר תלונה לנציב וביקשה ממנו לבדוק את התנהלות השופטת אלשיך בעת ביקור הבית.

1. סופר נחקרה שלא בנוכחות עורך דינה

אחת הטענות המרכזיות בתלונה נגעה לקיום חקירתה של סופר בלא שהיא מיוצגת — פגם שעשוי לרדת לשורשו של ההליך המשפטי, אם אין הצדקה לקיום החקירה בלא ייצוג. סופר טענה כי על אלשיך היה להימנע מלקיים החקירה, מפני שהיא ידעה שלעו"ד בן נקבע דיון בבית המשפט בלוד באותה שעה. בפועל הגיע עו"ד בן באיחור של כ־25 דקות לביתה של סופר, כשהחקירה כבר היתה בסיומה, וטען כי הגיע מיד לאחר שסיים לטפל בדחיית הדיון הנוסף שנקבע לו.

אלשיך בתגובתה הכחישה כל ידיעה כזו, וציינה כי "לצערי, עסקינן בעוד אחד משקריו של עו"ד בן. הוא לא ניסה לדבר ולא אמר מאומה, אלא כפי שכתבתי, החל לאסוף את חפציו ולצאת מהאולם, זאת ותו לא... זוהי אחת מהמצאותיו של עו"ד בן לאחר מעשה".

נציב התלונות על שופטים, אליעזר גולדברג צילום: נועם מושקוביץ'

אלא שגולדברג לא הסתפק בקבלת תגובתה של אלשיך ופנה במקביל לכל הצדדים שנכחו במקום, כולל עו"ד ארז. עו"ד ארז ציין כי למיטב זיכרונו, עו"ד בן אמר שיש לו דיון אחר בשעה מאוחרת יותר ואף הוסיף כי הדבר הועלה גם בדיון אחד קודם. עו"ד ארז טען, עם זאת, כי לדעתו, עו"ד בן לא טיפל בדחיית הדיון בבית המשפט בלוד אלא המתין במכוון מחוץ לביתה של סופר כדי לנסות וליצור עילת פסילה בדיעבד.

הנציב דחה את גרסתה העובדתית של אלשיך וכתב כי מהחומר שבפניו ניתן לקבוע שעם הודעתה של אלשיך כי הדיון יימשך בביתה של סופר, הזכיר עו"ד בן כי קבוע לו דיון נוסף בבית משפט אחר, "אלא שכב' השופטת לא התייחסה כלל לדבריו, לא תיעדה אותם בפרוטוקול ולא נתנה החלטה אלא קמה ויצאה מהאולם".

גולדברג הוסיף כי "לא היתה כל הצדקה לכך, כי כב' השופטת תתעלם מהמצוקה שאליה נקלע עו"ד בן", וכי השופטת אלשיך אף לא ראתה לנכון להמתין ולו זמן קצר ביותר לעו"ד בן, "תחת זאת העדיפה לקיים את הדיון כשהמתלוננת נותרה ללא ייצוג ונחקרת בחקירה נגדית על ידי הנאמן". הנציב סיכם נקודה זו באומרו כי "הסיבה לזריזות היתר של כב' השופטת לקיים את הדיון, תוך פגיעה בזכות הייצוג של המתלוננת, נותרה ללא מענה", וביקר את התקפותיה על עו"ד בן כשסיכם: "על אף כל זאת מצאה כב' השופטת לנכון לחפש פגמים בהתנהלותו של עו"ד בן".

2. השופטת שוחחה ביחידות עם הנאמן

טענה נוספת של סופר היתה כי כשהשופטת אלשיך יצאה מביתה, היא שוחחה ביחידות עם עו"ד איתן ארז והתייעצה עמו, שלא בנוכחות פרקליטה של סופר, ולאחר מכן החליטה לשוב לביתה של סופר ולהמשיך שם את הדיון. השופטת אלשיך שוב הכחישה בתקיפות את הדברים וכתבה לנציב: "הקלדנית היתה ממש לידי ובמרחק מה העדים, החוקרים ועמם עו"ד איתן ארז... הרהרתי ביני לביני והחלטתי לחזור לביתה... כל יתרת טענותיה בעניין זה היא שקר מוחלט".

אלא ששוב, תגובתו של עו"ד ארז הציגה גרסה שונה. הוא כתב לנציב: "אני הוא זה שפנה מיוזמתו אל כב' השופטת בתוך חצר בית המתלוננת והפנה את תשומת לבה לפסיקת ביהמ"ש העליון.... לא היתה כל 'התייעצות' אלא רק הפניתי את תשומת לב לביהמ"ש לפסיקה חשובה ועקרונית".

הנאמן עו"ד איתן ארז. "לא היתה כל התייעצות" צילום: יובל חן

במקביל, השיגה סופר "ראיות" שאותן שיגרה לנציב, והיא העבירה לו הקלטה ותמליל של שיחה שקיימה עם המאבטח שליווה את השופטת אלשיך בביקור, והוא אישר כי "כב' השופטת ועו"ד ארז יצאו מביתה יחדיו, שוחחו ביניהם ואחרי כן שבו לביתה".

לאחר שהנציב העביר את הראיה החדשה ואת עדותו של עו"ד ארז לאלשיך, הגישה השופטת לנציב תגובה נוספת ובה אישרה קיומה של השיחה: "הסוגיה בדבר יישום החלטת ביהמ"ש העליון אכן עלתה בדעתי, כמו שעלתה, כנראה, גם בדעתו של עו"ד ארז. כך קרה שבעודי חושבת את מחשבותיי, עו"ד ארז ניגש אליי ואמר את שאמר". אלשיך הוסיפה כי "שמעתי את דבריו של עו"ד ארז, ולאור מחשבותי שלי גם כן, והחלטתי בו במקום לסוב על עקבותיי". בנוגע להכחשתה המוקדמת ציינה אלשיך כי ברצונה להבהיר: "האמירה שלי כי לא דיברתי עם עו"ד ארז התייחסה להאשמות של סופר מהסוג כי שוחחתי, הסתודדתי והתייעצתי עם עו"ד ארז".

גולדברג היה חד־משמעי בהחלטתו: "שלא כהכחשתה המוחלטת של כב' השופטת בתגובתה הראשונה לתלונה, עולה מהחומר שבפניי, כי עו"ד ארז אכן שוחח עמה כשיצאו מביתה של המתלוננת לאחר חקירתה וכי השיחה נסבה על התיק. על דבר השיחה ועל תוכנה מסרה כב' השופטת רק בתגובתה הנוספת, לאחר שהעברתי לעיונה את תגובתו של עו"ד ארז ואת דברי המאבטח, ואין לי אלא להביע תמיהה על כך".

3. השופטת הוסיפה תיקון לפרוטוקול לאחר הדיון

לאחר שהסתיים הדיון והשופטת אלשיך חזרה לבית המשפט, היא הוסיפה לפרוטוקול תוספת, תוך שהיא מציינת את עצם ההוספה. בתוספת זו כתבה אלשיך כי היא מוצאת לנכון לציין כי סופר חזרה בעבר כמה פעמים על כך שבעלה הוא נכה 100%, חסר ישע שיש להלבישו ולרחוץ אותו, אלא שלדברי אלשיך, "עת ישבנו בבית סופר, הגיש לנו בעלה שתייה וכוסות כשהוא מחזיק ביד אחת את הבקבוק וביד השנייה את הכוסות, מתנועע וצועד אף ללא קב אחד".

סופר טענה מנגד כי התוספת לא רלבנטית והוספה על ידי השופטת שלא כדין, בלא שקיבלה לפני כן את תגובות באי כוח הצדדים לתיקון הפרוטוקול, כפי שקובע חוק בתי המשפט, וכי משמעות התוספת המאוחרת, גם אם ניתן לגביה גילוי, עשויה להיות בחידוד ההתרשמות השלילית מסופר, כשבמקרה של ערעור, הפרוטוקול מועבר לעיון בית המשפט העליון.

השופטת אלשיך מצדה מסרה לנציב כי "הובהר בפרוטוקול באותיות מודגשות שמדובר בתוספת מאוחרת, ובה התרשמותו של בית המשפט כאשר התגלה אי־דיוק נוסף בטיעוניה החוזרים והנשנים של סופר בכל הנוגע למצבו של בעלה".

הנציב קבע כי התוספת הוספה "ואף מבלי שניתנה לצדדים הזדמנות להתייחס אליה. תוספת זו, שכמוה תיקון פרוטוקול, לא ניתן היה להוסיף, אלא בדרך הקבוע בדין, דבר שלא נעשה".

4. השופטת שוחחה על התיק עם סגנית הכנ"ר

עוד טענה שנבדקה על ידי נציב התלונות על שופטים היא כי השופטת אלשיך שוחחה על התיק במעמד צד אחד, זאת כאשר שוחחה בטלפון על התיק עם סגנית כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), עו"ד רותי מזרחי.

השופטת ורדה אלשיך. "הובהר בפרוטוקול שמדובר בתוספת מאוחרת" צילום: אוראל כהן

גולדברג מפרט את תוכן התגובה ששיגרה אליו השופטת אלשיך ובה טענה כי השיחה נסבה על הודעה על מותו של אביו של נציג הכנ"ר המטפל בתיק, וציינה כי היא ביקשה למסור לו תנחומים "ובכך הסתיימה השיחה", לדבריה. אלא שהנציב בהחלטתו מפנה לפרוטוקול הדיון ממנו עולה שהשיחה נסבה לא רק על ההודעה על הפטירה, אלא גם על נושאים הנוגעים לדיון עצמו. בפרוטוקול כתבה אלשיך במפורש כי בנוסף להודעת הפטירה עדכנה אותה נציגת הכנ"ר בעמדת הכנ"ר בכל אחד מהתיקים, ואף פירטה את עמדת הכנ"ר בתיק סופר, כפי שנמסרה לה בשיחה הטלפונית. הנציב קבע כי מהפרוטוקול עולה שהשיחה חרגה מהודעה על הפטירה לעבר נושאים הנוגעים לדיון עצמו, וכי "מכך היה על כב' השופטת להימנע". לפיכך קבע כי התלונה נמצאת מוצדקת בעניינים אלו.

גולדברג הוסיף בשולי ההחלטה כי שבועיים קודם לכן קיבל הודעה מהשופטת אלשיך על כוונתה לסיים את כהונתה ב־15 בנובמבר.

אלירן מלכי, יועץ התקשורת של רחל סופר מסר בשמה בתגובה לכתבה: ״אנו מברכים על החלטתו של כבוד השופט גולדברג השופכת אור על הפרשה וקובעת באופן חד משמעי מה באמת קרה באותו יום שהפך לפסטיבל תקשורתי. אנו מאמינים כי החלטת הנציב בעניין גברת סופר ופרשת שיפוץ הפרוטוקולים של עו״ד ארגז, שבשני המקרים כבוד השופטת נמצאה אינה דוברת אמת, היו הגורם לפרישתה״.