בלעדי לכלכליסט
ועדת הכספים תאשר זיכויים במס לעשרות עמותות חדשות
54 עמותות צפויות לקבל מחר הכרה כמוסד ציבורי, מה שיאפשר לתורמים לקבל זיכוי של 35% מהתרומות להם. בשנה שעברה מתחה ועדת הכספים ביקורת על כך שהקריטריונים להכרה בעמותות לא נקבעו בחקיקה, אולם הדבר לא השתנה מאז
ועדת הכספים תדון מחר (ג') בפניות של 54 עמותות שמבקשות לקבל לראשונה הכרה כמוסד ציבורי, מעמד שיאפשר למי שיתרום להם כסף לקבל זיכוי על הכסף שתרם. רשימת המבקשות עברה סינון במשרד האוצר ומי שיגיש את הבקשות לוועדה הוא השר יאיר לפיד, אך לא ניתן להגיד כי מוסדות הדת יצאו בהפסדם בסבב אישורים זה: 19 מוסדות דת, רובם ישיבות ובתי כנסת, יקבלו את האישור המיוחל.
בתוך מוסדות הדת ישנו גם בית כנסת קונסרבטיבי אחד. כמו כן יש 7 מוסדות ספורט ותרבות שיקבלו אישור, 10 מוסדות רווחה וסעד, 2 מוסדות איכות סביבה, 4 מוסדות הקשורים לצבא ו־12 מוסדות חינוך ואקדמיה. בין המוסדות ניתן גם למצוא את קרן דואליס להשקעות חברתיות של היזם חנוך ברקת ואת "דרכא בית ספר מיסודה של קרן רש"י", המפעילה בתי ספר לא פורמליים. לפי אתר העמותות גיידסטאר, העמותה מקבלת ב־2013 תמיכות ממשלתיות בגובה 29 מיליון שקל.
סעיף 46 לפקודת מס הכנסה קובע שאדם שתרם בשנת מס סכום העולה על 180 שקל לקרן לאומית או למוסד ציבורי יזוכה מהמס שהוא חייב בו באותה שנה בשיעור של 35% מסכום התרומה. תכלית הסעיף היא להקל על פעילותם של מוסדות ציבור הפועלים בתחומים מסוימים: דת, רווחה, בריאות, חינוך ועוד.
באמצעות סעיף זה המדינה מעניקה זיכוי ממס בעד תרומה שניתנת למוסדות הציבור הללו ובכך היא מעודדת את האזרחים לתרום כספים למוסדות אלה. כך, במקום שהמדינה תעניק הטבת מס למוסדות אלה או תקצוב ישיר בדרך אחרת, סעיף 46 מאפשר לה הקלה על פעילותם של מוסדות אלה.
נזקקים בתור לקבלת מזון (ארכיון) צילום: צביקה טישלר המצדדים בקיומו של סעיף זה טוענים כי ארגוני המגזר השלישי ממלאים חלל בתחומים בהם המדינה הקטינה או הפסיקה את מתן השירותים לגביהם, ולפיכך לכל הפחות על המדינה לסייע להם באופן מסוים. מנגד, יש הטוענים כי התחזקותם של ארגוני המגזר השלישי מביאה לכך שהמדינה מפריטה את השירותים הללו במקום שהמגזר הממשלתי יפעל להענקתם.
תוקף האישורים הוא לשנתיים, למעט שתי עמותות: צלול, עמותה לשמירה על הסביבה, ומשכן הראייה אופטיקל סנטר – חלוקת אביזרי ראייה לנזקקים, שצפויות לקבל אישור לשנה בלבד. לאחר מכן רשות המסים מחליטה האם להאריך לשלוש שנים נוספות כל פעם או פחות לכל מוסד, ללא צורך לעבור בוועדת הכספים.
בניייר עמדה ששלחה היועצת המשפטית לוועדת הכספים שגית אפיק בתחילת השבוע נמתחה ביקורת כי טרם נקבעו קריטריונים ברורים של מהי מטרה ציבורית. לפי חוזר של רשות המסים מטרה ציבורית מוגדרת כיום כ"מטרה שעניינה דת, תרבות, חינוך, עידוד התיישבות, מדע, בריאות, סעד או ספורט וכן מטרה אחרת שאושרה על ידי שר האוצר כמטרה ציבורית".
ועדת הכספים מתחה בשנה שעברה ביקורת כי נכון יהיה שהקריטריונים לקביעת מוסדות לצורך סעיף 46 ייקבעו בחקיקה ראשית ולא בחוזר של רשות המסים. תחילה רשות המסים התנגדה, אולם סוכם שהרשות תבחן את כלל הקריטריונים המשמשים אותה על מנת שוועדת הכספים תבחן בהמשך את קביעתם בחקיקה. עבודה המטה של רשות המסים טרם הושלמה, ואפיק כתבה לחברי הכנסת בתחילת השבוע "נראה כי מן הראוי לקבוע קריטריונים ספציפיים, שוויוניים ובהירים לעניין זה ולא להותיר סמכות רחבה הן בידי מנהל רשות המסים והן בידי שר האוצר".
אגב, לחברי הכנסת לא נשלחת מראש רשימת המוסדות כדי שיוכלו ללמוד להכיר מה הם מאשרים. חברי הכנסת יכולים להגיע לוועדה לפני כן ולבקש מרכזי הוועדה לראות את הרשימה.
