ניתוח כלכליסט
הדרך הקלה להפחית את הגירעון בתקציב
בזכות שינוי שיטת מדידה וכמה עסקאות חד־פעמיות הפך הגירעון באורח פלא לקטן יותר ממה שחשבנו. ההערכה החדשה כל כך טובה, ששר האוצר אפילו רמז שתיתכן הורדת מסים. הבעיה היא שמדובר בעיקר במשחק במספרים שלא מוסיף כסף ממשי לקופת המדינה
07:0610.09.13
תנשמו עמוק, הטקסט הבא עלול להיות קצת מבלבל. ובכל מקרה - זה בסדר, אתם לא לבד. המספרים מבלבלים גם את האנשים שצריכים לנהל את מדיניות התקציב של הממשלה.
איך מודדים את הצמיחה
בשלושת השבועות האחרונים נכנסה רוח תזזית במספרים המאקרו־כלכליים של הכלכלה הישראלית. בבת אחת, באבחת פרסום אחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מ־18 באוגוסט על שינוי בשיטת מדידת התוצר, גילה הציבור הישראלי שמצב המשק הרבה יותר טוב ממה שחשבנו קודם. אם שר האוצר יאיר לפיד הבטיח לנו שיהיה כאן דבש בעוד שנה וחצי, שנתיים גג, לפתע התברר כי לוחות הזמנים התקצרו פלאים.
קראו עוד בכלכליסט:
- נמשכת הירידה בגירעון הממשלתי: 2.5 מיליארד שקל באוגוסט
- לפיד: ״יעד הגירעון בתקציב 2014 יעמוד על 3%"
- הצורך לגבות יותר מסים יימשך עד שנת 2019 לפחות
בנימין נתניהו ויאיר לפיד (ארכיון) צילום: אלכס קולומויסקי רגע לפני שהשר לפיד שוקע בהתבשמות עצמית, זה הזמן לעצור ולעשות חשבון נפש סטטיסטי. להבחין בין מה שהוא לא יותר מאוסף מספרים על נייר - "בוכלטריה", כפי שפרופ' אריאל רובינשטיין היה קורא לזה - לבין מה שהוא שינוי ממשי בעולם האמיתי. שכן עם כל הכבוד ללמ"ס, השינוי בשיטת מדידת התוצר לא בדיוק ניפח את חשבונות הבנק שלנו, ולא כיווץ לאף אחד את המינוס.
הגירעון התקציבי ב־2012 צנח לפתע מ־4.2% ל־3.9%
מה בעצם קרה כאן? לפני כשלושה שבועות הודיעה הלמ"ס כי היא שינתה את שינוי שיטת מדידת התוצר הישראלי. אחד השינויים הוא ההחלטה של הלמ"ס לשקלל בתוך התוצר של המשק את פירות המחקר והפיתוח שנעשה בתעשייה הישראלית - כלומר, את הקניין הרוחני שנוצר ממנו. כמו כן היא החלה להחשיב כחלק מהתוצר את ההכנסות של הבנקים מתיווך פיננסי - כלומר הרווח שלהם מכך שהם גובים מהלקוחות שלהם ריבית גבוהה יותר על הלוואות מהריבית שהם משלמים להם על פקדונות.
השינוי שביצעה הלמ"ס נעשה כחלק משינוי עולמי בכללי מדידת התוצר בכל המדינות, ולא רק בישראל. כתוצאה מהשינוי הזה התוצר של המשק הישראלי קפץ ברגע אחד במידה ניכרת. כך למשל, התוצר ב־2012 זינק ב־7%, שהם 64 מיליארד שקל.
וזה נפלא מבחינת מקבלי ההחלטות, כי התוצר משמש לחישוב של שורה של יחסים אחרים שבכולם התוצר הוא המכנה. וכשמגדילים את המכנה, היחס יורד. למשל, היחס בין החוב הלאומי של ישראל לתוצר ירד בבת אחת מ־73% ל־67% (ב־2012) - עובדה שלדברי פקידים באוצר יכולה להביא בעתיד להעלאת דירוג האשראי של ישראל. גם היחס בין הגירעון התקציבי לבין התוצר, ירד מ־4.2% ב־2012 ל־3.9% כבמעשה קסם - עובדה שיכולה להכשיר את דרכו של שר האוצר להפחתת מסים בשנה הבאה. אבל נגיע לזה עוד מעט.
חשוב להדגיש כי לשינוי החישובי שערכה הלמ"ס, שלא בא לידי ביטוי בשום שינוי בעולם הממשי, יש גם השלכות שליליות מנקודת מבטם של קובעי המדיניות. שכן אם התוצר עולה, אז יש ירידה בהוצאה הלאומית לחינוך, לבריאות, לתרבות, לביטחון או לכל תחום אחר - כאחוז מהתוצר.
למשל, אם לחשב לפי גובה התוצר החדש, הרי שההוצאה הלאומית לבריאות בישראל ביחס לתוצר היא לא 7.9%, כפי שפרסמה הלמ"ס לפני חודש, אלא נמוכה יותר - רק 7.4%. בהשוואה בין לאומית (בהנחה שהמדינות האחרות לא ישנו את התוצר שלהן), המספר הזה יוריד את ישראל עוד 2 מקומות אל תחתית דירוג המדינות בהשקעה הלאומית בבריאות, מתחת לצ'ילה וצ'כיה. האם השינוי הזה יגרום לפקידי האוצר להגדיל את ההוצאה הלאומית לבריאות (או לכל תחום אחר)? קשה להאמין.
הגירעון הצטמצם בעיקר בשל עסקאות חד־פעמיות
אתמול, בעקבות הפרסומים של הלמ"ס, משרד האוצר פירסם נתונים חדשים אודות ניהול התקציב - מה קרה להכנסות המדינה מתחילת השנה, מה קרה להוצאות הממשלה, ומה קרה לגירעון, שהוא הפער בין ההכנסות להוצאות.
ובכן, הגירעון ממשיך לרדת, ושינוי שיטת המדידה של התוצר מורידה אותו עוד יותר. הממשלה קבעה ל־2013 יעד גירעון של 4.65% מהתוצר, ואם נמשיך בקצב הזה היא תסיים את השנה עם גירעון נמוך בהרבה. ב־12 החודשים האחרונים הגירעון עומד על 3.3%. אלא שמכאן ועד להפחתת מסים, הדרך עוד ארוכה. אפשר לראות זאת אם צוללים לתוך הנתונים שמראים כיצד הגירעון ירד.
מתוך הירידה בגירעון ביחס לתחזית רק רבע אחוז מוסבר כתוצאה מהשינוי החישובי של הלמ"ס. זה אמנם שינוי קבוע שצפוי להשפיע לטובה גם בעתיד. אבל מלבדו מה שהשפיע על הגירעון היו שינויים חד־פעמיים. בצד ההכנסות, מתחילת השנה נכנסו לקופת המדינה 4.4 מיליארד שקל יותר מהתחזית המקורית של משרד האוצר.
לכאורה, זה נפלא. אבל כדאי להתבונן היטב בנתון הזה. ראשית, הפער החיובי בהכנסות המדינה לעומת התחזית נמשך רק עד החודש. באוגוסט ההכנסות כבר היו נמוכות ב־100 מיליון שקל לעומת התחזית המקורית.
שנית, הפער הזה נובע בחלקו הגדול מעסקאות חד־פעמיות גדולות. המפורסמת שבהן היא מכירת ישקר לוורן באפט באפריל, שהכניסה לקופת המדינה 1.5 מיליארד שקל. עוד 1.8 מיליארד שקל נכנסו לקופת המדינה באופן חד־פעמי כתוצאה מעסקאות גדולות שבוצעות בשנים קודמות, שפרטי המיסוי שלהן נסגרו מול רשות המסים רק השנה. מעל מיליארד שקלים נוספים הגיעו כתוצאה מהתעוררות קלה בבורסה ובשוק הנדל"ן.
בצד השני של הכנסות המדינה ממסים - מסים עקיפים, שמוטלים על הצריכה ולא על ההכנסות - המצב ממש לא משהו. שם, בעיקר בהכנסות ממע"מ, יש חור של חצי מיליארד שקל לעומת התחזית המקורית. למעשה, האוצר פרסם אתמול נתון די מדהים: בחודש אוגוסט האחרון, שהיה אמור להפיק הכנסות גבוהות מהרגיל ממסים בגלל הקניות לחגים, ההכנסות ממע"מ היו נמוכות ב־6.1% ריאלית לעומת אוגוסט בשנה שעברה. ולמעשה, מציינים כלכלני האוצר, הירידה הייתה דרמטית בהרבה ־ 16% ־ אילולא הממשלה העלתה את המע"מ במסגרת התקציב. במלים אחרות, הצריכה של הציבור הישראלי ממשיכה לדשדש. המקור התקציבי הזה נסתם.
בצד הוצאות המדינה קורה דבר אפילו מוזר יותר. באוצר מציינים כי מתחילת השנה גדלו הוצאות משרדי הממשלה ב־4.8% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. ובאותה נשימה הם מציינים כי על פי התכנון היו אמורות הוצאות משרדי הממשלה לגדול השנה ב־8.8%.
במילים פשוטות, משרדי הממשלה הוציאו מתחילת השנה פחות ממה שהממשלה אישרה להם להוציא. ובמלים עוד יותר פשוטות, הממשלה לקחה מסים מהציבור ואמורה להחזיר את המסים האלה בצורת שירותים. השנה, למרות שאושרה מסגרת בגודל מסוים, משרדי הממשלה מספקים לכם פחות שירותים. לפחות עד כה.
באוצר הסבירו אתמול כי ככל הנראה המגמה הזו תימשך גם עד סוף השנה. כלומר, על אף שמשרדי הממשלה מוציאים באופן מסורתי את מרבית התקציב שלהם בחודש דצמבר, ההוצאות הללו עדיין לא יספיקו בשביל להגיע למסגרת שאושרה בממשלה.
הפער המוזר הזה נובע מכך שעד אוגוסט פעלו משרדי הממשלה ללא תקציב מאושר, אלא רק על בסיס תקציב חודשי בגובה של 1/12 מתקציב 2012. מי ששלט בתקציב בפועל היתה החשבת הכללית במשרד האוצר - דבר שהביא לריסון ההוצאה התקציבית מתחילת השנה, ותרם מאוד לירידה בגירעון.
אלא שהעניין הזה לא רק שהוא חד־פעמי, הוא אפילו יכול להתגלות כבעל השלכות שליליות לשנה הבאה. שכן העודפים בתקציב שמשרדי הממשלה לא יספיקו להשתמש בהם - לפחות חלקם - יעברו לשימוש המשרדים בשנה הבאה. ואם משרדי הממשלה יוציאו בשנה הבאה יותר מהתכנון (בגלל העודפים שהצטברו מהשנה), והכנסות המדינה ממסים לא יהיו גבוהות מספיק, הגירעון יהיה גדול מהתחזית.
ייתכן שלפיד ימהר לפרוע את ההבטחות להוריד מסים
כאמור, כל הסיפור הזה מורכב מיותר מדי פרטים ומשפיע על יותר מדי גורמים בשביל להקל בו ראש. לכן, אפילו במשרד האוצר היו אתמול מי שקיבלו בחשש מה את ההודעה של שר האוצר לפיד. על אף שנוסחה בזהירות - "השר אמר כי הוא וצמרת משרדו עוקבים בקפדנות וברציפות אחר הנתונים, וכי בחודשים הקרובים תתקיים הערכת מצב לגבי נתוני התקציב" - היו אתמול מי שפירשו אותה כאיתות לקראת הפחתת מסים בשנה הבאה.
אז נכון, בכל סוף שנה צמרת האוצר ממילא מקיימת הערכות מצב לקראת השנה הבאה כדי לקבוע את תחזית המשרד לצמיחה, לגירעון, להכנסות וכו'. ובכל זאת, נדמה כאילו לשר לפיד אצה הדרך לפרוע את הצ'ק שהוא התחייב עליו בפני הציבור - שבעוד שנה וחצי יהיה כאן דבש.
למעשה, כבר לפני חודש היה באוצר מי שניבא כי הנתונים המאקרו־כלכליים של 2013 יהיו טובים מהתחזית, דבר שעלול, להשקפתו, להביא את הפוליטיקאים להפחתות מסים. לדבריו ולדברי פקידים נוספים באוצר, אם מצב כזה לא יגובה בשינוי בעולם הממשי, כלומר בעלייה בת קיימא בהכנסות המדינה ממסים ולא רק ממקורות חד־פעמיים - זה יזיק למשק. הפחתת מסים כזו תזיק משום שהיא תבלבל את הציבור ותיצור עוד אי ודאות. היא גם עלולה לפעול באופן שדווקא ילבה את מחזורי הגיאות והשפל בפעילות הכלכלית במקום לפעול נגדם.
