גרמניה תחלץ את אירופה לטובת רווחתה שלה
מעבר למעמדה כמנהיגת גוש היורו, גרמניה היא המרוויחה הגדולה ביותר מעצם קיומו - פירוק הגוש יפגע קשות בכלכלתה
14:2410.09.13
גרמניה היא הכלכלה החזקה ביותר באיחוד ומשמשת בפועל כמנהיגה הפוליטית של הגוש. הבחירות המתקרבות בגרמניה ב-22 בספטמבר הינן חשובות ביותר לעתידו של הגוש. זאת מאחר שבמידה מסוימת, על גרמניה מוטלת החובה המוסרית להציל את כלכלות שאר מדינות הגוש - לא רק כמנהיגה ומובילה, אלא גם ובעיקר כמדינה שהשכילה להרוויח רבות מהאיחוד.
אנגלה מרקל צילום: בלומברג מצידו השני של המטבע נמצאת גרמניה, שבעשור האחרון התחזקה והפכה למעצמה כלכלית מהחזקות בעולם. גרמניה הינה מדינה מפותחת המבוססת על מעמד ביניים רחב חזק ושמרני, הדוגל בעבודה, חיסכון, ערכי משפחה וחשיבה ארוכת טווח. לאורך השנים נקטו ממשלות גרמניה במדיניות שמרנית שעזרה למדינה לצמוח גם בשנים הקשות ביותר.
למרות הקולות הקיצוניים המתרבים בתוך גרמניה המתנגדים להמשך עתידו של גוש היורו, ממשיכה הקנצלרית מרקל לשמור על קו אחיד של שמירה עליו, גם במחיר של המשך הזרמות כספים למדינות אירופה הכושלות (גוש היורו כולל 17 מדינות מן האיחוד האירופי – המונה 28 מדינות).
מרקל טוענת כי ההתאוששות הכלכלית של כלל מדינות האיחוד חיונית לכלכלה הגרמנית, המעוניינת להמשיך ולהגדיל את ייצוא מוצריה לשאר מדינות אירופה ולשמר את מעמדה בכלכלה העולמית. פירוק גוש היורו וחזרה למטבע המארק הגרמני יפגעו במידה קשה בכלכלת גרמניה, שתיאלץ להתמודד עם ייסוף מטבע שיפגע בתחרותיות מוצריה ויעיב על יכולות הייצוא שפיתחה.
כאמור, הבחירות המתקרבות יקבעו את עתידה של גרמניה, ובמידה רבה את גורל גוש היורו כולו. הגוש הוקם בשנת 1999, ובמסגרת זו נדרשו מדינות אירופה לוותר על עצמאותן המוניטארית לטובת יצירת מטבע אחיד. במבט לאחור, ניתן לקבוע מיהן המדינות המרוויחות מהאיחוד המוניטארי, ומיהן אלה שהפסידו.
מדינות ה-PIIGS, פורטוגל, אירלנד, יוון, ספרד ואיטליה, הרוויחו מן ההפקר, היות שנפתחה בפניהן האופציה ללוות בריביות נמוכות ולהזרים לשווקים המקומיים "כסף קל". כתוצאה, באותן המדינות החוב הממשלתי הלך ותפח עם השנים, הגרעון עלה, הצמיחה הואטה ואף הפכה שלילית והאבטלה נסקה. אי יכולתן של המדינות להגן על כלכלתן ע"י פיחות המטבע הותיר אותן מחוץ לתחרות.
כיום 17 המדינות המרכיבות את גוש היורו סובלות מאבטלה כוללת של כ-12% ואבטלה בקרב הצעירים של כ-24%.
אנגלה מרקל צילום: בלומברג הכלכלה הגרמנית מבוססת ייצוא, המהווה כ-50% מהתוצר, ועובדה זו סייעה למדינה לייצר בעידן היורו רווחיות גבוהה על תוצרה, ומבלי להשפיע על המטבע המקומי. המטבע המשותף הפך את החברות הגרמניות תחרותיות יותר למול המתחרות, שלא יכלו להסתייע בפיחותי מטבע במדינותיהן.
ברבעון השני של 2013 נרשמה צמיחה חיובית בגוש היורו של 0.3%. נדמה כי עברנו את נקודת המפנה בכלכלה האירופית, אך ההתאוששות עדיין פגיעה ביותר, ויש לשער כי לתוצאות הבחירות בגרמניה תהיינה השלכות מכריעות על עתיד הגוש.
חלק ממדינות אירופה רשמו ברבעון השני צמיחה שלילית, והקטר המוביל את הצמיחה האירופית הוא עדיין הקטר הגרמני (שצמח ב-0.7%). ריבית הגוש עומדת על 0.5%, ולפי נשיא הבנק המרכזי (European Central Bank), מריו דראגי, היא צפויה להישאר ברמה זו לתקופה ארוכה, עד להתאוששות ממשית בכלכלת הגוש. התחזיות לרבעון השלישי אינן מעודדות, ולא מן הנמנע כי נראה שוב רבעון של צמיחה שלילית באירופה.
כיום ניתן להבחין בניצוצות של שינוי במדיניות הגרמנית ומשתי סיבות: ראשית, אם מרקל תנצח בבחירות כפי שמסתמן ,היא תרצה להיחקק בספרי ההיסטוריה כאישה "שתיקנה" את אירופה, לא האישה שנתנה לה להיכשל.
שנית, אפילו אם גרמניה לא מתאמצת מספיק, המדינה כבר נמצאת בחלק מתהליך של שינוי ומעבר ממדיניות מרסנת לעידוד צמיחה. זאת ע"י הכשרות של צעירים, עליית שכר והורדת מסי צריכה - כל אלה יתמכו בצריכה הפרטית ויהוו מנוע הצמיחה של גרמניה בשנים הבאות.
מיכל יעקבי היא מנהלת תיקים בדסק חו"ל של פעילים
