"ידענו שחייבים להיכנס לסין, ולי קא־שינג פתח את הדלת"

התעניינותו של המיליארדר הסיני, לי קא שינג בטכנולוגיה הישראלית ששברה שיא אתמול (א') עם הכרזתו על העברת תרומה של כ-130 מיליון דולר לטכניון, אינה ההשקעה הראשונה בטכנולוגיה בישראל. שני סטארט אפים ישראלים מספרים ל"כלכליסט" על החיבור עם קרן הורייזונס שלי קא-שינג עומד בראשה. 

"יש לנו חיבור טבעי עם הורייזונס"

הטכנולוגיה שפיתח הסטארט אפ החקלאי קיימא להשבחת גידולים חקלאיים נותנת מענה לאחד הצרכים החשובים ביותר של סין - מזון. החברה הצליחה לגייס עד כה 65 מיליון דולר, והבולטים במשקיעיה הם קרן הורייזונס של לי קא־שינג, שהשקעתה נחשפה ב"כלכליסט" באפריל, והבנק העולמי, שזו אחת ההשקעות הראשונות שלו בחברה ישראלית.

בראיון ל"כלכליסט" מספר מנכ"ל קיימא דורון גל: "יש לנו חיבור טבעי עם הורייזונס. גם אנחנו וגם הם מנסים בעיקר להתמודד עם בעיות גלובליות. אנחנו יודעים שהייחודיות של החברה שלנו תמיד תאפשר לנו לעשות צעד שבטווח המיידי נראה לא רווחי, אבל טומן בחובו משמעות לחברה לטווח הרחוק".

תירס של קיימא צילום: אבישג שאר ישוב

לדברי גל, "הכניסה לסין היא חלק מהותי מאוד בפעילות שלנו, וההתעסקות של הסינים בביטחון המזון של האזרחים היא אחד הנושאים המרכזיים שלנו. ידענו שאנחנו חייבים להיכנס לסין וידענו גם כמה זה קשה וכמה טעויות אפשר לעשות כשמנסים להיכנס למדינה הענקית. המעורבות של הורייזונס פתחה לנו את הדלת להיכנס לסין באופן רשמי".

גל מסביר כי בעיניו הצלחה בסין תושג "אם נצליח ליישם את הטכנולוגיה שלנו בקנה מידה רחב ולהשפיע על גידולים מרכזיים שם. בשלב הראשון אנחנו רוצים להגדיל את הגידולים של החיטה ב־15%–20% לשטח שמקבל את אותן תשומות".

לדברי גל, "מכיוון שהבעיה שאנחנו מטפלים בה היא ברמת הביטחון הלאומי בסין, אני מאמין שברגע שיהיו בטוחים ביכולתנו, נקבל תשומת לב רבה. אנחנו מנסים לפעול בשלבים זהירים בצעדים בוני אמון, ולא לרוץ מהר ו'לעשות מכה', כדי שיקרו הדברים נכונים. החברות שהצליחו כאן הן לרוב אלה שהאנשים שלהן מצאו שותפים מתאימים ובנו שכבה על גבי שכבה, ולא אלה שניסו להסתער מהר ולכבוש".

"אנו רוצים לשפר את האינטרנט. עדיין לא ברור לנו ממה נרוויח"

"אנחנו רוצים לעשות רשת אינטרנט טובה יותר", אומר ל"כלכליסט" עופר וילנסקי, אחד ממייסדי הולה, שפיתחה תוסף המותקן בחינם על מחשבים ומכשירים ניידים מבוססי אנדרואיד לזירוז הגלישה באינטרנט. מאז הקמתה ב־2008 גייסה החברה כ־18 מיליון דולר, בין היתר מהקרנות הורייזונס של לי קא־שינג, מאגמה ו־DFJ תמיר פישמן.

מייסד ומנכ"ל הולה עופר וילנסקי צילום: עמית שעל

"המחשבה שלנו היתה דומה למחשבה של ווייז", מסביר וילנסקי על המוצר של הולה, "ווייז מספקת למשתמשים שלה ניווט יעיל בתנועה, ובמקביל נעזרת בהם כדי לקבל מיפוי של הכבישים והתעבורה. אנחנו נותנים למשתמשים רשת טובה יותר, והם נותנים לנו את הזכות להשתמש במחשבים שלהם כשהם לא פעילים".

וילנסקי מספר כי היישום השימושי ביותר כיום של התוסף התגלה במקרה: "כששחררנו את המוצר לרשת, גילינו שהשימוש העיקרי בו הוא עקיפה של חסימות אתרים. זו תופעת לוואי של הרשת שלנו שלא חשבנו עליה. כך למשל, בפקיסטן יוטיוב חסום לכל המשתמשים, ובאמצעות התוסף שלנו כל אחד שם יכול לגלוש בו". בישראל ובמקומות נוספים בעולם ביטול החסימות מאפשר גישה לאתרים שסגורים בשל זכויות יוצרים, כמו שירות המוזיקה פנדורה ואתר הסטרימינג הולו.

הולה שחררה רשמית את המוצר שלה בינואר 2013, ומאז רושמת קצב התקנות מרשים של כ־100 אלף התקנות ביום. כיום עומדת החברה על כ־7 מיליון משתמשים, אך הבעיה העיקרית שלה היא המודל העסקי: "עדיין לא ברור לנו איך נרוויח כסף", אומר וילנסקי.

בדומה לחברות אחרות שבהן השקיעה הורייזונס, גם וילנסקי מאמין בחשיבות התמיכה של הקרן: "החברות של לי קא־שינג נוגעות כמעט בכל תחום בעולם, ויש להן יכולת להביא אותי לענקית כמו סמסונג ללא כל קשיים". לדבריו, "האנשים בהורייזונס מבינים מה אנחנו עושים ולאן אנחנו הולכים, ונותנים חופש למחשבה של היזם ולא מונעים ממנו לחלום".