משתמש הקצה הוא המלך

מי מכם לא קיבל ביממה האחרונה candy crash request? איך מרוויחים 630 אלף דולר ביום ממשחק ריסוק ממתקים צבעוניים? מה כוחה של האפליקציה הוויראלית שמשגעת את כולנו? ומדוע החליפו שורות הממתקים את גיבורי התרבות של עולמינו בשנה הקודמת החזירים וציפורים?

מכירתה של waze לגוגל, כנראה המהלך המשמעותי בעולם ה-Mobile ב-2013, היא רק סנונית ראשונה בשינויים הדרמטיים במערך הכוחות בעולם ה-Mobile. מערך כוחות בו אין די בחדשנות טכנולוגית - כדי להצליח, נדרש להגיע לצרכן הסופי ולייצר עבורו חוויה אמיתית. חסל סדר "ממשק משתמש" – עברנו לחוויית משתמש - משהו שיגרום לנו להרגיש שותפים ויהפוך אותנו להיות שגרירים פעילים של המוצר.

שוק ה-Mobile השתנה מהקצה אל הקצה – בעבר השליטה הייתה בידי האופרטורים הסלולריים, שניהלו את תחום מכירת המכשירים, ספקי התוכן והיישומים שגרפו הכנסות עצומות. תהליך ה-ISP-זציה שעברו מפעילי הסלולר בארץ ובעולם זירזו את המגמה של הפיכת התשתית שמעמיד המפעיל ל-dumb pipe – המפעיל הסלולרי מוכר היום חבילות קבועות ובלתי מוגבלות של טלפוניה ודאטה בלי מקורות הכנסה נוספים.

אילוסטרציה צילום: אסף גלעד

שני גורמים נוספים אשר היוו בעבר מקור כוח רב בעולם ה-Mobile: יצרני ציוד הקצה המסורתיים ויצרני ציוד ומערכות הרשת הסלולרית - כוחם נחלש, אף הוא, אל מול החברות החדשות המייצרות מוצרים ותוכן לצרכן הסופי.

לשינויים הדרמטיים שקרו יש מספר גורמים:

הראשון והמהותי, הוא המעבר לעולם של ה-Smart phone שהתחיל ע"י החדרת ה-IPhone – אנו מתקשים לזכור מתי לא החזקנו במיני PC ביד. ה-Smart phone חושף את הצרכן למגוון יישומים ממקורות שונים ואין לו שום תמריץ לצרוך תוכן מהמפעיל אלא ישירות מיצרן התוכן עצמו. ההתקנים הניידים עצמם מתקרבים ביכולות ובכוח התקשוב שלהם להתקנים נייחים ומשפיעים באופי השימוש.

השינוי השני שחל ברמת הגלובלית - מעבר של ההכנסות מהתוכן מהמפעילים לספקי ה-Over The Top – בחסות תאגידי העל - Apple ו-Google באמצעות ה "App store" וה "Play". הלקוח קונה ישירות מספק התוכן או מבעל החנות באמצעות כרטיס אשראי ללא יכולת של המפעיל הסלולרי לשלוט בכך. תאגידי העל הללו נותנים Hosting לכל ספקי התוכן והיישומים מרמת חברות המשחקים הענקיות ועד לרמת הגיק שמפתח אפליקציה בגראז' הביתי.

השינוי השלישי הינו קצב הרשת שהפך להיות מובן מאליו והפסיק להיות ערך מבדל – מעולם בו המפעיל שלט בקצב הרשת - חוק ניטרליות הרשת ואפילו תפיסת ההוגנות מונעת ממנו לעשות כן. מאידך, צריכת הדטה נוסקת ועלות ייצור, אחסון ודחיסת הדטה עולות כל העת.

שינוי נוסף ברמה הגלובלית הוא בשיטות הבילינג - אינסוף מצגות העוסקות במגוון שיטות גבייה יצירתיות נגנזו – אסטרטגיית המכירה מתבססת על שקיפות, הוגנות וכמובן - חבילות במחיר קבוע ללא הגבלה.

שינוי דרמטי נוסף, מצוי בהתנהגות ודרישות הצרכנים – הצרכן למד לדרוש ולקבל וודאות על החיוב. באירופה תחום ה-pre-paid היווה מאז ומתמיד נתח ניכר ומרכזי, בארץ עולם ה-pre-paid היה נחלתם של חסרי כרטיס אשראי, ילדים ועובדים זרים, אבל גם הצרכן הישראלי החזיר לעצמו את היכולת לשלוט בהוצאותיו.

קהל היעד הצטמצם דרמטית

בעבר מפעיליי הסלולר היו מונים את יתרונותיהם במיקום הצרכן, שירות הלקוחות, הכרות עם הצרכן ואופיו וכמובן מערכות החיוב המפוארות שלו – אף אחד מהיתרונות הללו לא נשאר נחלתו הבלעדית של המפעיל.

התופעות הללו בולטות במיוחד בשוק הישראלי – בו חלה רגולציה משמעותית על המפעילים הסלולריים. הרגולציה גרמה למפעילים להבין שקהל היעד הצטמצם דרמטית ומכירת התוכן הפכה ללא כדאית (זולת מוסיקה אולי). גם תנאי המכרז – יצרו מצב שבו המפעילים החדשים מבקשים בעיקר להגביר חדירה ולא שואפים לממש ערך נוסף כלשהו.

יחד עם זאת, הלחץ הכלכלי וההיתכנות הטכנולוגית מגבירים את אפקט ה-convergence ומביאים לטשטוש תפקידו של האופרטור - אנו שומעים חדשות לבקרים על האחודים הצפויים הן ברמה המבנית והן ברמת השירותים – והחשש הוא שהפלורליזם הקיים יהפוך לטריאופול של שירותים משותפי – טלוויזיה, הסלולר, טלפוניה, תוכן ותשתית.

ניתן לדון עוד רבות בתמורות שחלו בתחום זה ולבחון האם הצרכן הפך לחופשי יותר או שרק "החלפנו בעלים" - אפל שילמה לבעלי היישומים בחנות בשנה האחרונה - 10 מיליארד דולר וגם גוגל גרפה רווחים עצומים. ה-In-App purchases או ה-Freemium מאפשרים שיווק ראשוני בחינם וגריפת הכנסות רבות בעקבות כך. תאגידי העל "מרחפים" מעל האופרטורים וגורפים למעשה את ההכנסות.

אז איפה הכסף? וכיצד תבוא לידי ביטוי החדשנות הישראלית?

העולמות הסמי חדשים כמו Mobile advertising ו-Mobile payment טרם מספקים את התוצאות המיוחלות ולמרות רכיבי ה-NFC שמוטמעים בכל מכשיר – עדיין אין תמריץ כלכלי מובהק לאף אחד מהצדדים שיביא את הפריצה בתחום – אבל, בטווח הרחוק מדובר בתחום מבטיח.

ישראל נתפסת כאומת החדשנות בעולם – צורת הראייה שלנו בשילוב תעוזה, מקוריות וידע צפויים להוביל להצלחות נוספות. המציאות מוכיחה שהצלחה כלכלית ומחשבתית תמשיך להגיע מההבנה של צרכי הצרכן ומניתוב היישומים לעולם הקשר הישיר לצרכן הקצה. ה-End User הוא המלך ומי שמבין זאת זוכה בגדול. כיום, עובדות כ-50 חברות ישראליות, בתמיכת המדען הראשי, על פיתוח יישומים לצרכן הסופי.

תאגידי העל יודעים כשכל היישומים בחינם – הכוח הוא אינסופי. מי שמחזיק במידע מוצלב על החיפושים של הצרכן, על נושאי הדוא"ל שלו, על מיקומו, רצונותיו, העדפותיו ומועד ואופי פעילותו - יש לו את היכולת והאפשרות להציע לו בזמן אמת מוצר שיתאים לצרכיו. מוצר וירטואלי או חומרי, חינמי או בכסף. הכוח הזה הוא זה שגורם לנו להיות שגרירים של מוצר שעד לפני שעה לא ידענו על קיומו.

יחד עם זאת, הנושא חושף גם את הסכנות הכרוכות בכך, יש לא מעט חברות ישראליות שמבינות גם את הסיכון ומפנות את משאביהן דווקא לפיתוח מוצרים שעוסקים ב-security.

חדשנות, חשיבה מחוץ לקופסא, יצירתיות בשילוב עם הבנת צרכים פרסונלית מדויקת של כל צרכן וצרכן יכולה להביא את המפתחים ובעלי התוכן לחדשנות ולתוצאות להן ציפו. מהיכרותי העמוקה עם התעשייה הישראלית ויכולתה המופלאה לייצר חדשנות בכל תחום – אני מאמין כי גם כאן נוכל אנו להמשיך להוות גורם משפיע ומוביל בשוק העולמי.