לחצים על הח"כים לקראת חידוש דיוני הריכוזיות

"מופעלים עלינו לחצים מצד גורמים שונים שרוצים להשפיע על עיצוב חוק הריכוזיות" - כך טוען יו"ר ועדת הכספים ניסן סלומינסקי ערב חזרתו של החוק לדיון בכנסת. סלומינסקי לא מגלה מיהם אותם גורמים, אך לא קשה לדמיין מיהם הגופים הגדולים והריכוזיים במשק שאישור החוק מעלה בהם חשש.

משלוש יוצא אחד מי יהיה הממונה על צמצום הריכוזיות? זוהי אחת השאלות הגדולות שעולות מהפרק שיידון מחר בוועדת הריכוזיות. בין החלופות שנמצאות על הפרק: רשות ההגבלים, האוצר או משרד ראש הממשלה תומר גנון, תגובה אחת לכתבה המלאה 

לפני כחודשיים אושרו בוועדת הכספים שני פרקים טעונים מבחינה ציבורית בחוק - הגבלת השליטה בחברות במבנה פירמידאלי והפרדה בין תאגידים ריאליים משמעותיים לגופים פיננסיים משמעותיים. הפרקים עוררו שאלות כמו מי יאלץ להיפרד מאחזקה כזאת או אחרת ומי יאלץ להשטיח את הפירמידה. מחר יעלה לדיון הפרק האחרון בחוק - שקילת שיקולי ריכוזיות כלל־משקית ושיקולי תחרותיות ענפית בהקצאת זכויות - נושא נוסף עם השפעה משמעותית על פירמות עסקיות שייאלצו, אם יאושר הנוסח המקורי, לדלג מעל משוכה גבוהה בטרם יזכו לחוזים או לרישיונות לפעול בתחומים המוגדרים כתשתית חיונית.

הרעיון שעומד מאחורי הפרק השלישי, העוסק בהקצאת זכויות, הוא שיש להגביל גופים ריכוזיים מלהגדיל או לשמר את אחיזתם בתשתיות מדינה חיוניות כגון, מים, אנרגיה, תחבורה, תקשורת ומשאבי טבע. על כן החוק מתווה מנגנון פיקוח ובדיקה בהליכים שבהם רגולטור בענף מסוים רוצה להקצות זכות כמו פרסום מכרז למתן רישיון, התקשרות בחוזה או העברת אחזקה בשיעור משמעותי בתשתית חיונית.

ניסן סלומינסקי. "מופעלים עלינו לחצים" צילום: עמית שעל

רשימה של גורמים ריכוזיים

כאשר רגולטורים כיום רוצים להקצות זכות לגוף מסוים בתחום של תשתית חיונית, הם לא יפסלו בהכרח את הגוף מזכייה במכרז בגלל היותו ריכוזי. צמצום הריכוזיות יהווה רק שיקול אחד מתוך מכלול שיקולים עבור הרגולטור, ביניהם למשל המחיר שממנו ייהנה הצרכן הסופי.

על פי הצעת החוק, הממונה על הגבלים עסקיים ירכיב רשימה של גורמים ריכוזיים שיש לבדוק כל מקרה שבו רוצים להקצות להם זכויות. כדי לתת לאותם גופים את הזכות, הרגולטור יצטרך לפנות לדמות חדשה - הממונה על צמצום הריכוזיות - עובד מדינה שהממשלה תמנה בהמלצת שר האוצר ותפקידו יהיה לתת חוות דעת נקודתיות לגבי הקצאת זכויות.

הממונה יקבע מיהם הגורמים הריכוזיים על פי מידע שיימסר לו על ידי הרגולטורים בכל ענף. מה יהיו הקריטריונים? מי שמוגדר כגוף ריאלי משמעותי (מחזור שנתי הגבוה מ־6 מיליארד שקל, או מונופול שהיקף המכירות שלו עולה על 2 מיליארד שקל), מי שמוגדר כגוף פיננסי משמעותי (מנהל נכסים בהיקף של מעל 40 מיליארד שקל) או מי שמשתייך לקבוצת המחזיקים בהם (תאגיד או השולט בתאגיד) יוגדר כגוף ריכוזי.

על פי נייר עבודה שהכינה המועצה הלאומית לכלכלה לפני כחודשיים, גופים שמסתמנים כגופים ריאליים משמעותיים, ועל כן נחשבים לגופים ריכוזיים, הם בין היתר קבוצת אי.די.בי (מחזור שנתי של 36.8 מיליארד שקל), החברה לישראל (24.1 מיליארד שקל), אינטרנט זהב־בזק (10.3 מיליארד שקל), דלק (18.4 מיליארד שקל), עזריאלי (7.5 מיליארד שקל), פז (12.6 מיליארד שקל) כנפיים (7.5 מיליארד שקל), רבוע כחול (15.8 מיליארד שקל) ותנובה (7.5 מיליארד שקל).

על פי אותו מסמך, מלבד הבנקים הגדולים מי שמסתמן שייחשב כגוף פיננסי משמעותי הם קבוצת אליהו (מנהלת נכסים בהיקף של 107 מיליארד שקל), קבוצת דנקנר (100 מיליארד שקל), קבוצת המבורגר (67.2 מיליארד שקל), קבוצת תשובה (49.3 מיליארד שקל) וקבוצת אייפקס (58.73 מיליארד שקל).

מעבר להם ייחשבו כגופים ריכוזיים גם כאלה שהיקף הפעילות המצטבר שלהם או האחזקה שלהם בתחום התשתית החיונית עולה על מחצית מכלל הפעילות בתחום או גופים שהם בעלי שליטה בעיתון.

גם חברות ממשלתיות ייבחנו

רשימת הגופים שירכיב הממונה, ויפורסמו על פי חוק באתר משרד האוצר, היא כאמור רק השלב הראשון בדרך לבחינת הקצאת זכות לגוף ריכוזי. הממונה על צמצום הריכוזיות הוא השלב השני.

בדמיון מסוים ליועץ המשפטי לממשלה, החוק מקנה לממונה על צמצום הריכוזיות סמכות לייעץ במכרזים הקשורים לתשתית חיונית, אך ההכרעה הסופית תהיה בידו של הרגולטור הייעודי. כלומר, מדובר ברגולטור חדש בעל סמכויות לקבל מידע שתפקידו לשמש זרוע מייעצת בלבד. ועדת הריכוזיות החליטה על חשיבות השלב הזה בגלל ההבנה שלא אחת הרגולטורים בכל תחום רואים לנגד עיניהם את האינטרס הצר של משרדם ולא את האינטרס המשקי הכולל כגון צמצום הריכוזיות.

אלא שיצירת רגולטור נוסף יש מאין עשויה על פניו להכביד עוד על הליכי המכרזים בישראל, שגם ככה אינם מהמהירים בעולם המערבי. על כן החוק תוחם פרק זמן, לדעת מנסחיו סביר, שבו יוכל הממונה על צמצום הריכוזיות לחוות דעתו. על פי החוק, מרגע פנייה של רגולטור ייעודי לממונה על צמצום הריכוזיות בשאלה האם בכוונתו לייעץ בהקצאת זכיות ספציפית, הוא יחויב להשיב בתוך 15 יום לשאלה. אם יחליט לייעץ, הוא יחויב להעביר את חוות הדעת לרגולטור הייעודי בתוך 60 יום.

החוק מרחיב את תחום הייעוץ של הממונה על הריכוזיות גם לחברות ממשלתיות. על פי החוק, רשות החברות הממשלתיות תתייעץ עם הממונה בטרם תבקש להקצות זכות כלשהי לגורם ריכוזי במסגרת הליך הפרטה. כך, למשל, ברגע שייכנס החוק לתוקף, ועוד מוקדם לדעת מדי זה יקרה, הפרטת תעש שעומדת כיום על הפרק תחייב את משרד הביטחון לקבל את חוות הדעת של הממונה על צמצום הריכוזיות, אם ייגש למכרז מי שיוגדר כגורם ריכוזי. זאת אף שהתעשיות הביטחוניות אינן מוגדרות כתשתית חיונית.

החוק מוסיף וקובע כי רשות החברות תבקש את חוות דעתו של הממונה אם תרצה לאשר לחברה ממשלתית שתוגדר כגורם ריכוזי לפעול בתחום תשתית נוספת. כך, לדוגמה, במקרה שבו חברת החשמל היתה נכנסת לתחום התקשורת באמצעות הקמת חברת תעבורת אינטרנט, החוק החדש היה מחייב את רשות החברות הממשלתיות לקבל חוות דעת מהממונה על צמצום הריכוזיות.