שותפו לשעבר של אלי רייפמן חויב להפקיד כסף במזומן כדי להמשיך בהליכים נגד הנאמן

אלי רייפמן, מייסד אמבלייז שמרצה מאסר של 4 שנים על קבלת דבר במרמה, סיכם עם בנאי על הקמת מיזם משותף במסגרתו יממן רייפמן רכישות של מכרות ומפעלים שרכש בנאי ברחבי העולם ואילו בנאי ינהלם. בין הצדדים נחתם בפברואר 2002 הסכם על פיו השקיע רייפמן אצל בנאי כ-11 מיליון דולר, לפי הנאמן.

בוריס בנאי. "הסכום - לאור הנסיבות" צילום: וורנר מנגס

ההליכים המשפטיים בסכסוך המתנהל בין הנאמן לבנאי החלו באוקטובר 2009. עו"ד ארז פנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרת תיק פשיטת הרגל של רייפמן, בבקשה להצהיר על בטלותו של הסכם ויתור, שלטענת בנאי נחתם ב־2007 בינו לבין רייפמן. בהסכם זה רייפמן ויתר, לכאורה, על חלקו במיזם של השניים, שהוקם ב־2001 וכולל בין היתר מכרות בנמיביה ומפעל פלדה בפולין. לפי עו"ד ארז, שווי המיזמים הוא כ־200 מיליון דולר, ורייפמן זכאי ל־35% מאחזקות בנאי בהם.

השופט, מייקל ברטון, דן בשבוע שעבר בבקשת הנאמן לחייב את בנאי בהפקדת ערובה להוצאות. בהחלטתו, ציין כי הוא קובע את הסכום על סמך "מכלול הנסיבות ולאור העובדה שיש לבנאי היסטוריה של אי־תשלום הוצאות". הדיון הבא יתקיים בנובמבר, ועד אז יגישו הצדדים את תצהיריהם.

השופט ברטון אף הטיל על בנאי הוצאות משפט בגובה 30 אלף שקל, תוך שהוא מציין כי על פניו, לבנאי אין שום רכוש באנגליה שממנו ניתן יהיה להיפרע אם יבוטלו צווי המניעה שהוציא. ניתן משקל לכך שבישראל היתה מערכת דיונים מסיבית ולכך שמדובר במדינה ידידותית עם מערכת משפט מפותחת.

ביוני 2011 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי הסכם הוויתור שנחתם בין בנאי לרייפמן ב־2007 מבוטל וכי הנאמן ייכנס לנעליו של רייפמן בכל הנוגע להסכם המיזם המשותף מ־2002. בפברואר דחה העליון ערעור שהגיש בנאי על החלטה זו. לפני כחצי שנה פנה עו"ד ארז לבית המשפט בתל אביב וביקש להורות לבנאי להעביר את חלקו של רייפמן.