ועדת השרים שהיתה אמורה לאשר את הפרטת תעש - בוטלה
דחיית הוועדה, שהיתה אמורה להתכנס מחר, היא על רקע אילוצים טכניים, אך כנראה שגם אי ההסכמה בין משרד האוצר ומשרד הביטחון על אופן מימון הליך ההפרטה של תעש תרמו לדחייה
הליך הפרטת תעש – שנמשך בשלבים שונים כבר יותר מעשור – מתעכב שוב. ועדת השרים לענייני הפרטה שהיתה אמורה לאשר מחר (ג') את המתווה ההפרטה, בוטלה. נראה כי דחיית הוועדה היא על רקע אילוצים טכניים, אך נראה כי לאילוצים אלה תרמה גם העובדה שבינתיים משרד האוצר ומשרד הביטחון לא מצליחים להגיע להסכמות על אופן מימון הליך ההפרטה של תעש. נכון לעכשיו טרם נקבע מועד חדש לאישור הפרטת תעש בוועדת השרים.
- לבני נגד התמודדותו של ברק במכרז תעש: "זה לא אתי"
- מבקר המדינה מבקש לדון בהסרת החיסיון על דו"ח הביקורת על תעש
- המיליארדר איירה רנרט בוחן רכישה של תעש עם אהוד ברק
המחלוקות העיקריות על מתווה ההפרטה הן בין משרד האוצר למשרד הביטחון, לאור נסיגת משרד הביטחון מהתחייבויות העבר להיקף רכישות מינימום מתעש המופרטת. לפי התכנון המקורי, משרד הביטחון היה אמור לבצע הזמנות של ציוד בכמיליארד שקל בשנה מתעש לתקופה של 5 שנים. כעת, מדובר על היקף של 500-600 מיליון שקל בשנה בלבד, כאשר מספר שנות ההתחייבות אינו ידוע. נסיגה זו מעמידה את מהלך ההפרטה בסימן שאלה – שכן מימון ההליך היה אמור להגיע בין השאר באמצעות תשלומי משרד הביטחון לתעש.
סוגיות נוספות שעוד צריכות להיסגר, אך נראה כי אינן מהותיות לאישור בוועדת השרים, הן השאלה האם יחידת גבעון המסווגת שתופרד מתעש ותוכנס תחת משרד הביטחון, תיקלט כיחידת סמך או כחברה ממשלתית. סוגיה נוספת היא הבטחת זכויות העובדים בגבעון והאם היחידה תוכל להתחרות בתעש. כמו כן, בעוד מסמך ההפרטה הראשוני של האוצר ציין כמות של 1,050 עובדים שייפרשו מתעש בהליך התייעלות אחרי תחילת הליך ההפרטה, נראה כי מצבת זו צפויה לעלות ולהגיע אף ל-1,150 עובדים, בין השאר עקב קשיי המימון מצד משרד הביטחון.
למרות שהליך ההפרטה עוד לא יצא לדרך וייתכן כי יתקע שוב, כמו כל ניסיונות ההפרטה של החברה עד כה, מספר המתעניינים בחברה גדול – ממבטח שמיר של מאיר שמיר ועד אהוד ברק והמיליארדר האמריקאי איירה רנרט. גם סמי קצב, הפעיל בתעשיות הביטחוניות, אמור להתמודד וכך גם יו"ר תעש לשעבר אריה מזרחי. גורם נוסף שעשוי להשתתף הוא חברת אלביט מערכות שזקוקה לשם כך לאישור הממונה על הגבלים עסקיים.
עלות הפרטת תעש למשלם המיסים עומדת על כ-4.6 מיליארד שקל, על פי המתווה הראשוני של האוצר. עלות זו מורכבת מהלוואות מדינה בגובה 2.3 מיליארד שקל שקיבלה תעש על מנת שלא תקרוס פינסית – הלוואות שאין ביכולתה להחזיר, והמדינה תיאלץ למחוק. בנוסף, 2.3 מיליארד שקל נוספים יושקעו בעלויות פרישת העובדים, טיהור הקרקע המזוהמת עליה יושבת תעש ברמת השרון והכשרתה לבניית דירות, וכן כיסוי הגרעונות התזרימיים של החברה עד מכירתה.
אותו מסמך של האוצר העריך כי תעש תימכר בסכום של עד מיליארד שקל – אך בסביבת תעש רואים הערכה זו כנמוכה, ומאמינים כי החברה יכולה להימכר תמורת 2-3 מיליארד שקל.
תהליך ההפרטה שך תעש החל עוד לפני אוגוסט 2005, אז פרסמה רשות החברות מודעה להגשת הצעות לרכישת החברה. לאותה הפרטה קדמו מאבקים קשים עם העובדים, שכללו גם התפרצות והתפרעויות בתוך לשכת המנכ"ל דאז. כבר אז סבלה החברה מקשיים תזרימים קשים, ועיכבה תשלומים לספקים ועובדים לא אחת. אותה תוכנית הפרטה לא מומשה בסופו של דבר. ב־2007 החלה להתגבש בממשלה תוכנית חדשה: מכירת תעש לרפאל. גם גיבוש תוכנית זו נמרח לאורך שנים, עד שבשנת 2011 קיבלה הממשלה החלטה על ביצוע המכירה ופיטורי 1,000 עובדים. לבסוף התמסמסה גם תוכנית זו ללא ביצוע. כל אותה העת ועד היום המשיכה החברה להיות מונשמת מכספי מדינה.