$
נעמה סיקולר

מסיבת התה של התאחדות התעשיינים

התאחדות התעשיינים היתה פעם גוף אקטיבי ורלבנטי. הודעת הגיבוי לפיטורים בטבע הפכה אותו מארגון מעסיקים לוועד כיתה, כזה שבו ראש הוועד עושה הכל כדי למצוא חן בעיני הילד המקובל. ההון מגבה את ההון ולעזאזל ההיגיון

נעמה סיקולר 07:4915.10.13
"הדרך שבה בוחרים רבים לתקוף התעשיות הגדולות בישראל וחברת טבע בפרט, היא שגויה מיסודה ונטולת ראייה לטווח ארוך, אשר רק משיגה את התוצאה ההפוכה - במקום לעודד צמיחה באמצעות קידום תעשיות גדולות וחזקות, המתקפה הנוכחית מבריחה חברות ומונעת השקעות עתידיות והתרחבות של מפעלים קיימים בישראל. הפכנו את המתקפה על המגזר העסקי לספורט לאומי, כאשר כל המשמיץ הרי זה משובח. זכותה וחובתה של כל חברה לנהל את ענייניה, כך שתוכל לשמור על יציבות כלכלית ועסקית ולהתפתח כראות עיניה" (צביקה אורן, נשיא התאחדות התעשיינים, אתמול).

 

צביקה אורן. לא רלבנטי צביקה אורן. לא רלבנטי צילום: אוראל כהן

 

היו ימים שהתאחדות התעשיינים היתה גוף אקטיבי, רלבנטי, כזה שיודע לשתף פעולה עם הסתדרות העובדים, לנהל משא ומתן עם הממשלה ולהתפאר בהישגים. לא תמיד ההישגים האלה היו באופן מיידי לטובת הציבור שההתאחדות מייצגת אבל הם בדרך כלל היו פרקטיים, ומקסמו תועלת לתעשיינים במקומות שהם ממילא היו נפגעים בהם בהמשך, במובן הזה ראשי התאחדות התעשיינים לדורותיהם – דב לאוטמן, אלי הורביץ, דן פרופר ושרגא ברוש – שהקדימו את זמנם ובסופו של יום היטיבו עם הציבור שייצגו.

 

מצאו חן בעיני הילד המקובל

 

אתמול זה נגמר. התאחדות התעשיינים הפכה מארגון מעסיקים לוועד כיתה, כזה שבו ראש הוועד עושה הכל כדי למצוא חן בעיני הילד המקובל. ההון מגבה את ההון ולעזאזל ההיגיון.

 

אלי הורביץ דחף כנשיא התאחדות התעשיינים בשנות ה־80 את עסקת החבילה במשק בתנאים שהיו קשים מאוד לתעשיינים אבל הוא עשה את זה כי הוא הבין שזו הדרך היחידה להתמודד עם אינפלציה של מאות אחוזים.

 

דן פרופר כנשיא התאחדות התעשיינים היה בין הראשונים להבין שתעשיית הטקסטיל בישראל דועכת ושבין אם המדינה תמשיך לתת לה תמריצים ובין אם לאו, התעשייה הבסיסית, הלא מתוחכמת, תיעלם מישראל ממילא. הוא הבין את זה, ניהל מו"מ עם האוצר, ויתר על ההגנה על הטקסטיל ומיקד את מאמציו בהשגת סיוע לתעשיינים כדי שיסתגלו לעולם התעשייתי החדש.

 

שרגא ברוש הוביל את התעשיינים לשותפות עם עופר עיני בהעלאת שכר המינימום, מהלך שעליו ספג ביקורת לא מעטה מחבריו המעסיקים בתעשייה. הוא עשה את זה כי הוא הבין שעופר עיני יקדם את המהלך איתו או בלעדיו וכדאי לו להיות זה שאוחז ביחד איתו במושכות ולהשפיע על התנאים.

 

שיר הלל וחנופה לטבע

 

כשארגון המעסיקים הגדול בישראל מאחוריו, יכול היה נשיא התעשיינים הנוכחי, צביקה אורן, להפוך את עצמו לדמות רלבנטית בפרשת טבע, למעין מתווך־על, לאיש שאולי בשיתוף ההסתדרות ינהל משא ומתן עם ההנהלה, יפציר בה להתייעל גם בדרכים אחרות ואולי יביא גם לצמצום היקף הפיטורים. הוא פספס את ההזדמנות הזו לטובת 365 מילים ריקות מתוכן שכל כולן שיר הלל וחנופה לטבע. מילים שאיש ממילא לא יתייחס אליהן ברצינות מרוב שהן צבועות באינטרסים. במקום להיות פרגמטי הוא הפך את עצמו ואת ההתאחדות שבראשה הוא עומד ללא רלבנטיים. תחת הנהגתו של צביקה אורן הפכה התאחדות התעשיינים אתמול לקבוצה אינטרסנטית ושמרנית בדומה לתנועת מסיבת התה הרפובליקנית.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x