הדואר בסכנת קיום באשמת האוצר ומשרד התקשורת

כיצד הגיע דואר ישראל, אחת החברות הממשלתיות הגדולות ביותר בישראל עם כ-7,000 עובדים, למשבר כלכלי מתמשך עד כדי סכנה ממשית להמשך קיומו? בדו"ח שמתפרסם היום (ג') מטיל מבקר המדינה את האחריות לכך בראש ובראשונה על משרדי התקשורת והאוצר, הגופים העיקרים המפקחים על הדואר.

לדברי המבקר, גופים אלו התרשלו לאורך שנים בפיתוח העסקי של הדואר, בעדכון תעריפיו במועד הנדרש ובאופן כללי נכשלו בהכוונת החברה הממשלתית בתקופה קריטית עבורה של ירידה בהכנסות וכניסת מתחרים חדשים לשוק הדואר ,ובכך הביאו אותו לסף חדלות פירעון.

במקביל להטלת האשם על הרגולטור, מצביע המבקר גם על האחריות של הנהלת הדואר והדירקטוריון שלו במצב אליו הידרדר הארגון. המבקר כותב שההנהלה והדירקטוריון לא פיתחו כל תוכנית אסטרטגית לטווח ארוך ובינוני במטרה למצוא מקורת הכנסה חדשים לארגון, ומציין שהם קיבלו החלטות בעיתיות ביחס להגדלת עלויות השכר ומספר התקנים בתקופה של הידרדרות כלכלית.

ייתכן שהכישלון המהדהד של משרד התקשורת בכל הנוגע לטיפול בדואר מודגם בצורה הטובה ביותר בדוגמה לכאורה שולית ודי משעשעת המופיעה בדו"ח. אגפי הפיקוח על הדואר ובנק הדואר במשרד התקשורת אמורים לבדוק את עמידת הארגון בתנאים המוגדרים ברישיונו בכל הנוגע לזמן העברת מכתב וזמן ההמתנה בתור בסניפים.

אלא שבדיקת המבקר במהלך 2012 גילתה כי המשרד לא ידע לומר האם הדואר עומד בדרישות טיב שירות, כיוון שטרם השלים את "הליך בניית כלי מדידה אמפיריים". לדברי המשרד, "בניית כלי מדידה אמפיריים כאמור כרוכה בעלות תקציבית גבוהה אשר בשלב זה לא נמצא לה מקור במסגרת תקציב המשרד". בדומה חסר משרד התקשורת מידע קריטי בנושאים מהותיים רבים הדרושים כדי לקבל החלטות בשוק הדואר.

חברת דואר ישראל צילום: עמית מגל

ההנפקה שלא התרחשה

בדיקת המבקר את מצבה הכספי של חברת הדואר ותפקוד הגורמים המפקחים עליה התבצעה בחודשים מרץ-נובמבר 2012. אולם המבקר סוקר את התהליכים שהובילו למשבר הכלכלי בדואר מאז 2006, השנה שבה הפכה רשות הדואר לחברה ממשלתית בערבון מוגבל, דואר ישראל, עם בנק הדואר כחברה-בת.

המבקר סוקר סדרת החלטות שהתקבלו ביחס לדואר ואשר לא יושמו מעולם. הראשונה שבהן היא החלטה מספטמבר 2006 להפריט את דואר ישראל, בשלב הראשון באמצעות הנפקת מניות בבורסה תוך שמירה על השליטה בידי המדינה.

על פי החלטת הממשלה, היה על רשות החברות הממשלתית להגיש הצעה למכירת מניות החברה עד סוף 2006, אך בפועל זו הוצגה לשר התקשורת רק בדצמבר 2009. גם לאחר הגשת ההצעה לא הצליחו משרדי האוצר והתקשורת להסכים על מתווה ההפרטה וכתוצאה מכך התהליך כולו נקטע. המבקר כותב כי אי-ישום הפרטת המניות מנעה מהחברה בין השאר אפשרות לגייס הון עצמי לקידום תוכניות הפיתוח וההשקעות שלה, ופגעה בדירוג האשראי של החברה שירד שלוש פעמים מאז אוגוסט 2011.

עיכוב יקר אף יותר של משרדי התקשורת והאוצר היה במינוי ועדה ציבורית לעדכון תעריפי הדואר. ועדת התעריפים האחרונה (ועדת שגיא) הגישה את המלצותיה בספטמבר 2006, ואלו היו אמורות להיות תקפות עד ל-2010. אולם רק באוקטובר 2012 מינו שרי האוצר והתקשורת ועדת תעריפים נוספת (ועדת רייך), שתגיש במקרה הטוב את המלצותיה בסוף השנה הזאת, כלומר באיחור של שלוש שנים.

המבקר כותב כי עיכוב זה בעדכון התעריפים הוא בין הסיבות לפער בין התחזיות לרווחיות הדואר ובין הפסדיו בפועל. ובכל מקרה, מציין המבקר, גם לאחר שמונתה הוועדה למשרד התקשורת היו חסרים נתונים עדכניים ומהותיים על שוק הדואר להעביר לה.

מנוע הצמיחה המפוספס

בהתבסס על הניסיון מחברות דואר מצליחות בעולם, מנוע הצמיחה המרכזי של הדואר צריך להגיע מהרחבת השירותים הבנקאיים שמעניקה החברה-הבת, בנק הדואר. אך גם כאן מגולל המבקר מסכת של עיכובים במתן האפשרות לבנק הדואר לשלם ריבית ללקוחות ולתת אשראי שנמשכת מאז 2007 ועדיין לא נפתרה. על מסכת זאת הוא כותב כי "נראה כי משרדי האוצר והתקשורת וחברת הדואר לא עושים די לפיתוחו של בנק הדואר הן לטובת החברה עצמה והן לטובת הציבור".

המבקר מציין כי חברת הדואר שמתמודדת בשנים האחרונות עם תחרות בחלק ממגזרי פעילותה מתקשה להתנהל ולהגיב באופן יעיל כתוצאה מריבוי הרגולטורים המפקחים עליה (הכוללים גם את רשות ההגבלים, בנק ישראל, רשות החברות ואגפים שונים באוצר). העובדה שכל שינוי טוען אישור מקדמי של כל הרגולטורים, טוען המבקר, כרוכה בסרבול רב ופוגעת באופן ניכר ביכולת של החברה להגיב לשינויים בשוק.

מפסידים ומגייסים עוד עובדים

הטענה המסורתית של הדואר כי הוא כלוא בסיטואציה בלתי אפשרית בשוק זוכה לתמיכה לא מועטה בדו"ח, אך המבקר לא חוסך ביקורת גם מהנהלת החברה עצמה. כך מציין המבקר כי כשביקש את התוכנית האסטרטגית לטווח בינוני וארוך של חברת הדואר, שמנוהלת מאז 2011 על ידי חיים אלמוזנינו, הוא קיבל מההנהלה רק סקירה של חברת ייעוץ. הסקירה כללה חלופות שונות לנוכח הניסיון העולמי, ולא הכילה פרויקטים שנבחרו לביצוע עם לוחות זמנים ומדדי הצלחה. המבקר כותב גם כי ההכנסות מהנפקת אגרות החוב בגובה 400 מיליון שקל שביצעה החברה ב-2010, לא

שימשו את החברה למה שאמור להיות המטרה העיקרית שלה- פיתוח מנועי צמיחה חדשים.

עוד מציין המבקר כי ב-2011, למרות מצבו הכספי הבעייתי, אישר דירקטוריון הדואר תוספות שכר בהיקף של כ-150 מיליון שקל לעובדים - כחלק מהחלטתו לאמץ את הסכמי השכר שנחתמו בין המדינה להסתדרות ביחס לעובדי השירות הציבורי. אישור תוספת השכר נעשה אף שזמן קצר קודם לכן פנה בבהירות מנכ"ל חברת הדואר לשרי האוצר והתקשורת והתריע כי נשקפת סכנה לאיתנותה של החברה.

למרות המצב הכלכלי המחמיר, הגדילה הנהלת הדואר גם את מצבת העובדים של הארגון ב-200 משרות בשנים 2008-2012. צעד הוביל לתוספת הוצאה של עשרות מיליוני שקלים בשנה. הגדלת מצבת כוח האדם בוצעה ללא התייעצות עם האוצר ומשרד התקשורת וללא בחינה של חלופות.

תגובת דואר ישראל

"דו"ח המבקר מאשר את נכונות הטענות של חברת דואר ישראל. כפי שמופיע בדו"ח, החברה התריעה ב- 2011 כי היא על סף משבר כספי עמוק, הנובע מרגולציה המונעת מהחברה להתחרות, מתעריפים הפסדיים, הסכמי שכר קשיחים ועוד. בעקבות זאת, הגישה החברה תוכנית התייעלות בשנת 2011 למשרד האוצר. לאחרונה החלו דיונים אינטנסיביים בנושא מול משרד האוצר, ואנו תקווה כי יישאו פרי. חברת דואר ישראל פועלת באופן אינטנסיבי, על פי תוכנית אסטרטגית שאושרה ב- 2010 על ידי הדירקטוריון, על מנת לפתח מוצרים ושירותים חדשים. בין היתר פיתחה את שוק הסחר הבין-לאומי, שירותים לוגיסטיים ומוצרים פיננסיים מגוונים. בנוסף, יזמה החברה שינויים שיאפשרו לבנק הדואר להתפתח ולהוות אלטרנטיבה בענף הבנקאות. לצערנו, טרם התקבלו האישורים לכך. אנו מקווים כי הביקורת המוצגת בדו"ח, תתועל כך שתדחק בגורמי הממשלה, לנקוט צעדים שנמנעו לעשות עד כה, ולסייע לחברה להיחלץ מהמשבר הכלכלי אליו נקלעה שלא בטובתה. אנו מצפים מהמדינה לאפשר לנו לבצע את השינויים הנדרשים, ובכך גם לאפשר את המשכיותם של שירותי הדואר".

תגובת משרד התקשורת

"המשרד מודע לבעיות הקיימות בחברת הדואר, שהיא, כידוע, חברה ממשלתית עצמאית, המנוהלת באמצעות דירקטוריון והנהלה. המשרד ימשיך לפקח על עבודת החברה ויוודא כי היא עומדת בחובותיה לציבור, כשם שביצע בחודשים האחרונים, בסקר רחב, שמטרתו לבחון את טיב שירותי חלוקת הדואר. בסקר נמצאו ליקויים במספר ערים, ולכן בוחן המשרד בימים אלה, נקיטת הליכים בגין הפרה נגד חברת הדואר, לרבות הטלת עיצום כספי.

לצד זאת, ובמטרה להתמודד עם האתגרים בעבודת החברה, לייעל את עבודתה ולשפר את טיב השירות לצרכנים, הוקמה לפני כשנה ועדה ציבורית בראשות ד"ר זיו רייך, שתפקידה לבחון את פעילות חברת הדואר בכללותה, והיא אמורה להגיש מסקנותיה עד לסוף השנה. בנוסף לכך, משרד התקשורת פועל להכנסת חברת בנק הדואר לתחרות בענף הבנקאות, כבנק מסחרי לכל דבר, שיוכל לספק שירותים זולים, להעמיד אשראי ללקוחות פרטיים ולעסקים קטנים, ולשלם רבית על פקדונותיהם, לרבות בסניפים הרבים הפרושים בפריפריה".