דו"ח המבקר
באגד יוצאים לפנסיה אחרי 6 שנות עבודה; דן מבצעת רכש מבלי לקיים הליך תחרותי
מבקר המדינה מתקשה לעקוב אחרי זליגת הכספים ממשרדי התחבורה והאוצר לידי אגד; לגבי דן קובע המבקר כי דן מבחינתה לא הכינה נוהל רכישות ציוד כאשר "כל הרכישות מבוססות על חוזה בסיס שלא אותר בחברה"
מבקר המדינה יוסף שפירא מפרסם היום (ג') בדו"ח כלכלי מיוחד, מספר פרקים שונים עוסקים בתחבורה ציבורית, שניים מהם מתייחסים לקואופרטיב אגד וחברת התחבורה הציבורית דן.
בבדיקה שערך מבקר המדינה לאגד התגלה שב-15 השנים האחרונות נחתמו בין הממשלה לאגד ארבעה הסכמים, מהם שני הסכמי סובסידיה (ב-1996 וב-2005) ושני הסכמי תחרות (ב-2000 וב-2010). "לפי נתוני אגד, הסכומים ששולמו לה מתוקף ההסכמים עם המדינה בגין שנת 2011 עמדו על כ-1.5 מיליארד שקל כולל סובסידיה ישירה לתעריף", טוען מבקר המדינה יוסף שפירא.
אז כמה קיבלה אגד בפועל? גם מבקר המדינה מתקשה לעקוב אחרי זליגת הכספים ממשרדי התחבורה והאוצר לידי חברת האוטובוסים הוותיקה. "הביקורת העלתה כי במשרד האוצר ובמשרד התחבורה לא נעשה תחשיב מדויק של עלות מול תועלת לפני החתימה על הסכם הסובסידיה בשנת 2005 אף על פי שתוקפו עשר שנים ועלותו מגיעה למיליארדי שקל".
יוצאים לפנסיה אחרי שש שנות עבודה
מבקר המדינה מצא שהמדינה התחייבה לפצות את אגד עקב פרישת עובדים "אולם בביקורת נמצא כי משרד התחבורה ומשרד האוצר לא קבעו קריטריונים של ותק מזערי לפרישה, דבר העלול ליצור תמריץ לתחלופה גבוהה של עובדים חדשים, שאינה רצויה".
השאלה היא מדוע המדינה מממנת פרישה של עובדי חברות פרטיות וכמה זה עלה למשלם המסים? התשובה לא פחות ממדהימה: המהלך בכלל נועד כדי להצעיר את מצבת כוח האדם באגד, על פי המפתח הבא: 35 אלף שקל מענק לעד 35 שכירים שפורשים; 70 אלף שקל עבור 70 פורשים ו-115 אלף שקל מענק לכל פורש מעבר ל-70 איש עם תקרת מענק כוללת של עד 10 מיליון שקל בשנה.
לפי נתוני אגד, בשנים 2012-2006 פרשו 687 עובדים קבועים, מתוכם 203 עובדים עם ותק של 20 שנה או יותר, אולם מה שקרה בפועל הוא לא פחות מ"שיטת מצליח" - מבקר המדינה מצא ש"משרד התחבורה ומשרד האוצר לא קבעו קריטריונים של ותק מזערי לפרישה של שכירים קבועים, ואגד אפשרה לכל שכיר קבוע לפרוש פרישה מוקדמת בלא מגבלות כלשהן. למשל, 28 מתוך 56 שכירים שפרשו בשנת 2012 עבדו באגודה פחות משש שנים". והנימוק? "בתשובתה של אגד נמסר כי בשל מצב התעסוקה הקשה במשק והקושי להשתלב בשוק העבודה לאחר גיל 50, היא מתקשה להביא לפרישתם של עובדים שכירים ותיקים".
מענק של מאות מיליונים על קווים שהיא לא מפעילה
באחד המקרים מצא מבקר המדינה שמשרדי התחבורה והאוצר משמשים עבור קואופרטיב אגד כבנק מזדמן. הסיבה: "בעת החתימה על הסכם התחרות משנת 2000 קיבלה אגד מהממשלה מִקדמת התארגנות בסך 90 מיליון שקל" שאגד מחזירה באיחור של 10 שנים כאשר היא "אינה מחויבת בריבית על המקדמה, וטמונה בכך הטבה נוספת".
אבל זה עוד הכסף הקטן: מאז תחילת שנת 2000 הופרטו מאגד 25% מקווי השירות שלה ונמסרו למפעילים חדשים. למרות ההפרטה, אגד ממשיכה לעבוד כאילו לא קרה כלום כי הסכם הסובסידיה כלל לא הצטמצם. הסיבה? "ההוצאה התקנית הופחתה לפי העלות השולית לשעה ולא לפי העלות הממוצעת לשעה". וכמה זה עלה למשלם המיסים? "לפי חישובים שנערכו במשרד מבקר המדינה, הפחתה בהוצאה התקנית לפי העלות הממוצעת לשעה הייתה אמורה להקטין את הסובסידיה לפחות בכ-380 מיליון שקל נוספים". ופה זה לא נגמר: בהסכמי התחרות משנת 2010 נקבע 20% מקווי השירות של אגד יצאו לתחרות בלי מכרז", כך ש"המדינה תשלם לאגד בגין העברתם פיצוי בסך 88 מיליון שקל, אף שהקווים נשארו למעשה בבעלותה". עוד נמצא שאגד הייתה אמורה לוותר על 10% מקווי מהדרין לאוכלוסייה חרדית בעבור פיצוי של 50 מיליון שקל "אף שלא הייתה אמורה להפעיל קווים אלה באופן בלעדי מלכתחילה".
ואם זה לא מספיק מבקר המדינה גילה ש"בהסכם הסובסידיה התחייבה אגד לחתום על הסכם תחרות חדש עד סוף שנת 2008. ההסכם נחתם באיחור של שנה וחצי והוחל בדיעבד" מינואר 2009. והמחיר לקופת המדינה? "התחולה בדיעבד של ההסכם משמעותה תשלום נוסף של כ-296 מיליון שקל לאגד", קובע המבקר. לקינוח מגלה המבקר שאגד התחייבה במסגרת אחד מההסכמים האחרונים שחתמה שהיא תקים "מערכת כרטוס חכם משותף למפעילי תחבורה ציבורית שונים. למרות זאת קיבלה אגד בהסכם התחרות 2010 כ-45 מיליון שקל להקמת המערכת".
אין ידע, אין מסמכים והנוסעים משלמים את המחיר
לסיכום הפרק שעוסק באגד מנסה מבקר המדינה לכמת את בזבוז הכספים של משרדי האוצר והתחבורה בכל הנוגע לתחרות בשירותי התחבורה הציבורית, ומגיע למסקנה ש"הביקורת העלתה פערים ניכרים בין משרד האוצר לאגד בהצגת עלותו של הסכם התחרות 2010. לפי משרד האוצר מדובר בעלות של 683 מיליון שקל למדינה, ולפי אגד מדובר ב-1.3 מיליארד שקל".
אז איך מגיעים לפער כל כך קיצוני? אף אחד לא יודע, ואף אחד לא מסוגל לנפק הסברים. מבקר המדינה מצא ש"התקיימו דיונים רבים בין נציגי הממשלה לנציגי אגד לקראת החתימה על הסכם התחרות בשנת 2010, אבל "איש מהם לא ריכז בתיק מסודר את המסמכים הרלוונטיים, כגון פרוטוקולים של צוות המשא ומתן והסכמות שהתקבלו בנושאים שנידונו". אחת הסיבות לכך עלולה להימצא בממצא ש"הגורמים המקצועיים במשרד התחבורה ובמשרד האוצר לא היו בקיאים בסבך ההסכמים ובפרטיהם ולכן היו תלויים בידע ובניסיון של גורמי ייעוץ פרטיים. מצב זה עלול לפגוע ביכולת הבקרה של משרד התחבורה על ביצוע ההסכמים".
מיכאל נגר, יו"ר חברת דן צילום: ישראל הדרי השורה התחתונה במקרה זה מונחת כולה לפתחם של משתמשי התחבורה הציבורית: לא רק שהם שילמו מכספי המסים שלהם תוספות בשווי מאות מיליונים מבלי שהיה בכך צורך, שפירא מצא ש" קיימים פערי מחירים בתעריפים של התחבורה הציבורית בין המפעילים ואף אצל אותו המפעיל בקווים במסלולים דומים".
דן מבצעת רכש מבלי לקיים הליך תחרותי
בדיקת מבקר המדינה יוסף שפירא בחברת התחבורה הציבורית דן התרכזה בהליך רכש האוטובוסים, חלקו ממומן על ידי משרדי האוצר והתחבורה. הרכש מתבצע מקרן ייעודית שהעבירה לדן בין 2007 ל-2011 כ-460 מיליון שקל.
מבקר המדינה נוסף שפירא מצא כי 30 השנה האחרונות מבצעת דן רכש מבלי שהיא מקיימת כל הליך תחרותי, למרות שהחברה התחייבה לקיים אחד שכזה בתמורה למענק. העדר הפיקוח הוביל לכך ש"במשך שנות העבודה עם הספקית התגלו כשלים בתפקודה, ובהם בין היתר איחורים באספקת שלדות, בעיות במנועים, חסרים במשלוחים של השלדות ותמיכה טכנית לקויה"
אבל לדן זה לא הפריע - לטענת המבקר "למרות זאת המשיכה דן לשמש לקוחה נאמנה לאותה ספקית (אוטובוסים - ל"ג). גם משרד התחבורה ומשרד האוצר לא עמדו על ביצוע הליכי רכישה תחרותיים, חרף האמור בהסכם וחרף הערה דומה בדוח על ביקורת שעשה מבקר המדינה בחברת אגד".
בנוסף, העדר הפיקוח הוביל לכך שבכל שנה בין 2007 ל-2010 "הצטברו בקרן עודפים שבין 72% ל-100% מסכום התמיכה השנתית של המדינה. סכומם הכולל של העודפים - בין 62 ל-87 מיליון שקל". דן מבחינתה לא הכינה נוהל רכישות ציוד כאשר "כל הרכישות מבוססות על חוזה בסיס (עוד משנת 1994) שלא אותר בחברה". מבקר המדינה לא קיבל לידיו שום הסבר לתופעה, מה שמוביל אותו למסקנה ש"הדבר אף מצביע על זלזול לכאורה של החברה בחובתה לפעול בצורה מסודרת ושקופה, דבר הנדרש במיוחד נוכח כספי הציבור המרובים שהיא מוציאה בכל שנה".
תגובות:
דובר אגד, רון רטנר, מסר בתגובה:"אגד קיבל את ממצאי דו"ח המבקר, רובם טופלו ותוקנו. יתר ההמלצות ייושמו עם חידוש הסכם ההתקשרות הבא של אגד עם הממשלה".
ממשרד התחבורה נמסר, בנושא סדרי רכישת אוטובוסים בחברת דן, כי המשרד קיבל את ממצאי דו"ח הביקורת ופועל לתיקון כל הליקויים שהתגלו בדו"ח. "משרד התחבורה גיבש נהלי עבודה לקרן ההצטיידות. נהלים אלה נמצאים בימים אלה בדיונים מול חברת דן, מתוך מגמה לאשרן בקרוב. במסגרת הנהלים יוסדרו חובת הדיווח של דן להנהלת הקרן, מתכונת ביצוע ההליכים התחרותיים, האישורים המתבקשים להנהלת הקרן וההנחיות לתיעוד התנהלות ברמת הרכש. עודפי מזומנים שהצטברו בקרן, מקורם בהתמשכות הליכי רכש בחברת דן שנבעו, בין היתר, מעמידתה של הממשלה על הצורך בביצוע הליכים תחרותיים לרכישת . משרד התחבורה, לא היה מודע לקבלת מכלולים שווי כסף בתמורה מהספקיות, בהקשר לרכש האוטובוסים. משרדנו רואה זאת בחומרה ופנה לחברת דן, להשבת שווי ההטבה לקרן ההצטיידות לאלתר. בכוונת המשרד להגדיל באופן משמעותי את הפיקוח על התנהלות הרכש בדן".
ממשרד האוצר נמסר כי ילמד את דו"ח המבקר ויפעל ליישום המלצותיו.
מדן נמסר בתגובה, "רכש האוטובוסים של דן מנוהל על ידי "קרן הצטיידות" ייעודית, המורכבת מנציגי דן והממשלה. רכש האוטובוסים של דן נעשה בהליך מקצועי, ענייני וכלכלי, הכפוף למגבלות ואילוצים קשיחים המוטלים על דן, לאחרונה התקבלו אצל דן הנחיות חדשות של משרד התחבורה בקשר להליך ביצוע רכש האוטובוסים. כבעבר, דן תפעל, בשיתוף פעולה ותיאום מלא עם משרד התחבורה לביצוע הנחיותיו ולהשגת תוצאות אופטימליות במיצוי תקציב הרכש, על אף המגבלות הקיימות.
"דן רוכשת אוטובוסים מיצרן בינלאומי מוכר, איכותי ומוביל (MAN - ל"ג). בשל מגבלות המוטלות עליה, דן אינה חופשית לבצע התקשרויות ארוכות טווח או להתחייב לרכוש כמויות גדולות של אוטובוסים במידה הרצויה שהיתה מאפשרת לה גמישות ויכולת מיקוח.
"דן עומדת על המשמר ומקפידה על תקינותם ואיכותם של האוטובוסים והחלפים הנרכשים על ידה ושבהם היא עושה שימוש. אין כל יסוד לאמירה ואף לא לרמיזה, כי דן עושה שימוש בחלפים לקויים. דן רוכשת אוטובוסים ומשתמשת בחלפים טובים וראויים, העומדים בדרישות הדין ובכל התקנים המחמירים".
