פרשנות
קרנית פלוג: עוד מאותו דבר
הנגידה החדשה היא בבואה של קודמה, סטנלי פישר - והעובדה הזו צריכה להדאיג אותנו
במינוי של קרנית פלוג יש את כל המרכיבים האופטימליים מבחינת בנימין נתניהו: הפתעה (כמו שנתניהו אוהב), אשה (פמיניסט כמו אובמה) וגם זה שכרגיל הוא צריך להגיד את המלה האחרונה.
רבים תהו ביום רביעי האחרון מה היה לנתניהו וללפיד לדון במשך שעתיים על מינוי הנגיד הבא. הכל כבר היה על השולחן - שלושה מועמדים סבירים שכולם אושרו בידי ועדת טירקל כבר לפני למעלה מחודש. צריך רק לבחור אחד מהם. והנה גם שעתיים לא הספיקו להם כדי להכריע בשאלת הנגיד הבא.
האחד אמר אקשטיין השני אמר מדינה. הראשון פוסל ואומר לרה"מ - שמעתי דברים נוראיים מיעקב פרי על התקופה ששניהם היו בבנק מזרחי, ומזכיר בחטף את הבונוס השנוי במחלוקת ואת הביקורת הציבורית הצפויה. האופציה של בלכר עולה, אבל רגע, הוא לא בדיוק הוכיח את עצמו בחצי השנה הקצרה שהיה נגיד בארגנטינה. אז אולי שוב אקשטיין, בלכר, מדינה? לכל אחד מהם יש יתרונות וחסרונות, אבל החיסרון הכי גדול שלהם הוא הזיהוי שקיבלו בשבועות האחרונים עם אחד מהאישים - נתניהו או לפיד.
הזיהוי למחנה של לפיד או נתניהו, ולא אתגרי הנגיד הבא כפי ששיווקו זאת אנשי הלשכות של השניים, הפך את הפגישה ביום רביעי מפגישה של עשר דקות לשעתיים ארוכות ולמבוי סתום. בסיטואציה הזו הפכה קרנית פלוג, המועמדת שנתניהו התנגד לה נחרצות עד כה, לסולם שלו. הוא לא יתפשר על אקשטיין שבו תומך לפיד וייצא קטן, הוא לא יכפה על לפיד את מדינה, מינוי שיגרור אחריו תגובות מעורבות. הוא יחזור לנקודת המוצא, יבחר בעצמו בפלוג וייצא גדול. גאוני.
במינוי הזה יש את כל המרכיבים האופטימליים מבחינתו: הפתעה (כמו שנתניהו אוהב), אשה (פמיניסט כמו אובמה) וגם זה שכרגיל הוא צריך להגיד את המלה האחרונה.
אבל ההתנהלות הזו הרבה יותר מדאיגה מאשר משעשעת. האבטלה מאיימת להרים ראש, מחירי הדיור בטיסה מטורפת, שער הדולר הנמוך גורר לאבדון את היצוא הישראלי, בבורסה אין מסחר של ממש, כלי הריבית מיצה עצמו, אירופה מקרטעת, אמריקה עוד מתאוששת - והמדיניות הכלכלית של מדינת ישראל מנוהלת כמלחמת אגואים של שני טיטאנים. תוסיפו לכך את העובדה שהיועצת הכלכלית החדשה של הממשלה מגיעה לתפקיד מסורסת וחבוטה, וכמי שחבה את המינוי שלה לאיש שהיא לא מעריכה ולא מכבדת, וגם הוא לא ממש אוהב אותה - ותקבלו מתכון מבהיל להרס הכלכלה.
קרנית פלוג צילום: עמית שעל
והנה עוד שני סיפורים שיכולים ללמד עד כמה מביכה ההתנהלות סביב מינוי הנגיד בעשרת החודשים שחלפו מאז שסטנלי פישר הודיע על סיום תפקידו. מקורבים ללשכת ראש הממשלה אומרים כי ההתנגדות שלו למינויה של פלוג לא התחילה בסיבוב הזה, אלא כבר עם מינויה למשנה לנגיד בנק ישראל בקיץ 2011. מספרים כי כבר אז נתניהו לא שבע נחת מהמינוי ואמר זאת לפישר. על פי אותו סיפור, נתניהו אף הודיע לפישר כי בשום פנים ואופן לא יתמוך במינוי פלוג לנגידה כאשר יידרש לבחור נגיד חדש, וביקש ממנו להעביר את המסר גם אליה. נתניהו יצא מהשיחה הזו כשהוא משוכנע שקיימת הבנה בינו לבין פישר - פלוג תמונה למשנה לנגיד, אך בבוא היום לא תראה בעצמה מועמדת לנגיד.
ההסכמה הזו התפוצצה לנתניהו בפרצוף כבר במסיבת העיתונאים שכינס פישר ובה הודיע על פרישתו ורמז כי הוא תומך בפלוג. נתניהו חש מרומה. ככל שגברה הביקורת הציבורית על התנגדותו לפלוג, כעסו על פישר ועל פלוג גבר. למערכת השיקולים המקצועית של נתניהו נכנס גם השיקול הנפשי - איך יוכל לבחור בה לאחר ה"תרגיל" שהיא ופישר עשו לו. בסיטואציה הזו נדרש נתניהו לעבור מסע ארוך וקשה כדי לבחור בה שוב. אלמלא התארך מינוי הנגיד כל כך, אלמלא כבר היתה קרנית ממלאת את התפקיד ביציבות יחסית כבר כמה חודשים, אלמלא משחקי הכוחות עם לפיד, פלוג לעולם לא היתה מגיעה ללשכת הנגיד.
מדוע טרכטנברג פרש?
השיקולים שמנעו מפרופ' מנואל טרכטנברג להגיע ללשכת הנגיד מטרידים לא פחות. טרכטנברג, למרות היעדר הניסיון המוניטרי שלו, נחשב למועמד מבטיח בתקופה מסוימת. הוא מכיר היטב את המערכות מתפקידיו כראש המועצה הלאומית לכלכלה וי"ר הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המוסדות להשכלה גבוהה, הוא דמות מוכרת מהבחינה הציבורית הודות לוועדה שהוביל בעקבות המחאה החברתית של קיץ 2011, יש לו חושים פוליטיים מחודדים (לפעמים מחודדים מדי), ובסך הכל הוא מועמד מתאים שעל פניו גם לא נראה שהיתה לו בעיה לצלוח את ועדת טירקל. אפילו לפיד, שטרכטנברג נחשב אחד המורים שלו לכלכלה, היה מקבל באהבה את המינוי הזה.
אז מה בכל זאת קרה? התדמית של טרכטנברג, זה מה שקרה. נתניהו, שמינה את טרכטנברג לעמוד בראש הוועדה לבחינת המדיניות החברתית בעקבות המחאה, יצר מועמד עתיר יחסי ציבור חיוביים - והגולם איים לעלות על יוצרו. מקורבים לשניים מספרים שהפגישה ביניהם בעניין הנגידות התמקדה בתדמית הציבורית הזו. נתניהו הקשה ודרש כל מני הבטחות שנגעו ליחסי הכוחות ביניהם, במיוחד בפן התקשורתי, וטרכטנברג פרש מהמרוץ.
בין אם המחקר המפורסם של פלוג שבו ניפצה את המיתוס כאילו המדיניות הכלכלית של נתניהו הביאה למרב צמיחה שאחרי המשבר של 2003 היא האחראית לעובדה שנתניהו לא רצה בה תחילה לתפקיד, בין אם מדובר באג'נדה הכלכלית הימנית פחות מזו של ראש הממשלה ובין אם מדובר סתם בשוביניזם או הכתבה של אשת ראש הממשלה, הדבר העיקרי שצריך להטריד את אזרחי ישראל ביחס לפלוג הוא בדיוק הדבר שכה רבים זוקפים לזכותה – הקרבה הרעיונית לנגיד היוצא סטנלי פישר. פלוג היא בוודאי כלכלנית מוערכת, היא עברה בחייה את כל התחנות הנכונות שמכשירות אותה לתפקיד, אבל היא בבואתו של פישר - ועל אף שהוא נחשב לנגיד מוצלח, העובדה שצפוי לנו עוד מאותו דבר צריכה בכל זאת להדאיג אותנו ומטילה את חובת ההוכחה עליה. .
בדומה לפישר, פלוג לא רואה בבנק ישראל את הגורם שאחראי על טירוף מחירי הנדל"ן - והיא לא תהסס (כפי שכבר קרה בתקופת כהונתה כממלאת מקום) להוריד עוד את הריבית גם במחיר של ניפוח בועת הנדל"ן; היא גם לא תהסס להמשיך במדיניות רכישת הדולרים האובססיבית של קודמה. החשש הוא שתקופתה של פלוג עלולה להתאפיין ככהונה דו-ראשית של נגידה בפועל ושל נגיד צללים (פישר) על כל היתרונות והחסרונות הנלווים לכך.
