חוק קרן הגז מתמהמה כבר שנתיים בדרך לאישור כנסת

לפי חוק ששינסקי, שבו נקבע כי יוטל מס רווחי יתר על הגז והנפט, עד נובמבר 2011 היתה אמורה לקום בישראל קרן הגז - קרן שאמורה לנהל את הרווחים של המדינה ממכירת הגז. שנתיים לאחר המועד שנקבע, הקרן עדיין נמצאת בהליכי חקיקה בכנסת.

לפי הצעת חוק קרן הגז שאושרה בממשלה באפריל האחרון, עד מאי 2014 אמורה הכנסת לאשר את החוק. ההצעה נמצאת בימים אלו בוועדת המדע והטכנולוגיה, שמכינה אותה לקריאה שנייה ושלישית. עד אז חברות הגז צפויות להעביר ממס ששינסקי כ־500 מיליון שקל, מתוכם עברו כבר כ־300 מיליון שקל שתקועים בינתיים בקופת האוצר, עד שתוקם הקרן.

משה גפני, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה צילום: עמית שעל

לפי התכנון, הקרן תנוהל במודל הנורבגי - כלומר דירקטוריון ותחתיו ועדת השקעות. הדירקטוריון, שייקרא מליאה, יכלול חמישה אנשים - שר האוצר יעמוד בראשו ותחתיו יהיה נציג מדינה נוסף ועוד שלושה עובדי ציבור. תחת הדירקטוריון תפעל ועדת השקעות שתכלול נציג מהאוצר, נציג מבנק ישראל ושלושה אנשי ציבור בעלי מומחיות בתחום ההשקעות. תחתיה תעבוד יחידת תפעול שתהיה אחראית על קנייה ומכירה בפועל.

הקרן תשלם למדינה בכל שנה 3.5% מהכנסותיה. גובה הכסף שהיא תניב תלוי בכמות יצוא הגז, אך ההערכות הן כי מדובר בכ־300 מיליארד שקל עד 2040. לפי חוק ששינסקי, כאמור, הקרן היתה אמורה לקום עד נובמבר 2011 אך למרות שהיא לא קמה עד היום חברותה גז כבר משלמות עשרות מיליוני שקלים מס, אלא שבמקום ללכת לקרן הוא "נבלע" בקופת האוצר.

חברי הכנסת מתלבטים כעת האם לשנות את הגדרת החוק שלפיה כל הכסף של הקרן יושקע מחוץ לגבולות ישראל. לפי ההצעה, כספי הקרן ישמשו למטרות "חינוכיות, חברתיות וכלכליות" - הגדרה מעורפלת שדורשת חידוד.

אך המוקש העיקרי של הצעת החוק הוא מה יהיה הרוב המינימלי של ח"כים לאישור השימוש בכספי הקרן במקרה חירום. לפי הצעת החוק ניתן יהיה להשתמש בכספי הקרן עבור מקרה חירום באישור רוב של 65 ח"כים. מדובר ברוב שאינו רגיל - 61 ח"כים - אך כל קואליציה יכולה להשיגו בקלות ולהשתמש בכספי הקרן כדי לפתור מצוקה רגעית.

לכן הציע ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד) להעלות את הרוב ל־80 ח"כים. גם יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה משה גפני (הבית היהודי) וגם שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ הסכימו כי יש להעלות את המספר הדרוש לרוב, אך כי 80 הוא מספר גבוה מדי, שכן הוא ישבית את האפשרות להפעיל את הקרן.

הבעיה השנייה היא שבהצעת החוק לא מוגדר מהו מקרה חירום בדיוק, מעבר למלחמה או אסון טבע, שבו לממשלה מותר בכלל להציע להשתמש בכספי הקרן, או כמו שאמר שטייניץ בעצמו: "בכל שלוש שנים יש פה מקרה חירום".