אנשי הקבע: השמורה האחרונה
בצבא אומרים שהם נלחמים לשמר אנשים איכותיים, אבל כך גם מערכות ציבוריות אחרות
הדיון שהתקיים אתמול בוועדת העבודה של הכנסת נועד לקהל אחד: התקשורת. המטרה: להשפיע על ראש הממשלה בעת שיכריע על תקציב הביטחון לשנתיים הקרובות.
יעלון ואנשי צה"ל מעוניינים להעביר מסר, ובצדק, לחיילי צה"ל ולקציניו: יש מי שדואג לכם מול כוחות הרשע של האוצר. שנית, הם מעוניינים להעביר מסר לציבור שאם ראש הממשלה יחליט שהוא לוקח את הצד של האוצר בוויכוח, שיידע הציבור שהוא זה שהפקיר את אנשי הצבא, לא הם.
בדבר עקרוני אחד צודקים נציגי צה"ל, בראשות ראש אגף כוח אדם אלוף אורנה ברביבאי, וצודק שר הביטחון: משרד האוצר מפר הסכמים באופן שיטתי וסדרתי. היום זה הביטחון, מחר זו מערכת הבריאות, אחר כך אלה המורים, ויש עוד הרבה בדרך.
ולמרות זאת, מה שיעלון וקציני הצבא הבכירים לא מבינים הוא שנגמר העידן שבו אנשי הקבע היו שה שלא נוגעים בו. ההטבות האינסופיות שאנשי הקבע מקבלים עולות שוב ושוב לדיון הציבורי משום שיתר הציבור, שמשלם על ההטבות האלה, נאנק תחת יוקר המחיה.
הם צודקים, יעלון וברביבאי - בצבא אכן צריכים להיות אנשים טובים מאוד. אבל כך גם במערכות ציבוריות אחרות, חשובות לא פחות.
ברביבאי היתה היחידה אתמול בדיון שהתייחסה לנקודה הזו, בניגוד לשר הביטחון שכנראה לא רוצה להסתכל למציאות בפנים. לדבריה, היא מודעת שגם במקומות אחרים צריכים אנשים מצוינים, אך בצל האיומים הביטחוניים הצורך של הצבא קודם לכל.
זו עמדה לגיטימית לחלוטין. וזו צריכה להיות ההכרעה של הדרג המדיני: האם ישראל היא עדיין מדינה שמקדשת את הצבא מעל לכל; או שהיא לא יכולה להרשות לעצמה להפקיר תחומים אזרחיים, משום שאז יהיה לנו הצבא הטוב בעולם, ועיי חורבות אזרחיים מסביב.