כבר לא מאובנים

בוול סטריט שורת הרווח מנצחת כל שיקול אחר. כשחברה ציבורית מצליחה מודיעה על "תוכנית התייעלות", או בעברית פיטורים המוניים, המסכים הופכים לירוקים והמצלמות קולטות חיוכים גדולים על רצפת המסחר. למרות הרושם הזה, הבורסה האמריקאית אינה עד כדי כך מבוצרת במגדל השן כשמדובר על השינוי האקלימי ועל מקורות האנרגיה המסורתיים והחדשים. בשבוע שעבר הקשר הבלתי נראה לכאורה בין תיק ההשקעות לאיכות הסביבה הגיע לסוג של פעולה מוחשית. קואליציה של 70 חברות ניהול כספים שיגרה מכתב חריף ל־45 חברות אנרגיה מהגדולות בעולם שעוסקות בדלקי מאובנים, כלומר נפט, גז ופחם, וקראה לחברות לשקול שוב את מודל "העסקים כרגיל" שלהן. אפילו חברות הביטוח מתחילות לחשוב שאולי עדיף להשקיע בקלינטק ובחברות אנרגיה ירוקות. ב־2011 שילמה תעשיית הביטוח האמריקאית פיצויים של 32 מיליארד דולר לנפגעי מזג האוויר. ב־2012 עלה סופר־הוריקן סנדי לבדו 25 מיליארד דולר למבטחים האמריקאים. אז עכשיו גם וול סטריט דואגת. המניעים הם עדיין רווח טהור, אבל מה זה משנה איזה אסימון, כל עוד הוא נופל.

לוחות סולאריים. תחרותיים גם במחיר

1. יותר מדי רזרבות

כרטיס אדום לחברות המזהמות

קואליציית הקרנות שפנתה לחברות האנרגיה כוללת 70 חברות והיא מונהגת על ידי הארגון הסביבתי־עסקי CERES ומנהלת נכסים בהיקף של 3 טריליון דולר, כ־5% מהתמ"ג העולמי. חברות הגז והנפט קיבלו מ־70 הקרנות, בהן שתי קרנות הפנסיה הגדולות בקליפורניה, קרן האלמנות הסקוטית ו־F&C management, כרטיס אדום המזהיר אותן מפני השקעות פזיזות ברזרבות דלקי המאובנים בעולם שבו האקלים משתנה ושבו יותר ויותר צרכנים מתחילים לגלות העדפה למקורות אנרגיה חלופיים והרבה פחות מזהמים.

2. החקיקה והצרכן

היעד להפחתת גזי החממה הפך לחוק

המכתב של קואליציית הקרנות לא הופיע משום מקום. בשנת 2012 לבדה השקיעו 200 חברות דלקי המאובנים הגדולות בעולם סכום של 675 מיליארד דולר בגילוי ובאיתור עתודות חדשות של דלקי מאובנים. החברות הללו מתמודדות עם חקיקה חדשה שמגבילה זיהום כחלק מהאתגר להפחית 80% מגזי החממה עד 2050, לצד רצונם של צרכנים לקבל מוצרים יעילים יותר אנרגטית.

בארה"ב, למשל, נרשמה השנה ירידה חדה בצריכת האנרגיה בעקבות שיפורים דרמטיים שהוכנסו במנועי המכוניות ובצריכת הדלק שלהן.

3. מניות האנרגיה בשפל

האנרגיה הנקייה הופכת לתחרותית

המניות של חברות הגז באמריקה צנחו לשפל חדש בעקבות הרזרבות העצומות שהן מחזיקות, שכן במקביל האנרגיה הנקייה מתחרה היטב במפעלי האנרגיה הקונבנציונלית ובימים שטופי שמש או סחופי רוחות אף מביסה אותם בתעריפים. הקואליציה של CERES מוטרדת אם כן לא רק מהסביבה, אלא גם מכך שההתפתחויות יתקעו את המשקיעות בעשורים הקרובים עם נכסים ללא קונה. המשקיעים דרשו מהחברות לשקול השקעה במקורות אנרגיה דלי פחמן ונקיים, ודרשו תשובה עוד לפני פגישת בעלי המניות השנתית ב־2014.

4. ראש העירייה בודק

קרנות אקדמיות עוברות להשקיע נקי

אבל CERES אינה הראשונה. תנועה מסיבית בשם דייבסמנט מפעילה לחץ על משקיעים להסיט את כספם מחברות שתורמות לפליטת גזי חממה. אוניברסיטת סירקיוז עובדת כרגע על חלופה להשקעתה בהיקף של 940 מיליון דולר בחברות גז ונפט. אוניברסיטת טאפס, שמחזיקה בקרן בת 1.45 מיליארד דולר, הסיטה חלק מהכסף מחברות דלק מאובנים. הקמפיין מתפשט והביא גם את ראש עיריית סיאטל מייק מק'גין להודיע שיבחן כיצד קרן הפנסיה של עובדי העירייה, שמנהלת נכסים של 1.9 מיליארד דולר, משקיעה את כספה.