בעיות העוני והרעב בעזה רק מחמירות

מדד בינלאומי שנקבע כפונקציה של נגישות למזון מצביע על כך שאצל רוב המשפחות בעזה, 57%, ואצל כשליש מהמשפחות בגדה שורר חוסר ביטחון תזונתי. מדובר במיליון וחצי נפש.

אלה הממצאים העיקריים של דו"חות שפורסמו לאחרונה על ידי ארגון המזון והחקלאות הבינלאומי, הלשכה לסטטיסטיקה של הרשות הפלסטינית וגופים נוספים. ההידרדרות הכלכלית יוצרת אי־יציבות חברתית ומחלישה את כושר המיקוח של הרשות הפלסטינית מול ישראל.

13% מהפלסטינים: מקור ההכנסה שלנו - ישראל

מהם מקורות ההכנסה של משפחות פלסטיניות? על פי נתוני הלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה מינואר 2013, מקור ההכנסה של 32% מהמשפחות, בגדה ובעזה, היה מתמיכות שרובן הגיעו מסוכנות הסעד של האו"ם (אונרר"א). מקורות תמיכה אחרים היו משרד הסעד של הרשות הפלסטינית, וכן ידידי משפחה ושכנים. מקור הכנסה של 16% מהמשפחות היה כסף שהגיע מבני משפחה (בעיקר מהמפרץ). 14% התפרנסו מחקלאות; 13% דיווחו שהן מתפרנסות מעבודה בישראל; 10% מפנסיה ומביטוח; 2% מרנטה ומרכוש. השאר, 44% מהמשפחות, התפרנסו משכר עבודה בסקטורים הציבורי והפרטי. הנתונים עולים על 100%, משום שהיו מי שדיווחו על הכנסות מיותר ממקור אחד.

הבעיה: הרשות הפלסטינית מעכבת את המשכורות

הגורם המרכזי כנראה בנסיגה הסוציו־אקונומית בציבור הפלסטיני היה העיכובים בתשלומי המשכורות בסקטור הציבורי. מדובר ביותר מ־200 אלף עובדי הרשות הפלסטינית וממשל החמאס. ציבור עובדים זה שמפרנס קרוב לשליש מאוכלוסיית הגדה ועזה נהנה שנים ארוכות מיציבות יחסית. השכר שקיבלו היה אמנם נמוך, אבל הגיע בזמן.

בסאם זכארנה, יו"ר איגוד המורים הפלסטינים, מעריך ש־90% מעובדי המגזר הציבורי בשטחים לקחו הלוואות בבנקים, ועכשיו הם חיים בפחד מתמיד שמא המשכורת לא תגיע. מדובר במעמד הביניים הפלסטיני שרובו ככולו סובל מעלייה ביוקר המחיה מ־2011. 80% מהמשפחות דיווחו שב־2012 חלה ירידה בהכנסותיהן. במקרים רבים המשפחות שברו חסכונות ומכרו נכסים. היו שאמרו שהם אוכלים פחות.

חברי ההנהגה הפלסטינית ערים לבעיות, ומנסים לגייס סיוע נוסף.