העבודות השוות שלא צריך בשבילן תואר אקדמי

1. מצילים בחוף הים:

לפי עו"ד גיל בר-טל מהסתדרות המעו"ף, המצילים הצעירים שלא נכללים בהסכמי השכר הישנים מרוויחים פחות. מצילי "דור ב'" משתכרים בממוצע 10,000 שקל בחודש שמשולמים כל השנה והם עובדים במהלך חודשי הקיץ, שישה ימי בשבוע. המצילים הם עובדי עירייה ובגלל שימי העבודה ארוכים וכך גם שבוע העבודה, הם צוברים תשלום עבור שעות נוספות שמכלכל אותם במהלך חודשי החורף. כדי להיות מציל בחוף הים צריך לעבור קורס מקצועי בהצלחה.

סוכת מציל צילום: עמית מגל

2. מפעילי עגורן

מפעיל עגורן צריח הוא מקצוע שנלמד במסגרת קורס באישור משרד התעסוקה. זהו תפקיד שבו העובד ניצב בצריח המנוף, מכוון וממקם את חומרי הבנייה במקומם, הוא עשוי אף להיות מסוכן. מפעיל העגורן עולה לצריח בבוקר ויורד ממנו רק בתום יום העבודה, עם הפסקות קצובות. שותף לו ה"אתת" שממונה על כיוון כמנוף מהקרקע.

עגורן באתר בניה ברחוב יפת ביפו צילום: עמית מגל

3. מפתחים בהייטק

מתכנת, לא כולם מהנדסים צילום: shutterstock

4. רתכים תת ימיים

רתכים תת ימיים הם אלו שמתקנים דברים שהתקלקלו מתחת למים, צינורות, משאבות, סכרים או תיקון חורים באניות. "העבודה היא בעצם שילוב של ידע בריתוך יבשתי וצלילה", אומר אבי ברסלר, בעלי חברת ברסלר עבודות ימיות. ההכשרה כוללת קורסים בריתוך רגיל ומסגרות וכן נדרש כמובן רישיון צלילה. "הטכניקה דומה מאוד לריתוך יבשתי והשינוי הוא שיש מים ולכן תנאי העבודה קשים יותר, הראות לקויה, ויש אלקטרוליזה", הוא אומר. שכרם של הרתכים התת ימיים מתחיל ב-500 שקל ליום ורתך מיומן יכול להגיע גם ל-1,500 שקל ליום. לדברי ברסלר עבודות הריתוך בדרך כלל מתבצעות בעומק של עד 15-20 מטר ונמשכות כארבע-חמש שעות בכל פעם כאשר היכולת להישאר מתחת למים תלויה בעומק. חיבור מתכות בריתוך זה חלק אחד מתוך התיקון שכולל גם עבודת חיתוך והשחזה תחת ימיים. רתכים תת ימיים יכולים להיות פרילנסרים או להיות מועסקים באחת מהחברות לעבודות תת ימיות.

רתך תת ימי, יכול להגיע לשכר של 1,500 שקל ליום צילום: cc by Stefan Kühn

5. הנדסאי אדריכלות נוף

הנדסאי אדריכלות הנוף הם אלו שמתכננים ומעצבים את השטחים הפתוחים, את המרחב הציבורי, בין אם מדובר בשטחים ציבוריים פתוחים או סביב מבני מגורים, וכן, גם גינות. "הנדסאי אדריכלות הנוף מנסים לשמור על איזון בין פיתוח הנוף לשימור הסביבה הטבעית", אומר נתנאל בלוקא, הנדסאי אדריכלות נוף, מרצה במכללה הטכנולוגית רופין ובמכללת סינגלובסקי. מדובר בעבודה משרדית במשרדי אדריכלי נוף של תכנון כאשר הפרויקטים מגיעים מרשויות מקומיות ויזמים פרטיים. ההכשרה היום בישראל מתבצעת בשני מסלולים, אחד במכללות הטכנולוגיות וכן יש תואר ראשון אקדמי שנלמד בטכניון. לאחר סיום ההכשרה חלק מהסטודנטים הולכים למשרדי התכנון הפרטיים או ברשויות המקומיות, ישנם כאלו שהולכים לתחום הביצוע, גינות פרטיות או ציבוריות ויש כאלה שהולכים להיות מפקחי עבודה. אדריכל נוף במחלקת תכנון בעירייה מרוויח סביב ה-15 אלף שקל בחודש, ומנהלי חברות גינון מגיעים לשכר של 20 עד 30 אלף שקל בחודש. 

מתכננים את המרחב הציבורי, אדריכלי הנוף

6. עובדי מכרות

כשחושבים על עובדי מכרות בדרך כלל עולה תמונה של פועלים קשי יום מפוייחים מימים ארוכים מתחת לאדמה. בישראל, רוב העובדים בכרייה וחציבה הם אלו שכורים אשלג בים המלח וחוצבים פוספטים בנגב. לפי נתוני הלמ"ס, השכר הממוצע לשכיר בענף הכרייה והחציבה הוא 24,700 שקל לחודש ועד 26,700 שקל בחודש. העובדים האלו מועסקים רובם במפעלי כיל שמעסיקים אלפי עובדים בנגב, ביניהם גם עובדים מקצועיים רבים שאינם אקדמאים. התפקידים שאינם מצריכים תואר כוללים תפעול, אחזקה, מטה, עובדי אחזקת ציוד מכני כבד, מפעילי מתקנים, עובדי תחזוקה ומפעילי מכרות מכרות במפעל רותם אמפרט נגב. לאחר המיון בחברה המועמדים עוברים קורסים והכשרות מקצועיות על חשבון החברות. בכיל מפרגנים לעובדים: "עובדי חברות כיל מתגאים בתנאי העסקה טובים ומתרבות ארגונית הידועה באיכותה ואלו כוללים תנאי עבודה מעולים, שכר ורווחה מהטובים במשק, שי לחג, חופשות ונסיעות לחו"ל, תנאים סוציאליים, ביטוחים שונים ועוד. רוב העובדים מועסקים תחת הסכמי העסקה קיבוציים".   

מפעיל דוברה במפעלי ים המלח צילום: נטלי קדוש כהן

7. חשמלאים

חשמלאים עם תעודת חשמלאי יכולים לעבוד בתעשייה, בבניין, בתחזוקה של רמזורים, מערכות מיזוג אוויר ולהגיע גם לתפקידי ניהול צוותי אחזקה כאשר מקום העבודה הנחשק הוא כמובן חברת חשמל. המשכורת הממוצעת של העובדים באספקת חשמל היא 17.7 אלף שקל בחודש לפי נתוני הלמ"ס, ובחברת החשמל השכר הממוצע של העובדים עומד על 22,443 שקל בחודש לפי נתוני הממונה על השכר באוצר. מנהל מחלקה בחברת חשמל יכול גם להגיע לשכר של 42 אלף שקל בחודש.

עובד חברת חשמל צילום: אפי שריר

8. מנהלי רפתות

עבודה עם פרות היא לא לכל אחד, אבל מי שאוהב לעבוד בחוץ עם בעלי החיים יכול להגיע לשכר של 11 אלף עד 18 אלף שקל בחודש בתור מנהל רפת. הרפתות בישראל ידועות כמאוד מתקדמות טכנולוגית כאשר ישנם מערכות שמזהות את הפרות, את תפוקתן, משקלן וכמה הן אוכלות. עדיין, עבודת מנהל הרפת היא תובענית ודורשת שעות רבות וזמינות מסביב לשעון. המקצוע, ניהול בתחום בעלי החיים, נרכש בשני מסלולים עיקריים, מסביר יואב ברנע, יו"ר דירקטוריון הרפתות בצפון. המסלול הראשון הוא לימודי הנדסאי חקלאות במגמת בעלי חיים במכללת רופין, כאשר בתום שנתיים וחצי של לימודים יוצאים עם כלים לנהל רפת חלב. המסלול השני האפשרי הוא ללמוד לתואר ראשון במדעי בעלי החיים בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות.

רפת בקיבוץ רגבים צילום: נמרוד גליקמן