צה"ל ניצח: תוספת של 2.75 מיליארד שקל לתקציבו; לפיד: "אנו עדיין עומדים על כך שמערכת הביטחון תתייעל"
הכסף למערכת הביטחון יגיע מעודפי תקציב של משרדים ממשלתיים אחרים. צה"ל דרש תוספת של 4.5 מיליארד שקל אך האוצר התנגד למהלך. בנוסף יוקמו ועדה ציבורית לבדיקת תקציב הביטחון, וצוות בראשות מנכ"ל משרד רה"מ, הראל לוקר, במטרה לזרז את פינוי מחנות צה"ל מאיזור המרכז
הקבינט הביטחוני בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט לאחר יממה של דיונים, להוסיף 2.75 מיליארד שקל לתקציב משרד הביטחון. ככל הידוע, ההחלטה תקפה לתקציב המשרד לשנת 2014, כך שבמקום שיעמוד על 51 מיליארד שקל, הוא יעמוד על 53.75 מיליארד שקל. עם זאת, הצבא יקבל את התוספת כבר השנה. משרד הביטחון דרש תוספת של 4.5 מיליארד שקל לתקציבו, ואילו משרד האוצר טען מנגד כי אין להוסיף כסף לתקציב הביטחון, לאחר שהממשלה והכנסת אישרו אותו בחודש יולי האחרון.
- תקציב הביטחון: משוואה עם נעלמים
- 3 הערות על תקציב הביטחון
- האוצר רוצה לקחת את הרכב הצמוד ל־70% מאנשי הקבע
הכסף למערכת הביטחון יגיע ממה שלשכת ראש הממשלה מכנה "עודפים תקציביים". בפועל מדובר על תקציבים של משרדים ממשלתיים אחרים, שהמשרדים טרם הצליחו לנצלו. על פי נתוני אגף החשב הכללי במשרד האוצר, מתחילת השנה הוציאו משרדי הממשלה פחות מהמסגרת התקציבית שאושרה להם, בין היתר בגלל שתקציב המדינה אושר רק בסוף חודש יולי השנה. עם זאת, לא מן הנמנע כי במשרד האוצר ידעו כי בסופו של דבר תינתן תוספת למערכת הביטחון, ולכן הקפידו שמשרדי הממשלה יוציאו פחות ממה שמותר להם, בשביל שבתקציב תישאר רזרבה לא מנוצלת.
המשמעות, מבחינת הציבור הרחב, היא הכרעה ערכית של הקבינט הביטחוני וראש הממשלה - יותר כסף לביטחון, פחות כסף לשירותים ממשלתיים אחרים.
בתוך כך, הוחלו להקים צוות בראשות מנכ"ל משרד רה"מ הראל לוקר במטרה לזרז את פינוי מחנות צה"ל ממרכז הארץ כדי לפנות קרקע לבנייה באזורי הביקוש.
בתום הדיון מסר ראש הממשלה נתניהו כי "קיבלנו פה אחד החלטה שמאזנת בין אתגרי הביטחון הגדולים שניצבים בפני מדינת ישראל, ובין הצורך להמשיך ולנווט באחריות את כלכלת ישראל מול המשבר הכלכלי העולמי".
עוד נמסר בהודעת המשרד כי הקבינט החליט על הקמת ועדה ציבורית - מעין ועדת ברודט 2 - לבחינת תקציב הביטחון "על כל מרכיביו". הכוונה היא לבדיקה מעמיקה של מבנה השכר של כוח האדם בצה"ל, לרבות תחום הפנסיה של אנשי הקבע.
במשרד האוצר הביעו הערב מורת רוח לנוכח ההחלטה. עד ישיבת הקבינט זיהו במשרד הזדמנות לבצע שינוי במבנה תנאי השכר של תנאי הקבע, למשל לבטל את הסמכות של הרמטכ"ל להגדיל את הפנסיה התקציבית של אנשי הקבע שפורשים לגמלאות ב-6%, ודברים נוספים. כעת, סבורים באוצר כי צה"ל ימסמס את החלטת הממשלה, וכי עוד ועדה ציבורית לבחינת תקציב הביטחון לא תעזור. זאת משום שכבר עתה, שש שנים בלבד לאחר המלצות ועדת ברודט, משרדי האוצר והביטחון לא מצליחים להסכים על יישומן.
בנוסף, הן במשרד ראש הממשלה והן במשרד האוצר יש מי שאומרים כי ההחלטה להעביר את הכסף כבר עכשיו, כמקדמה לשנת 2014, תתגלה כמוטעית, משום שמערכת הביטחון תחזור גם בשנה הבאה לבקש תוספת נוספת. בנוסף, הזכירו הגורמים כי בחודש מאי האחרון, בעת שהממשלה אישרה את הקיצוץ בתקציב הביטחון, הוחלט כי צה"ל יקבל תוספות תקציב החל משנת 2015 ואילך, וכי כעת המשמעות תהיה העברת כספים גדולים עוד יותר, וכי לא בטוח שלממשלה יהיה המקור התקציבי לכך.
ראש הממשלה מסר בתגובה להחלטת הקבינט: "קיבלנו פה אחד החלטה שמאזנת בין אתגרי הביטחון הגדולים שניצבים בפני מדינת ישראל, ובין הצורך להמשיך ולנווט באחריות את כלכלת ישראל מול המשבר הכלכלי העולמי".
שר האוצר יאיר לפיד מסר לאחר הדיון כי "ראש הממשלה החליט להוסיף לתקציב הביטחון למרות שהתנגדתי לכך בדיון. אנחנו עדיין עומדים על כך שמערכת הביטחון צריכה להתנהל באחריות כלכלית ולהתייעל. לא נשלים עם העובדה שמעמד הביניים נושא בנטל ומערכת הביטחון לא. אני שמח שהצלחנו למנוע העברת מלוא הסכום שביקשה מערכת הביטחון, כי 1.75 מיליארד השקלים דרושים לנו למעונות, לבריאות, לחינוך ולצעדים שיובילו להורדת יוקר המחיה בישראל".
יו"ר האופוזיציה, שלי יחימוביץ' הגיבה על החלטת הקבינט לתוספת תקציב למשרד הביטחון: "הצפוי מראש קרה והקבינט החליט היום הלכה למעשה על ביטול הקיצוץ לתקציב הביטחון. מדאיג מאוד שהחלטה דרמטית על תוספת של 2.75 מיליארד שקלים למערכת הביטחון התקבלה כתוצאה מכיפופי ידיים בתוך הממשלה והדבר מעלה סימני שאלה על דרך קבלת ההחלטות של ממשלת נתניהו. אני קוראת לרוה"מ למצוא מיליארדים נוספים ב"רזרבות התקציביות" לצרכים קיומיים אחרים של אזרחי ישראל ובהם בריאות, חינוך, תעסוקה ורווחה."
גורם בצבא מסר הערב לאחר הדיון בקבינט כי "הרמטכ"ל בני גנץ נלחם על משרתי הקבע ביושר ובאופן נקי ומשיך לדאוג לסגירת הפערים בביטחון ישראל".