גילה מתכנן: רשתות שיווק גדולות יחויבו באישור לפתוח חנות נוספת באותו אזור

הרשות להגבלים עסקיים הציגה לראשונה את המודל לתחרות אזורית בין סופרמרקטים. הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, הציג את המודל ביום ה' האחרון בכנס של ה-OECD. המתווה שהוצג בכנס הוא הכנה ליישום חוק המזון שנמצא על שולחן הכנסת ועבר בשלב זה קריאה ראשונה.

זאת בנוסף לכוונת גילה להחיות סעיף חוק שלא נאכף עד כה ושנוי במחלוקת בעולם ולאמץ גישה חדשנית, שאוסרת על מונופולים מוכרזים בעיקר בתחום מוצרי הצריכה לגבות מחיר שעולה על 20% מעלויות הייצור של אותו המוצר. כך עולה מטיוטת גילוי דעת שפרסם בסוף השבוע.

מדובר במודל לטיפול בריכוזיות אזורית של רשתות שיווק המגדיר אזורים גיאוגרפיים בשוק הקמעונאות ומייסד לראשונה אזורי ביקוש ותחרות עבור כל סופרמרקט. המודל שנבנה על ידי חטיבת התחרותיות ברשות צפוי להיות כלי יישומי מרכזי לאכיפת חוק המזון. החוק שאושר בקריאה ראשונה בכנסת יאפשר לממונה על הגבלים עסקיים לאתר את אותם אזורים ריכוזיים, בהם יש מעט רשתות שיווק שמתחרות זו בזו, על סמך בדיקות מעמיקות של נתוני השוק, ולעשות צעדים על מנת להקטין את הריכוזיות של האזורים הללו, וכך למנוע את הפגיעה בתחרות.

סופרמרקט. הממונה יאתר אזורים ריכוזיים בהם יש מעט רשתות שיווק צילום: גיל קליאן

גילה הסביר את המודל: "על קצה המזלג, כדי לקבוע האם סופרמרקט א' מרסן תחרות מחירים של סופרמרקט ב', אנחנו בוחנים האם הלקוחות הפוטנציאליים של אותו סופרמרקט הם גם הקהל הפוטנציאלי של הסופרמרקט השכן".

אחר כך הסביר גילה את השלבים של יישום המודל. בשלב הראשון, הגדרת אזור הביקוש על פי סוג הסופרמרקט, מיקומו וזמן הנסיעה הממוצע שלקוחות מוכנים לנסוע כדי להגיע אליו. השלב השני הוא הגדרת קבוצת תחרות, כלומר, אילו חנויות מתחרות באותו סופרמרקט (כאשר על פי המודל נדרשת מסה קריטית של לקוחות שנמצאים באזורי הביקוש של שתי החנויות כדי שהחנות תוגדר כמתחרה). בשלב השלישי מחושב נתח השוק של הרשת אליה משתייך הסופרמרקט מתוך כלל המתחרים של הסופרמרקט הנבחן.

על פי ההצעה, ביחס לכל חנות מעל גודל מסוים של רשת שיווק גדולה, יוגדרו הסופרמרקטים המתחרים בה, שיכולים לרסן את כוחה להעלות מחירים. רשת שיווק גדולה שמחזיקה בנתח של יותר מ-30% מפדיון המכירות באותה קבוצת תחרות תהיה חייבת אישור של הממונה על הגבלים עסקיים כדי לפתוח חנות נוספת באזור. החשש הוא שבמקרים מסוימים, רשת שיווק שהיא משמעותית באזור מסוים, יכולה לחסום רשתות מתחרות מלהיכנס לאותו אזור על ידי פתיחת עוד ועוד סניפים בעצמה, באופן שלא משאיר מקום לרשתות המתחרות – אם בגלל מגבלות קרקע ואם בגלל העובדה שהצפת אזור בחנויות פוגעת בתמריץ העסקי של מתחרים לפתוח חנויות נוספות בעצמם. במצב כזה, מונצח המעמד של הרשת הגדולה באותו אזור, ועלולה להיות מונצחת היכולת להעלות מחירים לצרכן.