פרשנות
מה צפוי להסתדרות? מחכים לפיצוץ
לאן ילך עופר עיני? לפוליטיקה? לנוח בביתו? אולי לעסקיו של תשובה? הרבה שאלות עלו עם הכרזתו של יו"ר ההסתדרות על פרישה, אבל החשובה ביותר היא האם הממשלה תנצל את המצב לשינוי סדרי עולם ביחסי העבודה בישראל
11:4805.11.13
1. הכתובת היתה על הקיר: במוסף אנשי השנה האחרון של "כלכליסט" פרסמנו שככל הנראה לעופר עיני נגמר הכוח. כל כך נגמר לו הכוח שלא היה לו אפילו כח להתמודד בבחירות האחרונות לתפקיד יו"ר הארגון שנערכו בשנה שעברה. לתחושתו הוא כבר הרבה מעבר ל"מיצה את התפקיד".
הסיבה היחידה שעוד טרח להתמודד ולהישאר, אומרים בסביבתו הקרובה, היא מתוך תחושת אחריות לארגון עצמו ורצון לוודא שהיורש שלו יהיה אבי ניסנקורן ולא בטעות איתן כבל. זה הסבר מעט תמים, שלא כולל בתוכו קונספירציה מעניינת, אבל ככל הנראה הוא בסך הכל בכיוון הנכון. ההסתדרות מאוד חשובה לעיני, שגדל בה משנות ה-20 לחייו והיה היו"ר הראשון שצמח מתוך ארגוני העובדים. זה לא דבר של מה בכך לעזוב בבחינת "אחרי המבול" ארגון שמזוהה איתך ואתה מזוהה איתו. אז הוא נשאר עוד שנה.
עופר עיני ומאחוריו ניסנקורן. נגמר לו הכוח צילום: עמית שעל 2. השאלה עתה היא לאיפה ילך עיני, בהנחה ולא ילך לפוליטיקה. האם לעסקים של אחרים, האם לעסקים של עצמו, האם לנוח בבית? ואז כשחושבים על השאלה הזו מגלים שהתשובה עליה לא כל כך חשובה, בוודאי לא בסדר הגודל של הדמות שהיום עולה בראש כשאומרים "עופר עיני".
בין אם הוא ימצא תפקיד בכיר אצל יצחק תשובה ובין אם במקום אחר, מעבר לפיסת רכילות ואולי רמיזה לאפשרות של עיני להשתמש בקשרים הישנים לטובת העסקים החדשים, אין במידע הזה עניין גדול. כמו בכירי מערכת הביטחון שמשתחררים ומנסים את מזלם במציאת נפט או מכירת מכוניות, עיני יחזור למימדיו האמיתיים – מנהל מוכשר מאוד, איש של אנשים ומשאים ומתנים אל תוך הלילה, אבל כבר לא "הבורר", האיש שמכתיר ממשלות, האיש עם הגייסות שיכול להשבית את המשק אם רק ירצה. מה-1 בפברואר הוא גנרל במיל' ואלא אם כן יפתיע אז רמת העניין במעשיו העתידיים תהיה בהתאם.
3. ההסתדרות תישאר עם ניסנקורן וזו בשורה לא טובה למשק. לא בגלל ניסנקורן, שבסך הכל עשה עבודה טובה כיו"ר האגף לאיגוד מקצועי ונחשב לאחד מהמבינים הגדולים בדיני עבודה, אלא בגלל הצורך שלו להראות לוועדי העובדים ולבכירי ההסתדרות שמתניו כשל מתני אביו. בתקופה רגועה יותר לא היתה לכך משמעות, אבל בזמן שמול ההסתדרות ישנה ממשלה לעומתית, שראשיה סבורים כי הדרך להון פוליטי הוא בתקיפת ארגוני העובדים והחלשת מעמדם, ניסנקורן לא יוכל להרשות לעצמו כיו"ר ההסתדרות את מה שעיני יכול להרשות לעצמו היום. הוא יצטרך להיות תקיף, נחרץ, לא מתפשר, כזה שהדגלים האדומים שהוא מניף נישאים גבוה. הדרך לפיצוץ מול הממשלה, כולל האפשרות של שביתות נרחבות שיעשו טוב הן למעמדו של ניסנקורן בתוך ההסתדרות והן למעמדם הציבורי של הפוליטיקאים, תתקצר.
עד כה ניסנקורן ידע לעשות זאת, אבל בין השאר כי כל הזמן היה לו את הגיבוי של היו"ר. כל אחד מהוועדים ידע שמילה של ניסנקורן היא כמו מילה של עיני ולכך היה משקל גדול. החל מחודש פברואר כל מילה וצעד של ניסנקורן ישקלו לעומת אלו של היו"ר הנוכחי.
4. ועוד מילה על ניסנקורן. עד כה הוא הצהיר על עמדות שמרניות בכל הנודע ליחסי העבודה. הוא זה שביטל עם כניסתו לתפקיד את הכוונה להגיע מול ארגוני המעסיקים להסכמה על שינוי דרמטי של חוק שעות עבודה ומנוחה, כך שהשעות הנוספות יוכלו להיות מחושבות ברמה החודשית ולא רק לפי יום עבודה. בראיון ל"כלכליסט" בתחילת השנה הוא גם הודיע על התנגדות תקיפה לכל שינוי במעמד הקביעות של עובדי המגזר הציבורי או הליכה לבוררות במקרה של סכסוכים במגזר הציבורי. השאלה המעניינת באמת היא האם עמדות אלו יהוו רף קשיח שיקל על הממשלה לשבור או שבסופו של דבר דווקא ניסנקורן יצליח למנוע כל שינוי, לפחות עד הממשלה הבאה.
