נתניהו: "שינינו את החוק הפיסקלי - זה לא לרוחי, היו לי פרפרים בבטן"
ראש הממשלה דיבר בפתיחת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה. לדבריו, "אנחנו צריכים לשמור על אחריות פיסקלית, שזה אומר להמשיך להוריד את החוב הלאומי שלנו, ואת הגירעונות שלנו". צפו בשידור החי
נתניהו. "לא לשבור את התקציב" צילום: אלכס קולומויסקי נתניהו המשיך, "זה אומר שני דברים: שליטה וריסון של הוצאות הממשלה, לא לשבור תקציב. שינינו את החוק הפיסקלי, לא תמיד לרוחי, היו לי פרפרים בבטן, אנחנו צריכים להקפיד שלא נפרוץ את המסגרות הפיסקליות ולא נתפתה להגדיל את החלק של הממשלה בתוצר הלאומי שהמון מצדיקים את זה. זו פשוט טעות. אין שום סיבה לזה. אנחנו עדיין במקום מכובד בהשוואה לעולם וצריך להבטיח שהוא לא יעלה, אולי יירד באופן מתון.
"דבר שני אסור לכסות גירעונות במיסוי עודף. נטל המס לא צריך לעלות. זו התחרותיות הגלובלית. חברות באות, אנשים מוכשרים נעים ממקום למקום. צריך לשמור על רמת מיסוי סבירה. ואם שומרים על הוצאות סבירות, שומרים גם על מיסוי סביר. זה יעד שמתנגש עם הפופוליזם שאומר שצריך לעשות דברים ממיסוי גבוה ובעיקר מאנשים עם הכנסה גבוהה. מעולם לא פעלתי מההיגיון הזה. לפעמים עשינו תיקונים בלית ברירה כי המציאות הפוליטית כופה את זה עלינו.
אבל כיעד, ואני מדבר בצורה ישירה וישרה - אנחנו צריכים לפעול לריסון הממשלה ולמיתון המיסוי בשביל להמשיך את הצמיחה. כי אם תהיה צמיחה של 4%-5% יהיו לך יותר הכנסות ממיסוי. דעתי לא השתנתה בעניין הזה והזמן מוכיח את צדקת טענותיי.
"תחרות אמיתית מבטיחה מכלול של יתרונות של המוצרים והשירותים לרמה של האזרח הפשוט, דווקא לשכבות הנמוכות יותר שמוציאות הרבה כסף על צריכה. להן זה הרבה יותר חשוב מאשר לשכבות העשירות. לכן התחרות היא כלי גם כלכלי וגם חברתי ראשון במעלה.
"וכאן צריך להפנות את תשומת הלב לשאלה מה מונע את התחרות. במדינות שונות, כולל אצלנו, הריכוזיות הייתה לפעמים ריכוזיות ממשלתית, ואחר כך ריכוזיות הסתדרותית, ואחר כך ריכוזיות פקידותית, אבל יש גם ריכוזיות קרטליסטית או מונופוליסטית של בעלי הון פרטיים. אני מאמין באנשי העסקים הפרטיים, הם המנוע שלנו. אבל בכל מדינה, וזה נכון גם אצלנו, הקרטלים עשו יד אחד עם הפקידות והבירוקרטיה, ולכן החלטתי לפני כמה שנים להקים את ועדת התחרותיות. כי זו התפיסה שלי. אני רוצה תחרות ולא מונופולים - לא ממשלתיים ולא בסקטור הפרטי. ואם אני מפריט אני רוצה להפריט לתוך תחרות, כמה שיותר תחרות. ובשביל להבטיח את זה אנחנו מעבירים עכשיו את חוק התחרותיות".
נתניהו התייחס גם לתקציב הביטחון. "הדרך היחידה שאנחנו יכולים לממן את הוצאות הביטחון שלנו שהולכות ונעשות יותר קשורות בהוצאות טכנולוגיות זה על ידי צמיחה כלכלית. לא על ידי מיסוי יתר, לא על ידי קבלת כסף מאחרים. ולכן כדי שיהיה לנו את הביטחון הקולקטיבי שלנו בעשורים הקרובים אנחנו חייבים להבטיח כלכלה צומחת.
"לכלכלה צומחת יש כמה מאפיינים בעולם המשתנה. אנחנו הצלחנו והשכלנו בעשור האחרון להצמיח את כלכלת ישראל יותר מרוב- אם לא מכל - מדינות המערב כי הבנו מה צריך לעשות בשביל להבטיח את הצמיחה הכלכלית. הגדרנו את זה בעבר, ומה שאמרנו - שנשיג מדינות רבות באירופה בקצב הצמיחה - אכן קרה.
"ועדיין אי אפשר לנוח על זרי הדפנה. צריך להשיג צמיחה של 4%-5%, ולהשיג את רוב המדינות המובילות באירופה. אין שום סיבה שזה לא יקרה. אנחנו בעידן של ידע. ואנחנו צריכים למנף את הידע לצמיחה, ולהביא לשגשוג של כל הציבור הישראלי.
"הדרך הראשונה לעשות זאת היא למנף את היכולות הטכנולוגיות שלנו בשוק. לצורך כך אנחנו עושים זאת בעוצמה גדולה, לא רק בשביל הביטחון הפיזי אלא בשביל להשיג יתרון בכלכלת העולם. החלק הכי צומח בכלכלת העולם היא כלכלת האינטרנט. על הצוואר של הנמר הזה, מאחוריו יש חתול שתופס אותו בצוואר. והחתול הזה אומר שאתה לא מזנק הלאה בלעדי, והחתול הזה הוא הגנת סייבר. אי אפשר להגן על המידע מפני חבלה בלי לפתח הגנת סייבר, ולכן הצורך הזה הוא עצום שהולך וגדל בקצב מקביל לזינוק הנמר.
אנחנו משופעים בתחום הזה בישראל, באופן אבסולוטי אנחנו יכולים ופועלים להפוך את ישראל למעצמת סייבר עולמית. לפני שנתיים הקמנו את מטה הסייבר הלאומי ואנחנו עושים מהלך להביא את המטה הזה יחד עם יחידת 8200 ויחידות אחרות לאוניברסיטת באר שבע. המקום מתחיל להיות צפוף, והדבר הזה כבר מתחיל להשליך על מחירי הנדל"ן לא רק בבאר שבע אלא גם באזורים ליד.
"זה היעד הראשון ויש לו השלכות עצומות להתפתחות הנגב. זה מימוש החזון המקורי של בן גוריון, אבל בחזון שלי זה לא מתממש רק על ידי הכתבת חזון מדינתי אלא בשילוב עם כוחות השוק, והם גדולים וכבירים כאן.
"יש עוד הרבה דברים שצריך לעשות בשביל לחבר את ישראל ואזרחיה לעולם הטכנולוגי. למשל רשת הסיבים המהירים שאנחנו מניחים מקריית שמונה ועד אילת, בשביל לתת נגישות לכל אחד לאינטרנט. ועדיין יש לנו אתגר בתשתיות פיזיות. אנחנו מניחים רשת רכבות מהירה במדינת ישראל. הקדשנו לתוכנית הרב שנתית הזו 27 מיליארד שקל שמטרתם לחבר את המדינה הקטנה שלנו לרשת כבישים מהירים ורכבות מהצפון לדרום. הדבר הזה, יחד עם פתיחת ופישוט הליכי התכנון, פותח לנו משאבי קרקעות, משתמש במחיר הנדל"ן היקר בגוש דן כדי לפתח את אור עקיבא ואת עפולה ויוקנעם ואפילו צפת.
"כי האנשים שגרים מחוץ לגדרה וחדרה נכנסים פתאום למעגל, והצריף שהם גרים בו פתאום שווה הרבה. זו יצירת עושר. אנחנו עושים את זה בצורה שיטתית וברורה.
"אני מוסיף לזה גם דבר שלא פופולארי בעיני הכלכלנים - הוספת פתרון לסגירה אפשרית של תעלת סואץ על ידי יצירת גשר יבשתי בין נמל אילת לאשדוד בשביל לבטח את התעבורה מהמזרח הרחוק לאירופה. הוסבר לי כמה זה לא כלכלי, אבל צריך להבין את המשמעות של הדבר הזה. זה ממנף את היתרונות הגיאופוליטים שלנו וייתן לנו את האפשרות לפתח את הנגב והערבה.
"אנחנו צריכים לאפשר לחברות שלנו כניסה לשווקים המתפתחים, ובעיקר לסין, על ידי יצירת נתיבים פוליטיים ומדיניים. בתחום המים, הבריאות, התשתיות, ואפילו מוצרי מזון. אז אנחנו עכשיו מדברים עם סין בשביל לשלב מומחים ישראלים בצמיחה של סין.
"כל העולם מתעניין בשלושה דברים בישראל: טכנולוגיה, טכנולוגיה ועוד הפעם טכנולוגיה. ואנחנו מעוניינים לשווק את הדבר הזה לעולם.
"בנוסף, אנחנו צריכים לתת את היכולת לילדים שלנו להתמודד בעולם המחר. ועשינו שינוי במערך החינוך, שינינו את המגמה, וצריך להמשיך עם זה. צריך להתמקד בתוצאות. תוצאות זה חשוב. עצם הציפייה לתוצאה, אסור לסטות מזה. זה חשוב מאין כמוהו והוכיח את עצמו באין ספור מדינות. זה צריך להיות במינון נכון, אבל ההישגיות היא דבר חשוב מאוד. אם רק נחנך את הילדים שלנו ולא נאפשר להם נגישות לכלכלה תחרותית, זה לא יעזור. אז יהיו לנו אנשים משכילים, אבל מובטלים".
