פלוג: "גם ממשלה גדולה ומסים גבוהים יכולים להיות מוצלחים מבחינה כלכלית"
לדברי נגידת בנק ישראל, "יש מקום להגברת התחרות בשוק הבנקאות בעיקר בתחום משקי הבית והעסקים הקטנים, אבל זה לא יכול לבוא על חשבון פגיעה ביציבות אלא צריך לבוא במקביל לתהליך התייעלות של הבנקים"
"גודל הממשלה (היקף המגזר הציבורי - ש.א.) הוא ביטוי להעדפה חברתית בין גודל המיסוי לבין גודל ההוצאה הציבורית. יכולה להיות ממשלה קטנה יחסית שממנה נגזרים גם שיעורי מיסוי נמוכים, או ממשלה גדולה יותר שמחייבת גם נטל מס גבוה יותר. שתי האפשרויות יכולות להיות מוצלחות מבחינה כלכלית, כך שהבחירה היא בחירה חברתית", כך אמרה נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג בראיון שערך עמה ירום אריאב יו"ר כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה, שנפתח הבוקר באילת.
- פלוג: "הקטנת המסים הישירים תרמה לעלייה באי השיוויון בישראל"
- הנגידה קרנית פלוג בנאום ראשון: "המשק הישראלי נמצא במצב טוב"
"מנקודת ראות מקרו כלכלית טהורה, צריך לזכור שהדברים כרוכים זה בזה. אם רוצים ממשלה שתספק שירותים בהיקף יותר גדול ובאיכות יותר גדולה, שתשקיע ותתמוך בצורה אקטיבית במנועי הצמיחה, המשמעות היא הוצאה יותר גדולה ולכן מיסוי יותר גבוה. מבחינה מקרו כלכלית אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו גירעון גבוה ואנחנו חייבים להמשיך ולהוריד את נטל החוב. זה קריטי.
"מבחינת ההעדפות, כל עוד נטל הביטחון אצלנו הוא כבד יחסית, המשמעות היא שאם אנחנו רוצים גם שירותים ציבוריים בהיקף ובאיכות שיש במדינות המפותחות זה אומר ממשלה שיותר גדולה מאשר במדינות המפותחות ולכן גם נטל מס יותר גבוה.
"מצד שני, אם אנחנו רוצים שיעורי מס דומים למדינות המפותחות, ובהניתן נטל ביטחון גבוה, המשמעות היא שירותים ציבוריים יותר מצומצמים", אמרה פלוג.
"להגביר את התחרות בשוק הבנקאות"
בנושא הבנקים אמרה הנגידה, כי "יש מקום להגברת התחרות בשוק הבנקאות בעיקר בתחום משקי הבית והעסקים הקטנים, אבל זה לא יכול לבוא על חשבון פגיעה ביציבות אלא צריך לבוא במקביל לתהליך התייעלות של הבנקים. השמירה על יציבות הבנקים נועדה בראש ובראשונה להגן על כספי הלקוחות של הבנקים והיא תנאי הכרחי להמשך הצמיחה וליציבות של המשק.
"המחיר שהאזרח משלם במשברים כלכליים שבאים במקביל למשבר במערכת הבנקאות הוא גבוה פי כמה ממשברים שלא כוללים משבר בנקאי. גם אם מסתכלים על התקופה האחרונה, העובדה שבישראל מערכת הבנקאות במהלך המשבר של 2008 שמר על יציבותה, הייתה מרכיב מאוד חשוב בחוסן של המשק ולכן חשוב ולקדם צעדים להגברת התחרותיות, והמפקח על הבנקים בא עם שורה של המלצות יצירתיות וחדשניות בתחום הזה, ועכשיו אנחנו בתחילת התהליך של יישום ההמלצות האלה, אבל לא על חשבון היציבות".
לדברי הנגידה, "האתגר העיקרי למשק בשנים הקרובות הוא המשך צמיחה בקצב משביע רצון תוך יצירת מצב שפירות הצמיחה יתחלקו לכל שכבות האוכלוסייה ויתרמו לכך האתגר העיקרי למשק בשנים הקרובות הוא המשך צמיחה בקצב משביע רצון תוך יצירת מצב שפירות הצמיחה יתחלקו לכל שכבות האוכלוסיה ויתרמו לכך שהעוני והאי שוויון יצטמצמו.
 | |||
| הנגידה, ד"ר קרנית פלוג. "לצמצם את העוני ואי השוויון" | צילום: עמית שעל | ||
"האתגר הזה הוא גדול משום שכשמסתכלים לאחור רואים שהפריון במשק צמח בקצב מאוד איטי ופתחנו פער מהמדינות המפותחות", אמרה פלוג. "כשמסתכלים קדימה רואים שהמגזרים שמשתתפים פחות בשוק העבודה, המשקל שלהם באוכלוסייה יגדל, ולכן זו בעיה מורכבת במיוחד. אנחנו צריכים להשקיע הרבה בשיפור ההון האנושי של האנשים במגזרים האלה ובמקביל לעודד את המגזר העסקי להגדיל את ההשקעות שלו בשביל להגדיל את הפריון.
"מה שקורה בעולם משפיע מאוד על המדיניות שלנו. גם המדיניות המוניטרית אצלנו צריכה להתאים את עצמה למדיניות במדינות מעבר לים, מה שיוצר גם אתגרים כמו עלייה במחירי הדירות.
"חלק מההתמודדות עם האתגרים האלה נובע מזה שהמשק הישראלי המשיך לצמוח בשנים האחרונות, מה שגרם לייסוף השקל וגם לעליית מחירי הדירות. כשנתחיל לראות יציאה מהתקופה הזו, מבחינת הצמיחה בעולם, זה כמובן גם יקל עלינו.
"יש מקום לחשוב על שינוי ברגולציה על המערכת הפיננסית, להטיל רגולציה על גופים שאינם מפוקחים כיום, למנוע פערים בפיקוח בין הגופים השונים ולמנוע בנקאות צל. צריך לבחון את הנושא הזה, אבל כמינימום צריך להקים את הקמת הוועדה ליציבות פיננסית שתעשה מיסוד והסדרה של היחסים בין הרגולטורים שהמרכיבים המרכזיים של היחסים האלה צריכים לכלול העברת מידע, זיהוי של בעיות יציבות שעלולות להתפתח, ואני מקווה שבחודשים הקרובים נצליח לקדם חקיקה של ועדה כזו. זה קריטי מבחינת העמידות של המשק הישראלי", ציינה פלוג.
