נשיא קוקה-קולה לממונה על ההגבלים: "אתה נוטש את תפקידך"

הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה, נאלץ להתמודד היום (ה') עם שלל קריאות ביניים במהלך נאומו בכנס של התאחדות התעשיינים ומשרד עורכי הדין עמית פולק מטלון, תחת הכותרת "התעשייה בעידן שאחרי המחאה".

חלק מקריאות הביניים היו של נשיא החברה המרכזית למשקאות קלים, רוני קוברובסקי, על רקע התוכנית החדשה של רשות ההגבלים - להפחית מחיר של מוצרים מונפוליסטיים במידה והם מייצגים רווחיות של יותר מ-20%. החברה המרכזית, משווקת קוקה-קולה השולטת ללא עוררין בשוק המשקאות המוגזים השחורים, עלולה למצוא את עצמה כנפגעת מיידית של המדיניות החדשה.

במהלך דבריו של גילה קרא קוברובסקי מהקהל: "אתה נוטש את תפקידך כממונה על התחרות, הולך להגן על הצרכנים - ופה יש לך הרבה מתחרים. הרי אם אתה תוריד את המחיר עבור הצרכן לא צריך תחרות בין החברות".

על כך ענה גילה: "מה לעשות שלפעמים התחרות לפחות לתקופה מסוימת לא עובדת, נשאר מונופול עם כוח ודיני ההגבלים בכל העולם אוסרים על זה. נכון, המטרה של רשות ההגבלים היא הגנה על התחרות למען הצרכן, אבל גם הגנה על הצרכן ממונופול שמנצל את המצב לרעה. דווקא יוצאי הדופן הם אלה שחושבים רק על תחרות ולא על ניצול לרעה של מעמד של מונופול". על כך ענה קוברובסקי: "אז ויתרת על התחרות ואתה הולך ישר למחיר - אז אני כבר לא יודע מה אתה עושה".

גילה המשיך והסביר כי "יש גבול לרווח שמונופול יכול להפיק על חשבון הצרכן", כשהוא מפרט כיצד הרשות תבחן מה ההוצאות הסבירות של כל חברה מונופוליסטית לייצור המוצר המונופוליסטי, לפני שתתערב במחיר. על כך נשאל מהקהל - "וכל זה במסגרת כלכלה חופשית?". על כך ענה גילה כי "כלכלה חופשית היא כפופה לחוק". גילה נשאל אם הוצאות פרסום שתרמו להפיכת המוצר למונופוליסטי יחושבו כחלק מקביעת העלויות של הספק (רכיב דומיננטי בהפיכת מוצר כמו קוקה-קולה למוצר מוביל), ואז ענה כי "הוצאות פרסום זה בתחום האפור".

"אני חושב שיש גם חובה מוסרית לתת חלק מהעודף של המונופול לצרכן ומעכשיו זה יהיה גם חובה חוקית", אמר גילה. "אם לפירמה יש מעל 50% מהשוק שלה - יש לה תמרור אזהרה שאומר לה לרסן את עצמה. עד עכשיו הרשות לא אכפה את זה, מהיום שיתפרסם גילוי הדעת שלנו נתחיל לאכוף, לא נאכוף רטרואקטיבית. בנוסף, הסנקציה על הפרת האיסור תהיה עיצומים ולא פלילית, אבל כמובן שיכולה להיות גם תביעה ייצוגית של צרכנים.אנחנו חושבים שיש לנו את הכלים לברר מתי מחיר הוא מופרז, ושמנו בגילוי הדעת שלנו נמל מבטחים - אם הוא מגביל את עצמו במחיר ל-20 אחוז מהעלויות הקבועות שלו, אז הוא מוגן מאכיפה של הרשות לעניין המחיר. במדינות ה-OECD היחידות שלא אוסרות על גביית מחיר מופרז הן ארה"ב ומקסיקו. האווירה במדינות האלה אצל הממונים על ההגבלים הן שצריכים לאכוף את זה יותר".

רוני קוברובסקי, נשיא החברה המרכזית למשקאות קלים צילום: אוראל כהן

גילה פירט כיצד הוא רואה את תחום המזון בישראל, ואיך לדעתו חוק המזון ישפיע על השוק: "נראה שמה שקורה בישראל הוא צירוף של ספקים חזקים ורשתות חזקות. לרשתות יש כוח מול הספקים אבל גם לספקים יש כוח מול הרשתות. הכוח של הרשתות יכול לפעול לטובת הצרכן, אבל גם נגד הצרכן. תחרות בין הרשתות תעבוד לטובת הצרכן, ואז הרשתות החזקות לא ייאפשרו לספקים הגדולים להלעלות מחיר. אבל אם אין תחרות עזה בין הרשתות - הכוח של הרשתות עלול לפעול לרעת הצרכן. הרשתות והספקים עלולים לחלוק את השלל מהמחירים הגבוהים, אז המחיר הסיטונאי גבוה והמחיר לצרכן גבוה והספקים מפצים את הרשתות על המחיר הגבוה בבונוסים וכל מיני מנגנונים שלאו דווקא מתגלגלים לצרכן. לכן המטרה שלנו ליצור תחרות עזה בין הרשתות, ואז ננצל את הכוח של הרשתות לטובת הצרכן".

"נתוני ועדת קדמי לבחינת מחירי המזון היו שגויים"

לאחר דבריו של גילה, התקיים פאנל בו השתתפו לצד גילה, קוברובסקי, שמכהן גם כיו"ר הפורום לרגולציה בהתאחדות התעשיינים, עו"ד אלדד כורש, שותף מנהל משרד עמית פולק מטלון וגלית אבישי, מנכ"לית ארגון אמון הציבור.

בפאנל יצא קוברובסקי למלחמה חזיתית ברגולטור וטען שנתוני ועדת קדמי לבחינת מחירי המזון היו שגויים, והתבססו על חברת מחקר לא מקצועית ש"זאת היתה העבודה האחרונה שלה ואחרי זה היא פשטה את הרגל", אמר קוברובסקי.

"יש סתירה פנימית במה שאומר הממונה על ההגבלים", אמר קוברובסקי. "בעצם ההחלטה להתערב במחירים הוא פוגע בתחרות. ברגע שמונופול מוריד מחיר הוא יאכל את המתחרים שלו. פה בפעם הראשונה אנחנו רואים צעד מאוד גדול, הרחבת סמכויות, והעברת המשקל מנושא התחרות לקביעה של מה מותר ומה אסור ואני לא רוצה להמשיך לנושאים של כלכלה חופשית ומה הלאה.

"הופעתי בפני ועדת קדמי והוכחתי שלנתונים שלהם אין שחר. את הדברים שלי אישר הסטטיסטיקאי הראשי של מדינת ישראל, שאם מנקים את המע"מ ומספר מדינות לא רלוונטיות אז המחירים יותר זולים בישראל לעומת ה-OECD, ובטח כאשר מתאימים את המחירים לכוח הקנייה. אז הבסיס שעל פיו מתנפלים על תעשיית המזון אין לו שחר.

"15 שנה המחיר של בקבוק ליטר וחצי קולה עלה פחות מהמדד. בתור מי שמופקד על הרגולציה בהתאחדות נראה לי שעוסקים בזוטות במקום בעיקר. ההרגשה שלי שלא התקיים שום דיאלוג אמיתי בין ההתאחדות לממונה. אנחנו קוראים על הדברים האלה בעיתונים וצריך להילחם על זה אחר כך בכנסת. מן הראוי שיתקיים דיון קודם. תמיד הרגולטור קובע, אבל לקבוע בלי לדבר בכלל? אתם מזיקים לתעשייה בלי לדבר איתה בכלל. תקרא לנו לשימוע ומשם נתקדם. ברגע שאתה בונה מסקנות על נתונים לא נכונים - גם ההחלטות שלך יהיו לא נכונות. ומחירי המזון בארץ זולים מה-OECD בניכוי מע"מ.

"הממונה רוצה להיכנס לערך מותג, לכמה עולה לבנות מותג, הוא לוקח על עצמו משימה גדולה מאוד. הרבה פרופסורים ניסו לענות על זה. לדעתי זה דבר כשהו יגיע לדיון לא יהיה אפשר לעשות עם זה כלום וזה ברכה לבטלה. זה חשוב לעסוק במה קורה בין רולדין לקפה קפה? זה חשוב? המדינה עוסקת בכל הרבה דברים אמיתיים ויש לשים את הדגש על זה ולפתור אותם", אמר קוברובסקי.

"איש לא הרוויח מהורדת המכסים"

 "אף אחד מהאזרחים לא קיבל שקל לכיסו כתוצאה מהפחתת המכסים של טרכטנברג", אמר  בכנס אמיר חייק, מנכ"ל התאחדות התעשיינים. הוא יצא נגד הרגולציה העודפת שלטענתו פוגעת יותר מדי בתעשיינים. זאת, על רקע הכוונה החדשה של רשות ההגבלים להתערב בקביעת המחיר על מוצרים מונופוליסטיים. לדבריו, "מישהו רוצה לקבוע לרוני קוברובסקי כמה עולה קוקה-קולה? אז תקבעו. ותחליטו גם על גודל המשרד שלו וגובה השכר שלו וכבר תנהלו לו את כל העסק. תקבעו גם את מחיר המניה בבורסה ובואו נגמור את הסיפור.

מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק צילום: התאחדות התעשיינים

"מלאימים לנו את העסקים בכסות של תחרות. אותו ציבור שהולך שבי אחרי אמירות של מחירים ויוקר המחייה לא מבין שעוד מעט לא תהיה לו עבודה. את המובטל לא מעניין מחיר הקוטג', מעניין אותו להביא כסף הביתה שהוא יוכל לחיות. אנחנו אחראים לייצר את מקומות העבודה האלה והורגים לנו את היכולת. כל מדינות העולם סוגרות את המשקים שלנו ואנחנו הפראיירים היחידים שמורידים מכסים. המשק העולמי הולך להתרחבות ואנחנו באים אליו לא מוכנים, אנחנו באים עם הזנב בין הרגליים. לא נותנים לנו את היכולת להתמודד".