תעשיית ההייטק הישראלית: השיא כבר מאחורינו?
הירידה בכמות הבוגרים בלימודי מדעי המחשב מעלה את העלויות של המשאב האנושי בטווח הקצר ומביאה לירידה בהקמת חברות חדשות בטווח הארוך
פייסבוק תקים לראשונה מרכז פיתוח בישראל, גוגל ואפל ממשיכות לגדול והדרישה לכוח אדם מקצועי בתחום ההייטק וה-IT נמצאת בעלייה. אז, מדוע אנו כל כך מודאגים ומרגישים שישראל נמצאת בשיא שממנו אפשר רק לרדת? מדוע התחושה של המנהלים בתעשיית ההייטק היא שהעתיד לא ורוד?
הסיבה לכך פשוטה. הכוח המניע את התעשייה הוא המשאב האנושי והתמונה שעולה מראה שאנחנו מייצרים פחות ופחות אנשי מקצוע ברמת מפתחי תוכנה והמקצועות הנלווים, דבר שבטווח הקצר יעלה את העלויות של כוח האדם בתחום, ובטווח הבינוני והארוך יגרום לפחות חברות חדשות להיווצר ולעזיבה של מרכזי הפיתוח הבינלאומיים את ישראל.
במידה ותהיתם מדוע קיימת סטגנציה בכמות כוח האדם בתחום, אציין כי יש לכך שלוש סיבות עיקריות, אשר חלקן נובעות משינוי בהקצאת המשאבים בעידוד התעסוקה. הסיבה הראשונה לירידה בכמות הבוגרים בתחום מדעי המחשב והמידע נובעת מכך שפחות צעירים הולכים ללמוד את התארים הרלבנטיים במוסדות הלימוד האקדמאיים. הסיבה לכך נובעת מהתדמית של לימודי המחשב שנתפסת כתוכנית לימודים קשה שדורשת הרבה מאוד מתמטיקה ומבחנים קשים.
קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
האוניברסיטאות והמכללות עצמן לא משקיעות מספיק משאבים במכירה ובשיווק המסלולים הקשים, והתוצאה היא שכמות הנרשמים לא ממלאת את המכסות הדרושות. גם הפגיעה בחינוך הטכנולוגי ברמת המכללות הטכנולוגיות לא מסייעת ביצירת דור של בוגרים עם מוכוונות ורצון ללמוד את לימודי המחשוב והטכנולוגיה.
הסיבה השנייה מתייחסת לעובדה שמגדר שלם של נשים "מחרים" את לימודי מדעי המחשב וההייטק בכל המסגרות. ניתן לראות בצורה ברורה שמקצועות רבים בתחום ההייטק וה-IT הינם מקצועות גבריים ובלי שום סיבה נראית לעין. קיימות מספר פעילויות בשוק הישראלי של עמותות וגופים שונים שמנסים לתקן את הנושא ברמת התדמית, אבל בפועל התמונה מראה על אחוזים נמוכים מאוד של השתתפות המגדר הנשי בקורסי ההייטק השונים.
הסיבה השלישית נובעת מכישלון בהכנסת החרדים למעגל ההכשרות של ההייטק. שר האוצר יאיר לפיד אמר לאחרונה שעתיד ההייטק טמון בתעסוקת חרדים, אולם דווקא מאז כניסתו לתפקיד אנחנו רואים ירידה בכמות המוכשרים והמועסקים מקרב קהילת החרדים. התקציבים לנושא של עידוד התעסוקה לחרדים וחרדיות ירדו, ולמרות שבצורה מפתיעה קיימת דרישה לכך דווקא מהצד של החרדים להיכנס לתחום.
צריך להבין שכיום לכל חייל יש פיקדון לחיילים משוחררים, בעוד שמימון דומה ללימודי הכשרה ותעסוקה לא קיים כמעט במגזר החרדי. בנוסף, הגברים החרדים צריכים להשלים לימודי ליבה, דבר שמאריך להם את משך ההכשרה ואף מייקר אותה. הפתרון כאן הרבה יותר פשוט ומהיר, ומבוסס על שחרור תקציבים של סבסוד לימודים. באופן זה יוכלו יותר ויותר חרדים להשתלב במסלולי ההכשרה בתחום. אז מה צריך לעשות על מנת שגם בשנים הבאות אנחנו נראה את המשך הגידול והפריחה של תעשיית ההייטק וה-IT הישראלית ? יש לפעול לשינוי התדמית של הלימודים ולהוביל מהלך של הכנסת יותר צעירים, נשים וחרדים למסלולי ההכשרה השונים מהמכללות הטכנולוגיות, דרך המכללות הפרטיות ועד למוסדות האקדמיים.
הכותב הוא מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה ומטריקס גלובל, ומייסד שותף של "שבוע אורקל 2013"