קפיטליזם 3.0
איך נראה דו"ח אחריות תאגידית של בנק?
בשבועות האחרונים פרסמו בנק הפועלים ובנק לאומי דו"ח אחריות תאגידית, וסיפקו הזדמנות נדירה להשוות בין שני ענקי הבנקאות המקומית. בלאומי ויתרו על מפקח חיצוני, בהפועלים לא מודדים את תוצאות התרומות, ושני הבנקים לא מסבירים כיצד משפיעה הפעילות העיקרית שלהם על הציבור
בשבועות האחרונים פרסמו הבנקים הגדולים בישראל, הפועלים ולאומי, דו"חות אחריות תאגידית וסיפקו הזדמנות נדירה להשוות ביניהם - לא בקנה מידה של רווחיות או תשואה להון, אלא בפרמטרים של איכות דיווח, שקיפות וחדשנות. אז מה אנחנו מצפים למצוא בדו"ח אחריות תאגידית? אם דו"ח פיננסי מיועד לבעלי המניות ומסביר כיצד החברה שירתה אותם, במקרה של אחריות תאגידית הדו"ח מתאר את פעילות החברה מול כל הקהלים - כלומר, לצד בעלי המניות גם העובדים, הספקים, הלקוחות, כדור הארץ והאנושות באופן כללי.
פיקוח חיצוני: ללאומי אין, להפועלים יש
חברה בורסאית לא היתה חולמת להגיש דו"ח כספי בלי משרד רו"ח מפקח, לכן מפליא שעדיין יש חברות המגישות דו"ח אחריות תאגידית בלי סקירה של גוף חיצוני. בהפועלים יכולים להתגאות בפיקוח של ליעד אורתר, ראש המכון להבטחת איכות של דו"חות אחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן. אורתר צירף לדו"ח לא מעט הערות. הציון שאורתר מעניק לבנק אולי אינו "מושלם", אבל לפחות הבנק יכול לרשום לזכותו שהנתונים עברו פיקוח חיצוני. במקרה של לאומי אין פיקוח חיצוני, אף שבעבר היה כזה. מהבנק מסרו בתגובה ש"מדובר בדו"ח משלים, וכבר בשנה הבאה נחזור לפרסם את הדו"ח בנוסחו המלא ונעבירו לבקרה חיצונית".
חברות־בנות: בלאומי חושפים יותר
הפועלים ולאומי הן קבוצות המחזיקות חברות רבות, חלקן משמעותיות, כמו ישראכרט ולאומי קארד. אז איפה החברות־הבנות בדו"ח? בהפועלים אמרו לנו שישראכרט לא נכללת בדיווח ונערכת לפרסום דו"ח נפרד ב־2014, בהתאם להנחיות הפיקוח על הבנקים.
בלאומי השקיפות והפירוט גדולים יותר - שם מתייחסים לחברות־הבנות ומפרטים לגביהן בכל פרק רלבנטי, לרבות יעדים לעתיד. כך למשל, אפשר לדעת שבמסגרת תוכנית "עיגול לטובה" בלאומי קארד (שבה לקוחות מעגלים מעלה את סכום החיוב ותורמים את ההפרש) נרשמו ב־2012 לשירות 5,014 לקוחות, וסך התרומה היה 392 אלף שקל. ובבנק ערבי ישראלי אנחנו יודעים, בזכות הדיווח המפולח של לאומי, שהוענקו 185 הלוואות בהיקף של 22.9 מיליון שקל לעסקים קטנים ובינוניים מאז מאי 2010.
תלונות: הפועלים מצניע עובדות
אין ספק שהתלונות הן מדד קריטי לבדיקת הקשר של הבנק עם לקוחותיו, ומוסד התלונות על הבנק הוא אמפירי ומוסדר ואפילו מפוקח על ידי גוף חיצוני - בנק ישראל. נראה שרק נותר להעתיק את דו"ח התלונות של בנק ישראל לפרק הרלבנטי בדו"ח האחריות התאגידית. לכן מפתיע לגלות שבבנק הפועלים מוקדש רק עמוד אחד מתוך 215 עמודי הדו"ח לנושא - בעמ' 147 מופיעה טבלה צנועה עם נתוני התלונות המוצדקות ופירוט התלונות שעניינן פרטיות. מספר התלונות הכולל לא מצוין, והבנק אף לא טורח להזכיר שהדירוג שלו בנושא התלונות בבנק ישראל ירד מ"טוב" ל"תקין". מי שיקרא את הדו"ח לא יידע שמבין חמשת הבנקים הגדולים הפועלים מוביל במספר התלונות, ושיעור התלונות המוצדקות אצלו הוא הגבוה ביותר בין הבנקים.
בלאומי, לעומת זאת, חלק התלונות בדו"ח האחריות התאגידית חושף פרטים שלא תמצאו בדו"ח בנק ישראל, בעיקר לגבי תלונות שלא הגיעו לרגולטור. כמו כן, בנק לאומי כלל בדיווח שלו פירוט לגבי הנושא של כל תלונה, כמה תלונות מתוך כל קטגוריה נמצאו מוצדקות, וכן פירוט לגבי האם התלונה נגד בנק לאומי או נגד אחת החברות־הבנות ואיזו חברה־בת קיבלה את התלונה.
כך למשל חושף הדו"ח כי מספר התלונות המוצדקות בנושאי שירותים ומוצרים על בנק לאומי עלה ב־2012 בשיעור של כ־7% ועמד על 280 תלונות. בלאומי קארד קרה תהליך הפוך, ומספר התלונות שנמצאו מוצדקות בנושא זה עמד ב־2012 על 5, לעומת 9 ב־2011.
אפקטיביות תרומות: הפועלים חלש בתוצאות
נושא התרומה לקהילה השתכלל מזמן: תמו הימים שבהם תמונה של בעל הון עם צ'ק גדול הספיקה לייצר חותמת של אכפתיות לתאגיד - כיום נבדקות גם שאלות אחרות, ובהן כמה הטבות קיבל העסק על חשבון משלם המסים, עד כמה פעילות הארגון עצמו מסבה נזקים, כיצד העובדים לוקחים חלק בקשרי הקהילה ועד כמה התרומה אפקטיבית. לכן יפה למצוא בפרק הקהילה של לאומי שלל תוצאות כמותיות ברורות תחת הפרויקטים "לאומי אחריי", שנועדו לקדם השכלה אצל צעירים או גיוס לצה"ל. כך למשל לקח לאומי חלק בתוכנית "חותם" להכשרת צעירים להוראה בפריפריה, והוא מדווח ש־80% מבוגרי התוכנית המשיכו ללמד גם אחרי תום השנתיים של ההשתתפות בפרויקט. ולמרות התוצאות הכמותיות שחוברו לכל פעילות, עדיין מצאו לנכון בלאומי לנזוף בעצמם על שלא השלימו באופן מוחלט את מדידת האפקטיביות בהתאם ליעדי הדו"חות הקודמים. הפרק המקביל בהפועלים לא כלל מדידת אפקטיביות, והתוצאות הכמותיות בו דלות למדי. נכתב בו על התרומה בכללותה או על אירועים מבודדים שלא ברור כמה סייעו לקהילה, אם בכלל. כשפנינו להפועלים בנושא, הפנו אותנו למדידת אפקטיביות בפרויקט איסוף פסולת אלקטרונית שמוביל הבנק - אך שם נבחנה רק השפעה על הסביבה, לא על החברה - וכן הפנו לפרויקט נוסף שפורט בדו"ח 2010. אף שלא נמצאו לכך הוכחות בדיווח, טען הבנק ש"היכן שניתן הבנק מבצע בקרה ובחינת אפקטיביות של היוזמות שלו".
פעילות הליבה: מתעלמים מההלוואות
פרמטרים של שקיפות ואופן הדיווח חשובים, אבל רחוקים מלהפוך תאגיד מנצלני לתורם. אם תאגיד מבצע מעשים שליליים בפעילות השוטפת אבל מעניק תרומות או תנאים לעובדים וספקים, אי אפשר לראות בו תאגיד הוגן. לכן בשנים האחרונות התפתחה גישה ולפיה יש לבחון קודם את פעילות הליבה של התאגיד, ולראות עד כמה הפעילות המהותית הזו משפיעה על העולם. בסעיף פעילות הליבה של מפעל טקסטיל, למשל, נצפה להרחבה על השלכות סביבתיות ותנאי העסקת העובדים. בנק, לעומת זאת, מחליט מי מקבל אשראי ומי לא, ולכן מתבקש לראות בדו"ח פירוט על שימוש בתיק האשראי לקידום מטרות סביבה וחברה על הקשר עם הספקים.
מה מצאנו בלאומי והפועלים? בשני הדו"חות יש פרק גדול העוסק באיכות הסביבה, אף שבנקים אינם גופים מזהמים במיוחד. לעומת זאת, אין כל התייחסות לשאלה כיצד משפיע הבנק באמצעות מדיניות האשראי שלו על החברה הישראלית.
בלאומי מציינים מימון והלוואות בתנאים משופרים לפרויקטים סביבתיים ועסקים בפריפריה, אך לא מפרטים אם נקבעו פרמטרים סביבתיים־חברתיים במתן אשראי, וגם כשצוין שניתן אשראי בתנאים מועדפים לא ברור מהם. אין גם פירוט של מימון פרויקטים המשפיעים לרעה על הסביבה והחברה, כמו מפעלים מזהמים ומעסיקים שהורשעו בהפרות תנאי עבודה.
הפועלים מפרט בהרחבה על מימון פרויקטים ירוקים, אך לא מציין אם המימון ניתן בתנאים משופרים. בתחום הסיוע לעסקים קטנים הבנק אמנם מציין שהקרן שלו להלוואות לעסקים קטנים הוכפלה ל־1.4 מיליארד שקל, אך לא מפרט מה קורה בפעילויות אחרות. גם אורתר, המפקח החיצוני של הפועלים, כותב בהערות על הדו"ח ש"הציפייה של מחזיקי העניין היא לראות בדיווח גם גילוי כספי של ערך מוצרי האשראי החברתי־סביבתי של הבנק. כך לדוגמה, מהם היקפי האשראי שניתנו לפרויקטים סולאריים, או מה מספר המשכנתאות הירוקות שניתנו". אפשר להעריך שאילו לבנק לאומי היה פיקוח חיצוני לדו"ח שלו, גם הוא היה מעיר על מחסור בפרטים בתחום הזה.