מי כאן הציני

כחלק מהניסיון של עו"ד שלמה נס ורו"ח גבי טרבלסי לשכנע את בית המשפט לאפשר להם לזלול עוד נתח שמן מקופת הפירוק של קלאבמרקט, הם כותבים בבקשת שכרם ש"כל הציניות והפופוליזם לא יכולים לקעקע את העובדות ואת ההישגים העצומים שהיו בתחום הבראת החברות והצלתן בשנים האחרונות". הם צודקים. באמת ישנה ציניות. אלא שהם הציניים כאן.

 את מחיר "ההישגים העצומים" שלהם, המיזוג בין קלאבמרקט לשופרסל, שילמו ומשלמים עד היום הצרכנים בישראל. לפני שנה וחצי פרסם הצוות לבדיקת התחרותיות והמחירים בשוק המזון בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה לשעבר שרון קדמי את הדו"ח הסופי שלו. פרק שלם הוקדש בו לניתוח הגורמים לעליית המחירים הלא סבירה בשוק המזון מאז שנת 2000. הוועדה כתבה שבשנים 2005–2008, "כתוצאה מהתמוטטות קלאבמרקט ורכישתה על ידי שופרסל, גדל נתח השוק של הקמעונאים הגדולים באופן משמעותי וגדלה הריכוזיות במקטע הקמעונאי, בעוד נתח השוק המצרפי של הרשתות הקטנות, 'מאתגרות השוק', ירד בחדות". הנה כך, גורמים רשמיים, שאינם פופוליסטיים וציניים, לשיטתם של נס וטרבלסי, קבעו במפורש שלמיזוג הזה היה חלק בעליות המחירים.

צילום: אוראל כהן, עמית שעל, גלעד קוולרצ'יק

מי שישב באולמה של השופטת ורדה אלשיך בקיץ 2005 כשאושרה עסקת המכירה, יודע לספר על הלחצים העצומים שהפעילו השופטת והנאמנים על רשות ההגבלים שתאשר את המיזוג. הרשות התנגדה לו משום שחששה מההשלכות של מיזוג כזה על שוק המזון. חששות שבדיעבד התממשו. ברשות ביקשו לבחון חלופות, אולם מיד החלו לכוון אליהם אצבע מאשימה ואיום שהתוצאה תהיה שמאות ספקים לא יזכו לראות את כספם. בסוף הממונה התקפל והמיזוג יצא לדרך. ועכשיו נס וטרבלסי, שושביני המיזוג, עוד רוצים לקבל פרס נוסף מעבר ל־24 מיליון השקלים שכבר שולמו להם.