שולחים קורות חיים? כדאי שתכירו מישהו שעובד באירגון
לפי מחקר שנערך בארה"ב הסיכוי להתקבל לעבודה גדל פי ארבעה כאשר המועמד מופנה על ידי עובד בתוך האירגון; טל מורן, מנכ"ל Tomigo: "מגייסים בארגונים מוצפים בקורות חיים. הם סומכים על העובדים שלהם ומעדיפים מועמדים שהגיעו דרך המלצה"
- מחפשים עבודה? אלה העצות הכי גרועות שתקבלו
- 9 טיפים להתגבר על מגבלת הגיל בראיון עבודה
- "חולם להיות גיבור-על" - הדברים המוזרים ביותר שאנשים כתבו בקורות החיים
לפי מחקר שנערך בארה"ב לגבי גיוסים בשנת 2012, מתוך 100 אלף גיוסים של אנשים מחוץ לאירגון, כ-25 אלף הגיעו דרך תוכניות "חבר מביא חבר". בנוסף, במחקר נמצא שסיכוייו של מועמד אשר הופנה על ידי עובד בחברה להתקבל גבוהים פי ארבעה מאשר מועמד שלא קיבל הפניה כזאת. נתונים אלו מחזקים את התחושה שקיימת אצל מחפשי עבודה רבים, שכאשר הם שולחים קורות חיים בלי להכיר מישהו באירגון – אף אחד לא קורא אותם.
"מגייסים בארגונים מוצפים במועמדים ולכן הם מפספסים גם כאלו שדווקא מתאימים. בגלל הטכנולוגיה יש הצפה של המון מועמדים ומגייסים סומכים על העובדים שלהם ומעדיפים מועמדים שהגיעו דרך המלצה. זה טבעי, כמו שכל אחד מאיתנו יעדיף להסתמך על המלצות של חברים ברכישת מוצר מסויים", אומר טל מורן, מנכ"ל חברת Tomigo, אשר פיתחה מוצר לאיתור ממוקד וגיוס של עובדים דרך רשתות חברתיות.
המטרה היא להפוך את העובדים בארגון לשותפים בהליך הגיוס - Tomigo עושה זאת באמצעות תמריצים לעובדים המפנים מועמדים שנקלטים בארגון וכן תגמול לעובדים פעילים אשר מפיצים משרות לחבריהם ברשתות החברתיות. שיטת "חבר מביא חבר" בארגונים אינה חדשה. הייתרון עבור המעסיקים הוא שמי שעובד באירגון מכיר את התפקיד ואת אופי מקום העבודה וכך יכול להמליץ על מכרים מתאימים. הרשתות החברתיות מייצרות שקיפות ומרחיבות את מעגל הקשרים של הארגון.
את Tomigo הקים טל מורן יחד עם אחיו התאום נמרוד לאחר שעבדו יחד בחברת הייטק וראו שקשה לגייס אנשים מתאימים, עד כדי כך שנעזרו לשם כך באנשי הטכנולוגיה בחברה. הם עובדים עם חברות כמו סימנס, מטריקס ופריגו, להן הם מציעים את התוכנה לגיוס עובדים. משרות פנויות בחברה נשלחות לעובדים אשר הצטרפו לתוכניות והם יכולים להפיץ אותם ברשתות החברתיות שלהם למועמדים רלוונטיים. כעת, משיקה Tomigo אפליקציה לסלולר שתאפשר את הפצת המשרות גם דרך טלפונים חכמים ישירות לאנשי הקשר בטלפון או לתוכנות מסרים כמו WhatsApp.
לדבריהם, מחקר שנעשה ב-Tomigo מראה שאנשים רבים מחפשים עבודה דרך הטלפונים הסלולריים. גם אלו שמחפשים חיפוש פאסיבי, כלומר עובדים במקום מסויים אבל בודקים אילו אופציות פתוחות בפניהם בחוץ, מעדיפים לעשות זאת באמצעות הסלולרי ולא באמצעות המחשב בעבודה. לכן היום, דרך טומיגו אפשר להגיע לארגון גם דרך חיפוש בטלפון הסלולרי.
הבעיה היא שאם חייבים להכיר מישהו בתוך האירגון כדי להתקבל, המשרות לא פתוחות לאנשים בלי קשרים, או במילים אחרות, שיטת ה"חבר מביא חבר" נראית כמו שם אחר לנפוטיזם. טל מסביר שהמוצר שלהם דווקא מרחיב את האפשרויות של עובדים להגיע לאירגונים. "רוב הקשרים ברשתות החברתיות הם קשרים חלשים – אנשים שאנחנו לא באינטרקציה מתמדת עמם, ולכן ככל שעובדים עם טומיגו יותר אירגונים כך יותר אנשים מגיעים למשרות שמתאימות להם. השיטה תורמת למידת ההתאמה והרלוונטיות של המועמד לאותה משרה", הוא אומר. מכיוון שמדובר בגיוס ברשתות חברתיות ושיתוף המונים, ארגונים מייצרים פתיחות ואינטרקציה עם קהל רחב יותר של עובדים פוטנציאלים. כלומר השיטה מייצרת הזדמנויות קריירה ומימוש לכל אחד, גם לכאלו שאינם זוכים בדרך כלל להכניס רגל בדלת הארגון.
על לוחות דרושים והאתרים השונים אומר מורן שהייתרון הגדול שלה הוא בחשיפה הגדולה, אבל מדובר בחשיפה לקהל מאוד רחב. "ככל שהמשרות דורשות מיומנויות גבוהות יותר כך נדרשת אסטרטגיה ממוקדת יותר", הוא אומר.