ביטוח חיים במשכנתא: איך להתמודד עם המבטחות

יש משהו מרגיע בידיעה, שבמקרה ויקרה לנו משהו, הנזקקים לנו לא יוותרו עם נטל המשכנתא. האמנם?

אישה שטבעה למוות, השאירה אחריה בעל וחוב משכנתא. חברת הביטוח דחתה את תביעת הבעל לפדות את הלוואת המשכנתא בטענה, כי האישה הסתירה שסבלה מלחץ דם גבוה, מידע שהיה מוביל לביטוחה בפרמיה חודשית גבוהה יותר. בית המשפט פסק, שאין לשלול מהאלמן את תגמולי הביטוח, שכן אין קשר בין מצבה הרפואי של האישה לסיבת מותה.

אדם, שהצהיר שאינו סובל ממגבלות רפואיות כלשהן, מת כמה שנים לאחר שבוטח בביטוח חיים כתנאי למשכנתא. חברת הביטוח דחתה את תביעתה של אשתו בטענה, שבמועד הצטרפותו לביטוח, הוא הסתיר את עובדת היותו חולה סכרת. כאן נפסק, שהבעל אכן הפר את חובת הגילוי ושחברת הביטוח לא תשלם את המשכנתא.

במקרה אחר, אישה הלכה לעולמה מאירוע לבבי. שוב דחתה חברת הביטוח את תביעת השארים בטענה שהאישה הסתירה שסבלה מסחרחורות ומכאבי ראש. בית המשפט קיבל את תביעת השארים והורה לחברת הביטוח לשלם את יתרת המשכנתא, מכיוון שחברת הביטוח לא "ניזוקה" מכך שהמנוחה לא גילתה אודות כאבי הראש מהם סבלה.

אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

תירוצים, רבותיי, תירוצים

למרבה הצער, לא אחת מתנערות חברות הביטוח מחבותן לתשלום ביום הדין, בטענות מטענות שונות: האירוע הביטוחי לא התרחש או אינו מכוסה בפוליסה; הפוליסה אינה בתוקף כי המנוח ביקש להפסיק את ההפרשות לביטוח החיים; הפוליסה בטלה כיוון שהפרמיות לא שולמו וכיוצא באלה.

טענת "אי גילוי" היא החביבה ביותר על המבטחות: חברת הביטוח תטען, כי הלווה, שנדרש למלא הצהרת בריאות בעת החתימה על פוליסת ביטוח החיים, "שכח" לציין את עובדת היותו חולה/ נוטל תרופות/ בעל לחץ דם גבוה וכו'. לו עובדות אלו היו נזכרות בהצהרת הבריאות, תוסיף החברה, הרי שהיו גורמות לדחיית בקשת הלווה לביטוח, להחרגת המצב הרפואי ממנו הוא סובל, או לקבלתו בפרמיה גבוהה יותר. אך לא תמיד יש ממש מאחורי טענות אלו.

נתלים בסעיפים קטנים

כל תביעה לפירעון המשכנתא על ידי חברת הביטוח חייבת להיות מוגשת בתוך שלוש שנים מהיום בו מת הלווה, וכל תביעה כזאת תזכה, בוודאי, לתגובה משפטית הולמת מצד החברה. כדאי לדעת, שעל אף שחברות הביטוח מיומנות בדחיית תביעות ועל אף שלרשותן עומדים עשרות סעיפים קטנים שהלקוחות לא קוראים, לא תמיד יש להן "תיק".

ייתכן מאוד שבטופס הצהרת הבריאות, הלווה כלל לא נשאל לגבי הבעיה הרפואית ממנה הוא סובל. במקרה כזה, לטענת אי הגילוי אין על מה להישען. ייתכן גם, שהבעיה ש"הוסתרה", כביכול, היא חסרת משמעות רפואית. וגם אם אכן מדובר במחלה רצינית – ייתכן שאין לה שום קשר למוות.

במקרים אחרים תיאלץ חברת הביטוח לא רק להוכיח שהמבוטח אכן "הסתיר" בעיה רפואית, אלא שעשה זאת בכוונת מרמה ומתוך מטרה להונות אותה. אם לא תצליח חברת הביטוח לעמוד בנטל ההוכחה בראיות ברורות ואמינות, היא תיאלץ לשלם את יתרת המשכנתא.

לעיתים קרובות דחיית התביעה נעשית "על אוטומט" וללא כל בסיס משפטי, בניגוד להוראות הפוליסה ותוך ניצול חוסר הידע של המבוטח. רגע לפני שהמבוטחים מרימים ידיים חשוב לזכור: אין לקבל את נימוקי דחייה של חברות הביטוח ללא בדיקה מעמיקה וקבלת חוות דעת משפטית. לא לוותר, ניתן להתמודד עם טענות חברות הביטוח לדחיית התביעה, ולהשיג פיצוי מלא.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. לאתר לחצו כאן

הכותבת היא עו"ד העוסקת בתחום הביטוח

* המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.